אמנם זה לקח זמן, אבל גם מודיעין התקדמה מבחינת המענה המיטבי לתושביה ההולכים על ארבע ובעליהם, וכיום ישנן בעיר כ-15 גינות כלבים, שעם הזמן הפכו להיות להרבה יותר מסתם מרחב בו הכלב יכול להתרוצץ ובעליו יכולים לנוח.
בגינות כלבים רבות בעיר הלכו בשנים האחרונות והתפתחו קהילות של ממש, שמספקות אולי אתנחתא קלה של אסקפיזם בצל המצב המורכב. הם חוגגים יחד ימי הולדת, רוכשים ציוד לגינות, יושבים יחד לבירה ואפילו כמה מערכות יחסים רומנטיות כבר נולדו בגינות אלו.
מי שאחראית על פיתוח גינות הכלבים בעיר במסגרת תפקידה כחברת מועצה היא מירי דה פריס, מחזיקת תיק איכות הסביבה, שבשנה האחרונה מגיעה לגינות לפגוש את הנובחים ובעליהם ולשמוע מה צריך עדיין לשפר ולתקן. כך, למשל, בשנה האחרונה שדרגה העירייה את הגינות עם החלפת החול, הצבת ספסלים וסככות צל, התקנת ברזיות לכלבים ועוד. "יש עוד עבודה רבה", אומרת דה פריס, "וחשוב כמובן גם לשמור ולתחזק את גינות הכלבים באופן שוטף, ולא רק תיקון ליקויים חד-פעמי, מה שלא קורה עכשיו. לצערי, בגלל הליקויים וחוסר תחזוקה באחת הגינות אף התפרקה קהילה נפלאה".
כדי לחזק את הקשר עם המבקרים בגינות מינתה דה פריס לכל גינה פעיל המשמש כמנהל/ת גינה, שעובד מולה ומרכז את פניות התושבים. "יחד נקים ועדת מנהלי גינות, כדי להמשיך ולקדם את שדרוג גינות הכלבים בעיר", היא אומרת. עוד סיפרה השבוע כי כאשר נכנסה לתפקיד "סיירתי בגינות, הכרתי את הקהילות והתרשמתי מהקהילתיות. גם בזמן המלחמה וגם בזמן המשבר, גינות הכלבים היוו מקום מרחב נעים וחברתי שאפשר אסקפיזם. מילואימניקים הגיעו והם עוזרים אחד לשני להוציא את הכלבים. יש קהילתיות ויש הרגשת שייכות, וזה גורם להם להגיע לגינות ולרצות לשפר אותן. הגינות הן כמו הבית שלהם. המטרה היא שהן יהיו יותר מושקעות, החל מעבודה של תחזוקה שוטפת שמאוד חסרה. יש עוד הרבה עבודה, אבל חשוב לציין שיש אוזן קשבת בעירייה. זה בעשייה וזה בתהליך. זה לוקח זמן, אבל זה קורה".
עוד מספרת דה פריס כי "לאחרונה גם מגיע לגינות מאלף כלבים, דוד חפץ מה'דוג סטורי', שבא בהתנדבות ונותן טיפים לבעלי הכלבים ופותר בעיות. אני אישית ראיתי מקרה בו כלב אחד שהיה מוקצה ולא הצליח להיכנס לגינה כי כלבים רבו איתו, ובתוך חמש דקות דוד הצליח לפתור את הבעיה. היוזמה הבאה היא הפנינג שיערך ביום הכלב הבינלאומי, ב-26.8, בשיתוף עם אגף קהילות. החלטנו להרים הפנינג בארבע קהילות, עם בריכות פלסטיק לכלבים, כדורים לכלבים, הרצאות של וטרינרים, נטורופטית, צילומי מגנטים, סדנאות קצרות של מאלף בגינה, מיצגים של כלבי נחייה, גלידת פינולי שעושים גלידות לכלבים, יהיה שוק קח-תן לכלבים ועוד".
ויש גם רומנטיקה
איילת מור, מנהלת הגינה בשדרות עמק זבולון, סיפרה השבוע על ההווי שנרקם: "יש אצלנו גרעין ותיק מאוד, עם כלבים בני 13-14, שמגיעים לגינה מיום הקמתה, ובמהלך השנים הצטרפו הרבה כלבים צעירים יותר ובעליהם. יש בגינה שעות פעילות שונות – יש את הבוקר המוקדם, יש את שעות אחר הצהריים שמתחלקות למוקדמות ולמאוחרות, ויש את הערב והלילה – ולכל שעה יש את הקבוצה הקבועה שלה. סביב הקבוצה של שש בערב, למשל, נוצר גרעין מאוד קבוע של אנשים ונוצרה קהילתיות, שזה אומר שנפגשים מדי אחר הצהריים בגינה ונפגשנו גם ארבע פעמים בבתים עצמם של בעלי הכלבים. עשינו ארוחות חברתיות בימי שבת אחר הצהריים בגינה והבאנו כיבוד, ולפעמים גם בשישי אחר הצהריים וגם בשבתות בבוקר. מעבר לזה, אנחנו משקיעים מכספנו בגינה: קנינו מערכת הצללה, אחד מהאנשים תרם חול ופיזר בכל הגינה, כיסאות נקנים על בסיס קבוע מכספנו. יש חיי קהילה ולפעמים יש התארגנויות לנסוע לים ביחד בשעות המקודמות של הבוקר. נוצרו קשרים בינאישיים בין כולם, וכמובן שכל מי שרוצה להצטרף תמיד מוזמן".
עוד מספרת מור כי בגינת הכלבים היא אף הכירה את בן זוגה. "הקשר נוצר אחרי תקופה ארוכה שישבנו זה לצד זו בגינה, והקשר נהיה אינטנסיבי אחרי שכלב תקף את הכלב שלי ויצא לנו לדבר יותר, וככה הקשר התחזק ומאז אנחנו ביחד".
הווי דומה נרקם בשנים האחרונות גם בגינת הכלבים בשדרות עמק האלה, עליו מספרת דה פריס: "בשעת השיא בגינה יש עשרות כלבים ואנשים, וגרעין קהילתי חזק. הגינה הפכה מקום מפגש לקהילה מדהימה של בעלי כלבים, שהפכו למשפחה תומכת ועליזה שמבלים יחד גם מחוץ לגינה – בשוק רמלה, בג'פטו בר, עושים הליכות, די ג'יי בערבים וארוחות. הם אפילו עושים מבצעי ניקיון ואיסוף קקי בגינה, עוזרים בקניות אחד לשני ומוציאים לטיול את הכלבים של חברים שנמצאים במילואים".
עוד גינה ותיקה בה נוצרה קהילה חדשה יחסית, היא זאת שהוכנת בשדרות מנחם בגין. מנהל הקהילה קני בראון מספר כי בעלי הכלבים מקיימים במקום מפגשים קהילתיים, ערבי בירה, מסיבות יום הולדת לכלבים ועוד, ואפילו בתו מתנדבת לנקות את המקום. "עברנו למנחם בגין לפני קצת פחות מחצי שנה", מספר בראון, "לפני זה גרנו בגבעה C והייתה שם גינה יחסית חדשה ומוצלחת עם קהילה וחבר'ה שמגיעים כל ערב. כשעברנו למנחם בגין הבת שלי אמרה 'איזה באסה, בגבעה C הגינה הייתה מאוד מוצלחת ופה יש גינה אבל לא משתמשים בה בכלל. אין אנשים'. אמרתי לבת שלי: 'אני יודע להרים מקומות. תני לי שישה שבועות ואני הופך את המקום לפעיל'. פתחתי קבוצת ווטסאפ, הדפסתי שלטים עם בר קוד ותליתי בכל השכונה, ואנשים התחילו להיכנס לקבוצה. עשיתי שם הרבה רעש והתחילו להגיע אנשים כל ערב וכל בוקר, ובנינו יחד אחלה קהילה".
במסגרת הקהילה החדשה הם נפגשים מדי יום בגינה ועושים כל חודש יום הולדת של כל הכלבים ש"חוגגים" באותו החודש. "יש לנו ערבי בירות", מספר בראון, "והמקום נהיה פעיל. השקענו בנראות של הגינה. עשינו אירועים שכולם באים ומנקים ביחד, כדי שיהיה נעים וכיף לכולם. הפכנו ממקום לא פעיל ונטוש לאחת הגינות המוצלחות בעיר. אנחנו משקיעים בגינה ומקווים שעכשיו גם העירייה תשקיע בגינה. המקום פעיל מאוד חברתית ומאוד קהילתי. הרבה אנשים הכירו כאן אחד את השני, וגם הישראלים הוותיקים נחשפים בגינה לעולים החדשים שמגיעים עם הכלבים. בתור עולה ותיק, זה ממש כיף לי. אני מרגיש שאני בונה מקום שאנשים נפגשים ויוצרים חברות ומערכות יחסים".
