הסיכסוך הכי מתוקשר באיזור, בין צופי שבט "אופק" מרעות לחניכי מכבי הצעיר ממכבים – גבה מחיר כבד מתיכון מו"ר, שהיה זירה למלחמות בין שני השבטים. במהלך השנים היו לא מעט השלמות ו"סולחות". הבעיה היא שהמשלימים מסיימים ללמוד וממשיכים הלאה, ובמקומם מגיעים דורות חדשים שפותחים במלחמה שוב. השבוע נחתם שוב הסכם שלום שכזה, עד לפעם הבאה כמובן.
ה"סולחה" הגיעה לשיא בשני "פורימונים" שנערכו במהלך חג הפורים ולאחריו. האירועים נעשו בהשקעה רבה ובאחווה כאשר כל סניף אירח את שכנו והחזיר ביקור גומלין. בפעילות לקחו חלק גם הורי החניכים. אלה באו למפגש הורים, שנערך ביוזמת תנועות הנוער, מחלקת הנוער של עמותת סחלבים ותוכנית "עיר ללא אלימות". במפגש שמעו הנוכחים הרצאה מפי רותי ליאור, קרימינולוגית קלינית המתמחה בטיפול בנוער ובהדרכת הורים.
אירועי השיא כאמור, היו הפורימונים. תושבים רבים, חברי מועצה ועובדי עירייה הגיעו לתמוך, להתרשם וליהנות מהמתקנים ומהאווירה הפורימית. הפורימון של "מכבי צעיר" התקיים ביום שבת לפני החג כאשר בין מאות המבקרים היו גם חניכי שבט אופק של הצופים שפרגנו, עזרו והשאילו ציוד. שבוע לאחר מכאן התקיים הפורימון של צופי שבט אופק וגם כאן בין מאות המבקרים היו גם חברי תנועת "מכבי צעיר" שהגיעו ותרמו להצלחת הפורימון.
ליסה איילון, רכזת בוגרת בצופים, איך בא לידי ביטוי שיתוף הפעולה?
"בנוסף להבעת התמיכה ולחיצות הידיים בכל פורימון, היות ואנו דחינו את הפורימון שלנו בגלל מזג האוויר סיפקנו למכבי צעיר חלק מחומרי יצירה וציוד אחר שהם היו זקוקים לו להפעיל את התחנות השונות, גם אם זה היה כרוך להגיע בעקבות טלפון מהם בשעות הלילה. לפני הפורימונים נציגי כיתות י"ב משתי התנועות נפגשו וסיכמו ביניהם על אזורי תליית שלטים לפרסום האירוע על מנת שלא ייווצר מצב שיהיו התנגשויות ויורידו למי מהם את השלטים. היה אף מקרה בהם ילדי השבט השני מצאו שלט שלנו שנהרס ודיווחו לנו על כך. נוצרה יותר אכפתיות בינינו לבינם".
אז נחתם הסכם שלום…
"זה לא קרה בן לילה. העבודה התחילה כבר בשנה שעברה, התחלנו בפעילות הסברה שהונחתה על ידי המדריכים והרכזים כנגד ביטויי אלימות כלפי קבוצות אחרות. והקמנו משמרות הורים בלילה שלפני הפורימון למנוע פעולות אלימות כפי שהיה בעבר בשביל הרתעה, אבל לא היה על מה לדווח. נוצר שיח חיובי בזמן שקדם לפורים, זה לא קורה ברגע, זה תהליך".
ליאור נגן, הרכז הבוגר של מכבי הצעיר, היה קשה?
"בהתחלה לא היה עם מי לדבר. לאט לאט הצלחנו לשנות את גישתם של רוב חניכי מכבי, שיא שיתוף הפעולה היה באמת בפורימונים בהם השאלנו האחד לשני ציוד. ללא הציוד הזה חלק מהתחנות לא היו יכולות להיות מופעלות. בימים אלו אנו דנים כיצד להמשיך הלאה מכאן ומעלים רעיונות על פעולות משותפות כמו יום כיף למשל". מבחינתו ההישג הגדול הוא שהתקשורת עברה מ"הנהגת" התנועה, בין הרכזים, לחניכים עצמם.
(צילום מדף הפייסבוק של השבט)