בתרבות הפוליטקלי-קורקט בה נמצא השיח הציבורי, ובמיוחד מערכת החינוך הממלכתית, בולט בנוף רם כהן ממודיעין. כהן, איש חינוך ותיק שהיה במשך שנים מנהל תיכון עירוני א' בתל אביב וכעת מנהל את בית הספר הפרטי "תיכונט ע"ש אלתרמן" בתל אביב, הוא איש שמאל מוצהר, שלרגע אינו עוצר את עצמו מלהביע את דעותיו. כתוצאה מכך הסתבך כהן עם משרד החינוך לא מעט פעמים, יצר כותרות מרעישות בעיתונות הארצית וזומן לשיחות הבהרה ובדיקה. האחרונה שבהן (ראה מסגרת) – לפני מספר שבועות לאחר שהזמין לבית ספרו נציגים של "שוברים שתיקה" בניגוד להוראת שר החינוך בנט.
למה בעצם מחנך ומנהל צריכים להביע את עמדותיהם הפוליטיות מול התלמידים?
"זו לא המשנה הפוליטית של המחנך אלא משנה אזרחית, שקשורה לאיכות החיים של כולנו כאן. זה לא משנה פוליטית כי בא לי עכשיו לדבר על מפלגות, אלא אזרחית שקשורה לעתיד של כולנו. ההתייחסות היא לדימום האינסופי של החברה הישראלית סביב סוגיות גדולות וקשות. אני משער שדברי תופסים נפח ותהודה כי הם לא עולים בקנה מידה אחד עם התפיסה של השלטון כיום, שמבחינתו רואה בי כמערער על התפישה השולטת. אני מעריך שאם הייתי מחנך כמו אלו שבשטחים הכבושים והייתי מחנך ומדבר על כיבוש כל גבעה, זה לא היה תופס את עינו של מישהו. אם אני אומר 'תתיישבו בגדה המערבית' זו לא נחשבת לאמירה פוליטית. אבל כשאני אומר את ההיפך – אז כן. כל הסיפור פה הוא סביב השאלה האם מה שאני אומר נעים לאוזניים של השלטון או שלא. מבחינתי השאלה הזו אינה מסוג הדברים שאני צריך להתחשב בהם".
מול הדעות שלך יש גם את הצד השני שחושב אחרת. אתה כמחנך לא אמור לפרוש בפני התלמידים את מגוון הדעות?
"הצד השני שמולי הוא זה שאומר 'אני נייטרלי. יש לי דעות משלי אבל אני שומר אותן לעצמי'".
ומה רע בזה?
"משום שמחנך שמוציא ילדים לחברה האזרחית תפקידו לחנך אותם לחברת מופת. הוא רוצה שהחברה תהיה מתוקנת, שיוויונית, הוגנת ומוסרית ויש לו .ובה, בלי לפקפק בכלל בשאלה מה הכיוון שהוא צריך להראות להם. אני לא טכנוקרט. אני לא מנהל בית ספר אקסטרני. אני מחנך ילדים לנהוג בדרך הוגנת וישרה ומהמקום הזה אני לא נשאר נייטרלי. לא נשאר אדיש למציאות".
"דן מרגלית מכפיש אותי"
מאבקיו של של כהן נגד כל מה שמריח לו כנוגד את תפיסת העולם הליברלית-נאורה, מקוממת עליו כאמור לא מעט חלקים מהציבור. לעיתים גם כאלו המשתייכים לאותו מחנה פוליטי כמוהו. "תודה שאתה אומר את זה. וזאת בדיוק הבעייה של השמאל הדבילי פה. השמאל שמשחק את המשחק שהימין מכתיב לו. הימין שולט כיום על אמצעי התקשורת, על תכני הלימוד ועל המשאבים הנוגעים לכמעט כל דבר הקשור לסדרי חיינו. והימין רוצה לשלוט בעוד דבר אחד – על זכותנו לערער עליו ועל הסדר הקיים. ואז הוא רוצה שאם כן נערער עליו, אז אנחנו מחוייבים להביא גם את הדעות האחרות".
ומה בעצם רע באיזון? מדוע לא אפשרת לאנשי "מילואימניקים בחזית" לדבר אצלך בבית הספר לאחר שהכנסת את "שוברים שתיקה"?
"בוא אני אשאל אותך כזה דבר: האם בשם אותו איזון אני צריך להכניס לבית הספר מישהו שידבר ויצדיק אלימות נגד ילדים סוררים כדרך חינוך? או מישהו שבעד לגליזציה של סמים קשים? או נגד הפלות כזכות טבעית של נשים או שמתנגד לזכויות שוות לקהילה ההומו-לסבית? אני אומר לילדים שישראל כבר חמישים שנה משליטה כוח צבאי על עם שנתון לחסדיה. ישראל מעבירה אוכלוסיה אזרחית לגור בשטחו של אותו עם, עוברת על חוקים בינלאומיים, שוללת את זכויותיהם ומגבילה את חירותם בכל האפיקים, היא יוצרת מצב בלתי נסבל שבאותה יחידת שטח יש אנשים שזוכים לפריבילגיות ויש אחרים שזוכים להגבלות קשות. זה מה שאני אומר לילדים. האם מישהו יכול לסתור את העובדות האלו? לא. אם אני מחנך את ילדי לשוויון, לרעות, לחופש ולזכויות אדם, איך אתה מצפה ממני שאביא מחר בבוקר לבית הספר מתנחל שנהנה מזכויות יתר ויצדיק את קיומו שם?".
זה אומר שמי שחושב אחרת ממך לא ייכנס לבית הספר שאתה מנהל?
"אני לא אתן למי שרוצה להצדיק משטר אפרטהייד לדבר בפני הילדים. דן מרגלית מכפיש אותי ב'ישראל היום' זמן רב וקורא לזה 'משטרת המחשבות' שמהווה פגיעה במי שמאמין ב'ארץ ישראל השלמה'. שזה ביטוי מכובס למדינת אפרטהייד".
ממבט מהצד נראה שההתרסה שלך נגד הממסד היא לא רק על רקע פוליטי, אלא גם בכלל נגד הדת ואפילו המסורת. כמו הפעם שהתנגדת שיהיו מזוזות בכניסה לכל כיתה.
"אני מנהל בית ספר חילוני. מוציא אותי מדעתי לראות ילדים שפועלים ללא מחשבה בדברים כמו לנשק את המזוזה או לשים סרט אדום על פרק היד. זאת עבודת אלילים. אתה שואל את הילד למה הוא מנשק את המזוזה והוא לא יודע להשיב. זה אגב גם מנוגד בכלל ליהדות".
ולך יש את הזכות לאסור עליו לפעול כך?
"לא, אין לי זכות לאסור עליו. אתה רוצה לנשק את המזוזה, בבקשה. תנשק את המזוזה שנמצאת בכניסה לבית הספר. אגב, היום כבר יש אצלנו מזוזות בכל הכיתות".
התגמשת?
"כן, התגמשתי. באו אלי שני הורים שזה חשוב להם והתגמשתי. אני לא מחנך ילדים לפעול באופן אוטומטי".
אולי ההתנהלות שלך מגבילה את הילדים מלחשוב אחרת ממך?
"זכותם של התלמידים לחשוב אחרת. זכותם לחשוב שלנו יש את הזכות על כל הארץ, אבל במקרה כזה גם חובתם להגיד לי מה אנחנו הולכים לעשות עם האנשים שנמצאים פה. אם אדם נולד בצלם הבריאה אז חובתך לחשוב איך הוא יחיה בכבוד. זאת גם האג'נדה שלי לגבי השלטון הנוכחי".
מי הם באמת "שוברים שתיקה"?
איך נראה העתיד בישראל בעיניים שלך?
"אני מרוצה מכך שתהיה כאן מדינה דו-לאומית. מה שיקרה בעתיד זה שאנשים באירופה לא יבחינו בין ערביי 48 לערביי 67, זה לא יעניין אותם. מה שיראו זה שבישראל יש כאלה עם זכויות ואחרים בלי זכויות. אנחנו נהיה כמו דרום אפריקה, זה העתיד. וההתייחסות לישראל תהיה בדיוק כמו שקרה עם דרום אפריקה בימי האפרטהייד. בסופו של דבר מטוסי אל-על לא ינחתו באירופה ואנחנו מהר מאוד נצטרך להתקפל. תסתכל כבר עכשיו על החרמות נגד מוצרים ישראלים המיוצרים בשטחים ותבין לבד שיהיה הרבה יותר גרוע. אני לא חי בעולם מקביל ואומר לעצמי 'אה, היה בסדר עד עכשיו'. לא נכון. היו כאן שתי אינתיפאדות רצחניות ושילמנו מחיר דמים יקר. אנחנו רוצים לחיות לאורך זמן בחטא מוסרי?".
יכול להיות שאתה לא מפנים שהעם זז ימינה?
"יש תזוזה ימינה והיא מאוד מסוכנת. בכניסה למודיעין יש שלט ענק שמשווק מגרשים ביישוב נעלה שבשטחים. כשמשחדים את הציבור בחצי דונם בשטחים הוא הופך להיות משוחד פוליטית ומשקרים לו. המדינה מוכרת לו אשליה. מדינת הרווחה נדדה מזרחה, אל יישובים שמקבלים קרקע זולה ומשאבים אדירים. אני קורא לזה 'סוג של שוחד פוליטי'. כשיש לנו ראש ממשלה שלאורך הזמן מפמפם לנו איומים, זה מעצב תודעה אצל בני הנוער שלעד נחיה ומאכלת בידינו".
בוא נחזור רגע לסערה סביב החלטתך לאפשר ל"שוברים שתיקה" להיכנס לתיכונט. למה בעצם כל כך חשוב לאפשר להם להציג את משנתם בפני הילדים?
"למה זה חשוב? תשאל רגע את קוראיך, לפני שיקראו את הפסקה הבאה, מה בעצם התזה של 'שוברים שתיקה'? הם לא ידעו. הצליח השלטון הנוכחי לסמא את עיני האזרחים בכך שהצליח לספר להם סיפור שקר על 'שוברים שתיקה'. מה אומרים 'שוברים שתיקה'? שהכיבוש הוא חטא ושחיילים המשרתים כשוטרים מבצעים פגיעה באוכלוסייה אזרחית. אני שירתתי בשטחים במילואים במשך עשרים שנה. כמעט בכל שירות מילואים כזה הייתה פגיעה באוכלוסיה אזרחית. כאשר מדברים איתי אנשי 'מילואימניקים בחזית' ורוצים לבוא לתיכונט אני שואל אותם מה לא נכון במה ש'שוברים שתיקה' אומרים. שיש כיבוש, או שיש פגיעה באוכלוסיה…"
אתה מתעלם כאן מציבור רחב מאוד ומתון, שסבור שהבעיה עם "שוברים שתיקה" היא לא הפעילות שלהם אלא היציאה עם זה לעולם.
"זאת הבעיה, שהם יוצאים עם זה החוצה? אז אשאל שני דברים. מה לא בסדר – המעשים שלנו, או זה שמישהו מדבר עליהם? אם אתה עושה פשע נגד אוכלוסיה אזרחית, אז הבעיה היא במי שמדבר או במי שמבצעים את הפשע? זה כמו שבזמנו אמרו על 'שלום עכשיו' שהם מלשינים לעולם על מאחזים חדשים שקמים בשטחים. דווקא בזכות 'שוברים שתיקה', ואני ממש לא הדובר שלהם, הבחינו בעולם שיש כאן גם ישראלים שפויים ומתונים. ממשלת ישראל מדבררת את הכיבוש באמצעים רבים ומולם עומדים כמה חבר'ה צעירים".
אילו תגובות אתה מקבל מהורים לתלמידים שלך אחרי כל פרשיה כזאת? קרה שהורים הוציאו את הילדים מבית הספר שלך?
"לא, לא קרה. יש הורים שלא פשוט להם עם התפיסה שאני מוביל ויש כאלה שלא רושמים את הילדים לבית הספר שלי. הורה שרוצה שהילד שלו ייצא לגדנ"ע או ל'מסע ישראלי', אין לו מה לחפש אצלי. אני לא מוציא ילדים בני 16 ללבוש מדים ולצאת למטווחים, מפני שאני לא מחנך חברת ילדים צעירים להיות חברה צבאית מיליטריסטית. כך גם עם 'מסע ישראלי' שעוברים ביישובים בשטחים. אני לא מלמד את התלמידים שלי אהבת ארץ ישראל מזוייפת".
ובכל זאת, איך מגיבים ההורים?
"אחרי האירוע האחרון קיבלתי בין עשרות למאות בודדות של תגובות מהורים, שכתבו שהם גאים בעמדת בית הספר, שתומכים בי ויעמדו לצדי עד הסוף".
אתה מקבל גם את התגובות בסגנון "עוכר ישראל" ו"בוגד"?
"אני מקבל איומים, מכתבי נאצה לבית הספר שאומרים 'נשיג אותך, נאנוס את אשתך, נטפל בך'. פעם תקף אותי נהג מונית בדרך השלום".
אולי לגיטימי שהמדינה תחנך על פי תפיסה מסויימת ותצפה מאנשי החינוך שלה ליישר איתה קו…
"במדינה טוטאליטרית כן. לא בדמוקרטיה. אוי לנו אם מערכת החינוך תשמש ככלי דיספליני להעברת מסרים. אוי ואבוי לנו. זה כלי מהיר וחזק ביותר להפוך את האזרחים לצייתנים ועובדי השלטון. היום, כשמנסים לשנות את ספרי הלימוד, מדכאים מנהלים לבל יפתחו את הפה ומכשירים שרצים. אז יש כאן אות אזהרה לכולנו. שימו לב, אנחנו הולכים לקראת משטר שרוצה שכולם יחשבו אותו דבר".
"שכר המורים – בושה"
אתה משתייך לחושבים כי מערכת החינוך הפכה ל"מפעל ציונים ובגרויות"?
"כן, מאוד. והנה אני לוקח לעצמי את הזכות לחנך וזה נתפס כלא בסדר. הרבה יותר קל לכוון ילדים לחשוב רק על ציונים במקום לדבר. גם הציונים לא מוכיחים את עצמם ולא יוכיחו גם בעשור הקרוב. יש חוסר הבנה מוחלט במערכת החינוך איך לטפל במשבר המבחנים הבינ"ל. מצפים שזה ייפתר יום אחד וייגמר אבל זה לא יקרה. אנחנו מועדים לראות את אותם הנתונים כל שנה מחדש".
איך כמנהל את רואה את המשבר האחרון סביב שכר המורים?
"בושה. תשאל כל מנהל בית ספר במודיעין אם הוא יכול מחר להביא לבית הספר מורים לחמש יחידות לימוד מתמטיקה, מדעים, לשון או אנגלית, ותראה שהוא יענה לך שהוא לא יכול. אין מורים. כשאתה מציע שכר של חמש וחצי אלף, וזה אחרי הרפורמה, אז לא תמצא מורים וגם מי שיבוא יישבר ויעזוב אחרי שנתיים-שלוש. מכאן אתה יכול להבין למה גם מנהלים אין".
כאב לשני ילדים בוגרים שלמדו במודיעין ולילד שעכשיו בגן, מה דעתך על המערכת בעיר?
"אני מאוד מאוכזב. אני לא חושב שהאנשים כאן לא ראויים אלא שהיחס מאוד לא רציני. זה מתבטא החל מהמראה המוזנח של מוסדות חינוך וכלה בפרויקטים חינוכיים בתחומי המצטיינים/מחוננים שלא נעשה כאן מספיק. אני כאן מהיום השני של העיר, עיר שנוסדה עם הבטחה להיות עיר חינוך מובילה. עד עכשיו לא ראיתי כאן שקם בית ספר ראוי לשמו לאמנויות, או מרכז מדעים ראוי או אפילו קונסרבטוריון ברמה גבוהה. אלה דברים שיכלו להיות אבן שואבת גם לתלמידים מרמלה ולוד, אבל אין כאן חזון. בתחושה שלי ראש העירייה עסוק בענייני הליגה הלאומית במקום הליגה המקומית. לא מרגיש לי שיש כאן ראש עיר במשרה מלאה וזה מאוד מאכזב".
אידאולוג או פרובוקטור? שפטו בעצמכם
במרוצת השנים עלה רם כהן לכותרות לא פעם ולא פעמיים, כאחד שמקפיד להסתבך עם משרד התיכון והורי תלמידי התיכונים שניהל. הרקע לאותם חיכוכים היה התעקשותו העקבית של כהן שלא לקיים את הוראות משרד החינוך, במקרים בהם חשב אחרת ממעסיקיו.
כך היה למשל רק לפני מעט יותר מחודש, כאשר הזמין כהן את אנשי ארגון "שוברים שתיקה" להרצות בפני תלמידי התיכון אותו הוא מנהל, זאת למרות ההנחיה של שר החינוך נפתלי בנט שלא לאפשר לארגון השמאל להיכנס לבתי הספר. בעקבות זאת הוזמן כהן לשיחת בירור במשרדה של מנהלת מחוז ת"א במשרד החינוך, חיה שיטאי (שהייתה בעבר ראש מנהל החינוך במודיעין), אולם לא ננקטו נגדו סנקציות כלשהן. במהלך דיון בכנסת בנושא, אמר עמית דרי מארגון "מילואימנקים בחזית" את הדברים הבאים: "לכל בית ספר אנחנו מגיעים אבל רם כהן לא נותן לנו להרצות בבית הספר שלו. הוא דמוקרט גדול רק איפה שזה מתאים לו".
חודש קודם לכן עמד כהן במוקד סערה תקשורתית אחרת, לאחר שתלמידי בית הספר התיכון "תיכונט" שבתל אביב הופתעו לגלות שבתום טקס שנערך בבית הספר לזכרו של יצחק רבין לא הושמע המנון המדינה. כמה מההורים והתלמידים טענו אז כי כהן "עורר פרובוקציה פוליטית". בתגובה לאירוע פנה ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) במכתב לשר החינוך ולראש עיריית תל אביב ודרש לבדוק את הנושא. באחת מהכתבות שהתפרסמו בעקבות האירוע סיפר אחד ההורים כי לא מדובר על מקרה חד פעמי: "לפני שנתיים הביאו לתלמידים מפה של המזרח התיכון וצבעו את ארץ ישראל בדגל פלסטין. לפני שנה, במהלך מבחן, פלסטין הוגדרה כמדינה". כהן הגיב אז לכתבה כך: "איפה כתוב שצריך להשמיע את ההמנון? לא מדובר בטקס ממלכתי בהר הרצל אלא טקס בית ספר. את ההמנון משמיעים במגרשי כדורגל. בטקס דיברנו על דמוקרטיה, על רצח. מה הקשר להמנון? בטקס לזכרם של חללי צה"ל השמענו את ההמנון".
שנתיים קודם לכן, באוקטובר 2014, התלוננו הורי תלמידים ב"תיכונט" נגד כהן במחאה על כך שבכניסות לכיתות אין מזוזות. לדבריהם הייתה זו הוראה של כהן שלא להתקין מזוזות בכל כניסה לחדר במקובל בשאר בתי הספר במערכת החינוך. כהן הגיב אז כך: "נכון, אין לנו מזוזות בכניסות לכיתות. יש מזוזות בכניסות לבית הספר. על פי ההלכה יש לקבוע מזוזה רק בחדר שישנים בו, ומכיוון שהלימודים בתיכונט מרתקים, אנו סמוכים ובטוחים שהילדים לא יירדמו. ויידע כל ילד שנרדם כי הוא עובר על חוקי ההלכה".
שנה קודם לכן הסתבך כהן לאחר שפרסם מאמר בעיתון "הארץ" בו הביע את תמיכתו במפלגות השמאל ויצא נגד מפלגת "ישראל ביתנו". בעקבות אותו מאמר זומן כהן לבירור במשרד החינוך.
בתמונה רם כהן. "הורה שרוצה שהילד שלו ייצא לגדנ"ע או ל'מסע ישראלי', אין לו מה לחפש אצלי". צילם אינגריד מולר
