אחרי מאבק של שנים שניהלו הירוקים ואירגוני הסביבה על עתידן של הגבעות הדרומיות במודיעין, אנו חושפים כאן לראשונה על כוונת העיריה להצטרף לעמדה זו באופן רשמי, ולהכריז על האיזור כעל שמורת טבע. כלומר – לבטל את התוכנית הרשמית להקים על הגבעות את השכונות העתידיות של העיר ולסמן את האיזור כ"ירוק" במפות, עד להודעה חדשה.

בשבועות האחרונים קיבל משרד האדריכלים של נעמה מליס, שמכין את תוכנית המתאר החדשה למודיעין לשנת 2035,  הנחיה מוועדת ההיגוי העירונית לתוכנית המתאר – להתחיל בתיכנון וחשיבה כיצד ניתן להימנע לחלוטין מבניה בגבעות הדרומיות ולהשאירן אזור טבע פתוח. ובתמורה – לצופף את הבניה בשכונות החדשות העתידיות גבעת שר ומורשת.

מיכאל חרל"פ, סגן ראש העיריה ומחזיק תיק התיכנון והבניה בעירייה, הוא האיש שדוחף את הפרוייקט. הוא מאשר שכבר העביר את ההנחיה לבדיקת הנושא ומסביר: "אני בעד שנשמור את הטבע ואת הנוף בכל האזור. אבל הדבר יחייב גם שינוי של רמת הצפיפות בשכונות החדשות שתקומנה בעתיד. אכן אנחנו נמצאים כרגע בעיצומה של בדיקה של כל האופציות לגבי הגבעות הדרומיות. מבחינתנו בעירייה אין לנו בעיה לוותר על תוכניות הבניה בגבעות הדרומיות של העיר לטובת הטבע, הארכיאולוגיה והנוף. אבל חשוב להבהיר שלא נאפשר לבנות את השכונות החדשות בצפיפות גבוהה מאד לעומת המצב היום, ולכן כרגע הבדיקה מתרכזת בשלב שבו האדריכלית צריכה לומר לנו בכמה נצטרך לצופף את גבעת שר ואת מורשת".

רמת הצפיפות בשכונות הנבנות כעת (הציפורים ונופים) היא 11-13 יחידות דיור לדונם. הוויתור על הגבעות הדרומיות יאלץ את מליס לתכנן מחדש את השכונות הבאות בתור – גבעת שר ומורשת, ברמת צפיפות של 14-15 יחידות דיור לדונם.

חרל"פ מבהיר: "התנאי שלנו הוא שלא נעבור את רמת הצפיפות הזאת. אם נראה שכדי להשאיר את הגבעות הדרומיות פתוחות לטבע, אבל בתמורה ניאלץ להכפיל את רמת הצפיפות בשכונות החדשות, זה לא יעבור. לא נקבל רמת צפיפות גבוהה כזאת. אנחנו בכל זאת צריכים לדאוג לתושבים העתידיים של העיר, בשכונות מורשת וגבעת שר".

התושבים לחצו

לפני כשנה קיימה העיריה כנס תושבים גדול שבמהלכו הציגה מליס את קווי תוכנית המתאר החדשה "מודיעין 2035". ראש העיריה חיים ביבס הבטיח לשתף את התושבים בתיכנונה העתידי של העיר וביקש שהתושבים יעלו הצעות ויקיימו דיונים בקבוצות עבודה, ושהתוצרים יהיו הצעות והמלצות. אחת הקבוצות שהתארגנה ושמונה כבר למעלה ממאה תושבים קראה לעצמה "תושבים משפיעים במודיעין" אותה אירגן גדעון בכר, שגריר ישראל לשעבר במספר מדינות ואיש משרד החוץ כיום. בשנה החולפת גיבש בכר את הקבוצה במספר פגישות (ראה בעמודים הבאים) וכעת זוהי הקואליציה העיקרית שדוחפת את נושא הציפוף בתמורה לגבעות הדרומיות.

מבט אל העיר מהגבעות הדרומיות (צלום החברה להגנת הטבע)

בשבת האחרונה קיימו הגופים הירוקים את האירוע השני של סיורי תושבים בגבעות הדרומיות. אלפים השתתפו בסיורים ושמעו הסברים על תוואי השטח ועל הגבעות, בתי הגידול של הצמחיה ובעלי החיים ועוד. חברי תנועת "תושבים משפיעים במודיעין" הציבו דוכן החתמה וגרפו מאות חתימות של אזרחים תומכים. "אנחנו קבוצה גדולה ובעלת השפעה והעירייה צריכה להתחשב בעמדת חברי הקבוצה", אומר גדעון בכר מראשי הקבוצה.

בגבעות הדרומיות עצמן, סוף השבוע האחרון לאחר חג ט"ו בשבט הגשום, עבר בחגיגת צבעים גדולה, עשירה בריחות ובאווירה ססגונית ועליזה. הגשמים הרבים שירדו בשבוע שעבר וימי השמש לאחריהם הביאו לפריחה מרהיבה של כלניות אדומות, רקפות, מקור חסידה, דמומית, ושל פרחים רבים נוספים בסביבות העיר.

במסגרת הסיור, שהודרך על ידי אנשי החברה להגנת הטבע, צעדו המטיילים במסלול הליכה מעגלי המטפס דרך גבעות "קנובה" ו"בארית" הירוקות והפורחות. המשתתפים הכירו את הצמחייה, בעלי החיים השוכנים במקום וישמעו סיפורים על הגבעות ויושביהן. בפסגת הגבעה קיימו המשתתפים תצפית אל נוף עוצר נשימה, הכולל את הרי ירושלים, עמק איילון, לטרון ועוד.

 יש גם סיבות היסטוריות

ה"גבעות הדרומיות" הן שורת גבעות בשטח הפתוח שמשתרע מאזור "כיכר המשטרה" שעל דרך מנחם בגין, דרומית למכבים ולרעות. אלכס ויינרב, סגן ראש העיריה בעבר וחבר תנועת הירוקים, ניהל במשך שנים מאבק נגד הבניה העתידית בגבעות הדרומיות, ללא הצלחה מעשית. תוכניות הבניה נותרו כשהיו, אבל היום הוא כבר רואה את ההצלחה: "ההחלטה להעביר את הנושא לבחינת משרד האדריכלים של מליס היא ניצחון גדול לירוקים ולכל תושבי העיר", הוא אומר. "אני שמח שמישהו סוף סוף הצליח לשכנע את נבחרי העיר בחשיבותן של הגבעות הדרומיות מכל ההיבטים. כשכיהנתי במועצה ניסינו עשרות פעמים לבטל את תוכניות הבניה בגבעות הדרומיות, ללא הצלחה. ניסינו לנייד זכויות בניה מהגבעות הדרומיות לגבעות הצפוניות ולשכונות מורשת וגבעת שר וגם לנופים שהיתה אז שכונה בתיכנון עתידי, אבל ללא הצלחה. לכן אני מברך מאד על היוזמה ורק מאחל לראשי העיר שיצליחו כבר בקדנציה הזאת לשנות את התוכניות ולבטל את הבניה העתידית בגבעות הדרומיות".

במה זה תלוי בעצם?

"העירייה היא הריבון בשטח, אבל האישור הסופי צריך להיות של הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה ושל המועצה הארצית לתיכנון ובניה. אלו אישרו בעבר את תוכניות הבניה לגבעות. לומר שאם העירייה תבוא ותבקש לבטל את תוכניות הבניה מישהו יכול להתנגד לזה? זה ברור. אבל לא נראה לי שלא יתחשבו בעירייה. במועצה הארצית לתיכנון ובניה, כשעירייה מביאה שינוי תוכנית ושאדריכלית כמו מליס סומכת ידיה על תוכנית כזאת, אני לא רואה את המועצה מפילה תוכנית כזאת".

זאת אומרת שמספיק שהעירייה תרצה כדי להשאיר את השטח נקי מבניה…

"כך נראה לי. אל תשכח גם שלוועדה המחוזית ולמועצה הארצית מביאים את השינוי לא רק מטעמו של ביבס או חרל"פ אלא מליאת הוועדה המקומית לתיכנון ובניה שהיא למעשה מועצת העיר, מאשרת את השינוי הזה ויש לזה משמעות גבוהה מאד".

מדוע הן חשובות כל כך?

"מעבר לשיקול האקולוגי של מסדרון אקולוגי למעבר בעלי חיים וצמחיה, ומעבר לנוף ולשיקולים הארכיאולוגיים, יש גם הרבה סיבות היסטוריות. שהרי הגבעות הדרומיות פונות לעמק אילון ולא צריך לספר מה זה אומר על סיפורי התנ"ך ועלילות יהושע בן נון. אם נכסה את האזור הזה בבטון ובתים, זה יהיה הרס של אוצר לאומי אמיתי".

אלכס וינרב. מברך על היוזמה

דקלה בן יעקב, מנהלת קהילת החברה להגנת הטבע במודיעין, קצת ספקנית יותר. אולי בשל המאבק רב השנים שהיא מנהלת על הגבעות הדרומיות: "עד שאני לא רואה שינוי של ממש בתוכנית המתאר ורואה שאכן הבניה העתידית בגבעות הדרומיות בוטלה – מבחינתי ומבחינת החברה להגנת הטבע הן עדיין לא ניצלו. נכון שלעיריית מודיעין ניתנו סמכויות רחבות יותר במסגרת הסכם הגג וגם ייאמר בשבחו של ביבס כשהוא רוצה להשיג משהו הוא יודע איך להשיג אותו, אבל הדרך עוד ארוכה. צריך לעבור את הוועדה המחוזית ואת המועצה הארצית ואלה מכשולים לא קטנים".

היסטוריה של מאבקים/ערן קמינסקי

המאבק נגד הבנייה בגבעות הדרומיות במסגרת שלב ב' של מודיעין נמשך מזה שנים רבות. בשנת 2007 השיקה החברה להגנת הטבע את שביל הטיול המסומן באזור, הכולל בתוכו שרידים ארכיאולוגיים רבים, ערכי נוף ומהווה חלק מהמסדרון האקולוגי לתנועת חיות בר בסביבות מודיעין. שטחים אלה נכללים בעתודות תוכניות שלב ב' לפיתוח העיר לשכונות מגורים נוספות, מהלך אותו יוזם משרד הבינוי והשיכון.

בשנת 2008 המועצה הארצית לתכנון ולבנייה המליצה בפני הוועדה המחוזית שלא לעבור לשלב ב' של העיר מודיעין, לפחות עד מיצויו המלא של שלב א', ועד לעדכון תכנית המתאר הארצית לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ"א 35). כמו כן קבעה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כי עם המשך פיתוח העיר ראוי להתחשב בערכי הטבע הייחודיים בסביבתה.

עמדת החברה להגנת הטבע הייתה כי על רשויות התכנון להמשיך ולפעול לשימור הגבעות הדרומיות במטרה להגן עליהן מפיתוח, כחלק מתוכנית שימור נחל איילון או כגן לאומי מוכרז. בעקבות עריכת סקר ערכי טבע ונוף בהובלת החברה להגנת הטבע ולאחר דיון בנושא, הוחלט במועצה הארצית כי קידום הפיתוח של העיר יעוכב, וכי התכנון העתידי ייעשה תוך העלאת הצפיפות והתחשבות בערכיות השטח הדרומי של העיר.

בשנת 2010 הועלתה הצעת פשרה על ידי ארגון הגמלאים "ארגמן", אשר היה חבר בוועד הארגונים הפועלים לשמירת הסביבה בישראל, לפיה במקום לבנות בגבעות הדרומיות תיבנה שכונה חדשה בשטחים שממזרח לצומת שילת ועד לכפר רות. אותם שטחים הם שטחים חקלאיים השייכים לכפר רות, וההצעה לא תפסה תאוצה.
מאז ועד לאחרונה לא חל שינוי ממשי בעמדת העירייה, כאשר התכנון העתידי היה ונשאר לבנות על הגבעות הדרומיות. בחברה להגנת הטבע לא הפסיקו מאז לנסות ולבטל את רוע הגזירה. במקביל למאבקים סביבתיים נוספים, כגון המאבקים נגד הבנייה בגבעת התיתורה וסלילת הכביש בבקעת הנזירים, החלו בסניף המודיעיני של החברה להגנת הטבע לקיים מדי שנה כמה אירועים בגבעות הדרומיות. אותם אירועים משכו אליהם אלפי מבקרים, שרבים מהם חתמו גם על העצומות שהריצו אנשי החברה נגד הבנייה בגבעות.

מיכאל חרל"פ. האיש שדוחף את המהלך. צילום אינגריד מולר