אם יש לכם בני נוער משועממים הרובצים כרגע על הספה בחוסר מעש, הנה להם הזדמנות להתנדב לחוויה מעניינת, מקורית וגם קרובה לבית. רשות העתיקות מחפשת בימים אלה בני נוער (מגיל 16 ומעלה) מתנדבים לחפירות ארכיאולוגיות ב"קברות המכבים" שביער בן שמן. בני נוער המעוניינים להתנדב נדרשים להגיע עם אישור רפואי המעיד על בריאות תקינה, נעלי עבודה ואוכל למשך ימי החפירות. שעות העבודה יהיו בין השעות 6:30-14:30, כאשר במהלך ארבעת שבועות החפירות יועברו להן תכני מורשת בידי הארכיאולוגים האחראים במקום.
למרות שם המקום, מוסכם על אנשי המקצוע כי לא מדובר באמת במקום קבורתם של המכבים ,אשר פתחו במרד החשמונאים. בהשתלשלות מקרים הביאה ללידת המיתוס: בשנת 1909 יצאו תלמידי גימנסיה הרצליה לטיול חנוכה באזור מודיעין. כאשר הגיעו אל הכפר הפלסטיני מידיה, שלפי אחת הסברות הוא "צאצא" של הכפר החשמונאי מודיעים. כאן גילו כי תושבי המקום מכנים את הרכס שמדרום לכפר (שהוא היום החלק של יער בן שמן הנמצא מצפון לכביש 443) בשם "קובור אל יהוד" קברות היהודים.
רועי הצאן הערביים הובילו את התלמידים אל המקום, בו נגלו לעיניהם תשעה קברים חצובים בסלע ובתחתיתם פירים נוספים. אותו טיול חנוכה הפך למסורת בה הודלקו משואות מדי שנה במקום, ובשנת 1945 קבעה תנועת מכבי העולמית את האתר כנקודת הזינוק ל"מירוץ הלפיד". מאז התקבע המיתוס בתודעה הישראלית.
למרבה הצער, חפירות ארכיאולוגיות במקום העלו בוודאות כי לא מדובר במקום מנוחתם של הלוחמים היהודיים. ארכיאולוגים קבעו כי מדובר בקברים מהתקופה הביזנטית, ככל הנראה של חיילים בצבא הקיסר ובכל מקרה מראה המקום אינו תואם את הכתוב בספר המכבים. בתיאור המקראי מסופר כי שמעון המכבי בנה במקום שבעה מבנים דמויי פירמידה עבור אביו, אמו ואחיו שנפלו במערכה מול האימפריה הסלווקית.
החיפושים אחר שבע הפירמידות המפוארות שמשקיפות אל הים נמשכים כבר למעלה מ-140 שנים. החוקר הצרפתי ויקטור גרן, שחפר באזור בשנת 1870, התמקד במבנה שמכונה כיום "חורבת הגרדי" והוא מרוחק כ-800 מטרים מתשעת "קברות המכבים" על שביל הכורכר המוביל לכיוון נאות קדומים. מדובר במבנה אבן בעל תקרה קמורה שמתוארך, על פי דעת החוקרים, למאות הרביעית עד השביעית לספירה. במרכזו של המבנה נמצא קבר שהמסורת הערבית משייכת לשיח' ע'רבאווי. חוקר צרפתי נוסף, שארל קלרמון-גאנו, שחקר את המבנה ב-1874 הסתמך על איזכור העיר "מודיעים" בפסיפס מידבא שהתגלה בירדן. ממצאים מתקופת החשמונאים שהתגלו בסמוך לקבר השיח' חיזקו את ההשערה כי קברי החשמונאים אכן נמצאים באזור. האתר זכה לכינוי "הגרדי" על שם יוחנן, בכור בניו של מתתיהו החשמונאי. כיום, פוקדים את האתר מאמינים שרואים בו את קברו של מתתיהו הכהן הגדול.
בשנת 1996 חלה התפתחות נוספת במחקר. במהלך הרחבת כביש 443 במרחק של 200 מטרים מ"קברות המכבים" נחשפו שלושה חללי קבורה עם גומחות חצובות ובהן היו מונחות 22 גלוסקמות (ארונות קבורה) שנשאו שמות ביוונית ובעברית. בין השמות: שמעון, שרה, מרים ומנלאוס וגלוסקמה נוספת שנשאה את המילה "חשמנ..". למרות ההתרגשות הגדולה, האפשרות שמדובר בקברי המכבים נפסלה כיוון שבתקופת החשמונאים לא קברו בגלוסקמות.
בתמונה: "קברות המכבים". רוב הממצאים – מהתקופה הביזנטית (צילום: אבישי טייכר)
