זה היה יכול להיגמר בישיבה של שנים ארוכות בכלא, אך למזלו של תושב מודיעין בן 55, הנערה בת ה-14 שהאשימה אותו בסדרת תקיפות מיניות, לא הצליחה לשכנע בכך את שופטי בית המשפט המחוזי בלוד, שדן בעניינו. עדותה היתה לקויה ורצופת סתירות והרושם הסופי שקיבלו השופטים היה כי היא ביקשה לנקום באיש על שעזב את אמה.

הפרשה הסתיימה השבוע בזיכויו של האיש, אמנם מחמת הספק, כי לא ניתן היה לקבוע מי מהצדדים דובר אמת מלאה, אבל בכל זאת פסק הדין קבע: זיכוי, וכל זה קרה לא לפני שהאיש בילה כבר חצי שנה במעצר ועוד שבעה חודשים במעצר בית, לאחר שהצעירה סיפרה כי האיש ביצע בה מעשים מגונים ומעשי סדום לאורך מספר שנים.

שלושת השופטים שישבו בדין, רות לורך, צבי דותן ועירית ויינברג-נוטוביץ, קבעו בפסק דינם כי התביעה "לא הצליחה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. איננו קובעים כי המעשים לא נעשו, או שהמתלוננת מסרה תלונה שקרית, אך גם לא ניתן לקבוע כי המעשים נעשו".

סניגורו של האיש, עו"ד רחמים דיין ממודיעין, אמר לאחר הזיכוי: "פחות מאחוז אחד בלבד מקרב הנאשמים בעבירות מין בקטינים יוצאים זכאים. זה סיפור הזוי שנגמר טוב והאיש רוצה עכשיו לפתוח דף חדש בחייו לאחר התקופה קשה שעבר".

בצאתם מאולם בית המשפט בלוד היה האיש נרגש מאד. הוא חיבק את עו"ד דיין ואמר לו בדמעות: "תודה שהאמנת בי, מול כל המערכת וגם מול החברים שלי שזנחו אותי ושחושבים שאני אונס קטינות. פסק הדין הזה יוכיח שאני לא אנס קטינות כמו שכמה חברים שלי חושבים".

האיש הביע שמחה גדולה מזיכויו: "זה היה צ'אנס גדול והחלטתי ללכת עם האמת שלי. זאת היתה עלילת דם ממש. שנה וחודשיים מהחיים נשרפו לי. במשך שנה ויותר ישבתי ושברתי את הראש איך הדבר הזה נפל עלי ולא הצלחתי להבין. עכשיו אני יודע שהיה לי עסק עם אנשים שרוטים בראש".

היה או לא היה?

הנערה היתה תלמידה בכיתה ו' ובת פחות מארבע עשרה כשלטענתה החל האיש לבצע בה את המעשים המיוחסים לו, עוד בשנת 2009. האיש הכיר את הקטינה מכיוון שהיה ביחסי ידידות עם אמה, אם חד הורית שלה עוד ילדים. במסגרת ההיכרות האיש סייע לאם ומשפחתה ותמך בה גם מבחינה כלכלית.

בחודש יולי 2012 נעצר האיש והוגש נגדו כתב אישום. הוא הכחיש את ביצוע עבירות המין שיוחסו לו. בין השאר טענה התביעה כי הוא הקרין בפני המתלוננת סרטים פורנוגרפיים במחשבו האישי וכי הכין טבלה שבה סימן את המפגשים המיניים שלהם באומרו לה כי "כשתמלאי את הטבלה, תקבלי ממני פלאפון". במקרה נוסף – נטען בכתב האישום – האיש הסיע את הנערה במיניבוס ההסעות שלו ועצר בצד הדרך לצורך קיום יחסי מין. לאחר מקרה זה סיפרה הנערה לאמה את פרטי האירועים.

לפי כתב האישום, מקץ שנתיים (בפברואר 2012) סיפרה הנערה לעובדות במוסד החינוכי בו למדה על האירועים שחוותה בעבר. עובדות המוסד עירבו את הגורמים המקצועיים והאיש נעצר, כאמור, ביולי 2012.

בחקירתו הופתע האיש לשמוע את ההאשמות נגדו. "הייתי בהלם" סיפר השבוע. "אני נהג הסעות 15 שנים ומכיר את האם וילדיה כבר שבע שנים". הוא סיפר לחוקרים כי האם אמרה לו לפני ארבע שנים בערך ש"הילדה אומרת עליך דברים. הייתי בשוק. באתי אליהם הביתה, אספתי אותם במיניבוס ושאלתי מה הסיפור הזה?". לדבריו, "הילדה פרצה בבכי ואמרה 'אני סתם אמרתי את הדברים האלה'. המקרה הזה גרם לי להתרחק מהם, אבל הם לא הפסיקו להתקשר אלי ולבקש שאבוא לבקר".

ומה קרה אחרי זה?

"הבנתי שיש לי עסק עם אנשים לא בריאים בראש. אנשים ממש שרוטים. כל הפרשה הזאת היא עלילת דם". לחוקרים אמר על האם: "איך בחודש מרץ היא מגישה נגדי תלונה ואחר כך, עד יולי שנעצרתי, היא עוד ממשיכה לבוא אלי עם הילדים?"

הסכים לבדיקת פוליגרף

בהכרעת הדין מתחו השופטים ביקורת על הנערה ובעיקר על עדותה שקיבלה תפנית: "במהלך חקירתה הראשית ניתן היה להתרשם כי היא חוותה את האירועים הללו. היא בכתה ורעדה מדי פעם ועדותה נשמעה על פניה מהימנה".

אולם כשעו"ד דיין ניגש לשלב החקירה הנגדית השתנו לפתע פני הדברים. "המתלוננת הפכה לקצרת רוח", כותבים השופטים בפסק הדין. "היא ביקשה מספר פעמים להפסיק את החקירה עד שלבסוף החקירה באמת הופסקה לבקשתה ולא הושלמה".

השופטים הדגישו את "הפער הגדול בין חקירתה הראשית לבין התנהלותה בחקירה הנגדית, פער שמקשה על היכולת לבסס את עדותה היחידה ברמה של מעבר לסביר, זאת לצד ההתרשמות החיובית מהנאשם".

חלק מהרושם החיובי שהותיר האיש על השופטים נבע גם מכך שהציע במשטרה לקיים עימות עם המתלוננות והסכים מיד גם לבדיקת פוליגרף. "מעולם לא נגעתי במתלוננת", אמר לחוקריו. השופטים גם הביעו תמיהה כיצד במשך שלוש שנים מאז החלו המעשים המגונים לכאורה ועד למעצרו של האיש, המשיכו האם וילדיה להיפגש עימו ולבוא אליו, בעוד שבעדותה בבית המשפט טוענת לדבריה כי היא "מפורקת" ומתקשה להתמודד עם המצב עד כדי שלא הצליחה להשלים את עדותה: "המשך הקשר הזה בין המתלוננת, האם ובנותיה ובין הנאשם מעורר סימן שאלה גדול", ציין השופט צבי דותן.

בפסק הדין כותבים השופטים כי התרשמו ש"מדובר בנקמה או עונש, על שהוא התרחק מאימה ומהן". השופטים מדגישים כי "הקשר בין האם וילדיה ובין הנאשם היה קשר תלותי מאד".

השופטים גם הדגישו בפסק הדין את מחדלי החקירה מצד המשטרה ובעיקר את העובדה שלמרות שמחשבו האישי של הנאשם נלקח ממנו, כך גם הטלפון הסלולארי שלו שהוחרם סמוך למעצרו, לא טרחה המשטרה לבדוק את תכולת המחשב או הסלולארי ולראות האם קיימים בהם קבצי סרטים פורנוגרפיים, כפי שהמתלוננת טענה כי הוא צפה בהם בעת שהיו יחד.

מי יחזיר את זמן המעצר?

למרות שהאיש זוכה, השופטים הרשיעו אותו בעבירה (מינורית יחסית) של "הדחת בחקירה", לאחר שהתברר כי האיש שיגר בעת מעצרו הודעות SMS לאם ולחברה לחיים ובו הוא מודיע להם כי הוא עצור וביקש שהאם "לא תסבך את העניינים".

כעת שוקל האיש להגיש תביעת נזיקין נגד המדינה בגין על השנה וחודשיים שעשה במעצר ובמעצר בית, ועל הנזקים שנגרמו לו בגין התביעה ו"עלילת הדם שנרקמה נגדי".

(צילום אילוסטרציה)