לפני מספר שבועות נפל דבר, כשמשטרת ישראל הצליחה לשים את ידה על אחת הנשים המבוקשות בארץ – מיכל קליינמן-זעירא ממודיעין. עד לדבר מעצרה לא הכירו רבים את השם, אבל מי שהכיר, חיפש אותה בנרות. המחפשים היו עשרות אנשים ש"נעקצו" על-ידי קליינמן וכשהבינו כי כספם לא יוחזר להם אף פתחו קבוצת פייסבוק בחיפוש אחריה. כשנעצרה ונחקרה, התברר לשוטרים כי מדובר בפרשה הרבה יותר חמורה ומסועפת ממה שחשבו. פרשה שכוללת נגיעות לעולם התחתון, מסכת של שקרים, איומים והתחזות – וכל זאת תחת שמה של אישה תמימה אחת, שהתחילה את הקריירה בכלל כגננת.
עם הגשת כתב האישום נגדה נחשפים המעשים המיוחסים לה במלואם. כל המובא לעיל – מקורו בכתב האישום.
בשביל זה יש חברים?
כאמור, קליינמן החלה כגננת והחזיקה בבעלותה במשך שנים גני ילדים במודיעין. עד אשר כנראה התאווה לכסף גברה על השליחות החינוכית והיא פנתה, על פי כתב האישום, לביצוע שורת מעשי הונאה שהכניסו לה סכום דמיוני של יותר מ-24 מיליוני שקלים. כל זאת במהלך ארבע שנים – משנת 2011 ועד לשנת 2015.
על פי כתב האישום (שהוגש ע"י עוה"ד רועי לוס ודנה אלון), קליינמן נהגה להציג את עצמה בפני קורבנותיה וגם בפני אחרים כיזמית נדל"ן עתירת ממון ונכסים. במסגרת זו סיפרה קליינמן במשך כל אותן שנים כי היא מחזיקה בבעלותה נכסי נדל"ן, בין היתר באמצעות מסמכים מזויפים, והציעה למתלוננים להשקיע בעסקאות שונות בתמורה לזכויות בנכסים או לתשואות גבוהות. הקורבנות שוכנעו וכך ערכה קליינמן הסכמים רבים עם הקורבנות וגם מול בנקים שונים.
המתלוננים, ברובם המכריע, היו מסביבתה הקרובה של קליינמן, כולל קרובי משפחתה. בהם גם אחיה, חבריה, וגם אדם עמו ניהלה קשר זוגי ואפילו את מנהל סניף הבנק שלה הפילה בפח.
גם חברותיה הקרובות נפלו קורבן להונאותיה לכאורה. כך למשל ערכה קליינמן הסכם עם חברתה לפיו החברה תלווה לקליינמן כסף בתמורה להחזר בתשואה גבוהה לצורך עסקות נדל"ן, בהתאם למצגים כוזבים שהציגה, וקיבלה ממנה במרמה 870 אלף שקל.
קליינמן אף חתמה עם חברה אחרת על חוזים להשקעה משותפת במגרש, תוך שימוש במצג כוזב שעה שהזכויות באותו מגרש לא היו כלל שלה. בתמורה קיבלה קליינמן במרמה מאותה חברה סך של 3.12 מיליון שקל.
במקרה אחר ערכה קליינמן מספר הסכמים עם אדם אשר שימש בעת היכרותם כמנהל סניף בנק בו הייתה לקוחה, לצורך השקעה בנדל"ן והלוואה, ובמסגרת זו הציגה בפניו מסמכים מזויפים שונים לתמיכה בגרסתה. סך הכל קיבלה ממנו קליינמן 3.5 מיליון שקל.
איש אינו חסין
קליינמן הציגה עצמה בפני בן זוגה דאז כ"אחת הנשים העשירות בישראל, בעלת הון של 70-80 מיליון שקל לערך, וכמי שבבעלותה 17-18 נכסים".
בן הזוג, שסמך על קליינמן בניהול רכושו וממונו, העביר לה כסף כהלוואות לצורך השקעה בעיסקות מקרקעין שונות ותוך הבטחות לרווחים עתידיים, בהתאם למצגים הכוזבים שהציגה. במסגרת הסכמי הלוואה ביניהם הוצגו לו מסמכים מזויפים כתמיכה בדברים.
מפרט כתב האישום: "במהלך ההיכרות ביניהם נהגה קליינמן לומר לו בתדירות ובכזב כי היא מברכת אותו על קניית נכס כזה או אחר, או מכירתו ברווח של נכס כזה או אחר שהיה בבעלותו. אף לאחר סיום הקשר הזוגי, נמשכו יחסי הידידות וההתקשרות העסקית בין השניים", כפי שמגלה כתב האישום. קליינמן קיבלה במרמה מבן הזוג, במהלך יחסיהם כבני זוג ואף לאחר סיום הקשר הזוגי, סך כולל של 4,312,787.80 שקלים..
כנגד ההלוואות שנטל לבקשתה, מסרה לו קליינמן המחאות לתשלום חודשי עבור ההלוואות, אשר נפרעו לטובתו עד חודש ספטמבר 2015, אז חזרו ההמחאות בשל היעדר כיסוי בבנק. כתוצאה מכך הוא נותר בחוסר כל ואף נותרו לו חובות לבנקים עבור ההלוואות שנטל.
גם אחיה נפל קורבן למעשים. את אחיה ואשתו שיכנעה קליינמן למכור את דירת המגורים שלהם ולהעביר לה את הכסף בסך 1,694,030 שקלים, שנועדו כביכול להשקעה במגרש שלא היה בבעלותה. כך נותרו אחיה ואשתו ללא דירה וללא מגרש וללא הכסף, שהוזרם לקליינמן.
קליינמן חשודה גם בהונאה של הורי חברו הטוב של בנה, שמהם הוציאה סכום של 395 אלף שקלים לרכישת מגרש, ש…כמובן לא היה בבעלותה.
בנוסף, קליינמן קיבלה הלוואות בסך מיליוני שקלים משלושה בנקים שונים כנגד הצגת מצגים כוזבים ומסמכים מזויפים, לפיהם היא בעלת הכנסות ונכסים שונים.
לקליינמן מיוחסות גם עבירות מס והלבנת הון, שעה שעשתה פעולות שונות בכספים, אותם קיבלה במרמה, במטרה להסתיר ולהסוות את מקורם, וכן "פעלה במרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק מתשלום מס ובכלל זאת ניהלה ספרי הנהלת חשבונות כוזבים והנפיקה חשבוניות כוזבות".
פגישת איומים בג'ואריש
סעיף האישום ה-14 בכתב האישום הוא המעניין אולי ביותר וגם מלמד יותר מכל על מסוכנותה של קליינמן ועל עומק מעורבותה במערכת הונאה מסועפת כל כך. סעיף זה חורג מאישומי ההונאה, הזיוף והלבנת ההון שבסעיפי האישום האחרים, והוא גולש לעבירות גוף ממש, כולל סחיטה ואיומים על עו"ד שהיה עורך דינה של קליינמן.
על פי המפורט בסעיף 14 סחטו קליינמן, רפאל מזרחי ויוסף אחמד גני והנאשם הרביעי שאף הוא עורך דין וששמו נאסר לפירסום, את אותו עורך דין רק בגלל שהעז והגיש תלונה במשטרה נגד קליינמן על מעשי ההונאה שביצעה נגדו.
זה התחיל ב-20 לספטמבר השנה, כאשר עורך הדין זומן לפגישה בקיסריה בה התעמת עם קליינמן שטענה כי הוא חייב לה שישה מיליוני שקלים. לעומת זאת טען עורך הדין כי קליינמן היא זו שחייבת לפצות את לקוחותיו בסכום של שני מיליון שקלים על הנזק שגרמה להם.
הפגישה בקיסריה לא הניבה תוצאות אבל מזרחי וגני נפגשו באחד ממוצאי שבת בבית קפה מסויים ושיכנעו את אותו עורך דין להגיע לפגישה נוספת, בכפר ג'ואריש שליד רמלה. האיש הגיע לפגישה בג'ואריש שם מצא את גני ואת נאשם מספר 4 (עורך הדין ששמו נאסר לפירסום) ועימם אנשים נוספים ממתינים לו.
אז התברר לו כי הוא בעצם נוכח ב"פגישת בוררות" של העולם התחתון. גני ונאשם מספר 4 הטיחו בו האשמות לגבי מה שעשה לקליינמן, והודיעו לו כי עליו לשלם לה שישה מיליוני שקלים. הוא התנגד, והעניין "התחמם" לאחר שהנוכחים במקום גילו כי הוא נושא על גופו מכשיר הקלטה ומקליט את המתרחש. הם פירקו ממנו את המכשיר והודיעו לו כי "תינתן החלטה סופית לגבי גובה הפיצוי".
נחזור מעט אחורה: עורך הדין הגיש ב-27 בספטמבר תלונה במשטרה נגד קליינמן בגין עבירות מירמה ואז (לפי כתב האישום) החליטו הנאשמים לקשור קשר כדי לסחוט את אותו.
ב-10 באוקטובר יצר מזרחי קשר עם עורך הדין ואמר כי "עליהם להיפגש שכן הוא מעוניין לעזור לו, מאחר ששמע כי מדברים עליו בצורה לא טובה בעולם התחתון". באותו ערב נפגשו עורך הדין ומזרחי בבית קפה בתל אביב. כעבור זמן קצר הצטרף אליהם גם אחמד גני. מזרחי הציג בפני עורך הדין את גני כשותף שלו. גני אמר לעורך הדין כי הוא גנב עם עוד אנשים ממיכל קליינמן שישה מיליון שקל וכי "החוב עבר לגורמים בעולם התחתון אשר רוצים לגבות אותו". כך נולדה הפגישה בג'ואריש.
עורך הדין הסביר לנוכחים שקליינמן היא זו שביצעה מעשי מרמה והוא אינו חייב לה כסף והיא אשר חייבת כסף לאנשים שונים. הוא סיפר כי הגיש תלונה על כך במשטרה. עו"ד הדין ששמו חסוי אמר לכ"א: "עזוב את העריכת דין בצד". הוא המשיך ושאל את עורך הדין על נכסים של קליינמן וציין כי בידי קליינמן יש מזוודות מלאות במסמכים המוכיחים כי קליינמן היא שלוחה של עורך הדין.
בשלב מסוים בשיחה נעמד אחד הנוכחים (שהוצג כ"בורר") ואמר: "טוב, חלאס, מחר אני אעשה בירור ומה שאני אקבע זה מה שיהיה".
בשלב הזה התברר לנוכחים כי עורך הדין נושא עליו מכשיר הקלטה. ה"בורר" כעס, חטף את המכשיר בעוד גני קם מכסאו בכעס. עורך הדין אמר כי "המכשיר לא הקליט". וה"בורר" הודיע לעורך הדין כי "המכשיר מוחרם. אני לא עושה בירור איתך. אתה זבל. אני חותך את זה ותסתלק מכאן לפני שתיפגע. אותי לא תראה בחיים שלך אבל אתה תשמע מאיתנו המון".
עורך הדין הלך אל רכבו ופנה אל העו"ד החסוי כדי שיסייע לו לקבל את המכשיר כחבר למקצוע. בתגובה הוא אמר לו: "חברי הנכבד, אני לא יודע אם שמת לב, אנחנו לא נמצאים במשרד עו"ד".
בהמשך מפורט כיצד טען שוב עורך הדין כי קליינמן צריכה לשלם "ללקוחותיו" שני מיליון שקל, וכי נאשם מס' 4 אמר לו ש"הוא מנסה לעזור, אבל לא צריך להסתבך עם קליינמן ועם האנשים בסביבתה". הוא הזהיר את עורך הדין כי מדובר באנשים "לא פשוטים" ובמקביל טען כי אינו קשור אליהם והוא רק מנסה לסייע לעורך הדין הנסחט. כעבור מספר ימים התקשר נאשם זה לעורך הדין וביקש כי זה יסיר צווי עיכוב יציאה מן הארץ שהוטלו כנגד קליינמן. עורך הדין מסר כי לא הוא ביקש את הצווים.
"יש לי עכשיו 400 שקל בארנק שאמורים להספיק לי עד לסוף החודש"/ערן קמינסקי
בן זוגה לשעבר של קליינמן, שאת חשבונותיו היא רוקנה עד השקל האחרון, מספר על המעבר מחיים של אדם נורמטיבי למצב של פשיטת רגל
אחד הסעיפים המרכזיים בכתב האישום נגד מיכל קליינמן-זעירא נוגע לחשדות כי הונתה את א', תושב מודיעין שהיה בן זוגה והתגורר עימה למשך תקופה. השבוע סיפר א' ל"מודיעין News" כי הוא נמצא כיום במצב של פשיטת רגל, לאחר שאיבד את כל רכושו וחסכונותיו ונמצא כעת בחובות כבדים לבנקים.
בשל מצבו הרגיש א' אינו מעוניין להתראיין בהרחבה ולספר על החיים עם קליינמן-זעירא, על הדרך בה הונתה אותו לכאורה והאם בדיעבד הוא יכול היה לראות את הסימנים המוקדמים שהיו, אם היו. בשיחה קודמת סיפר על מיכל כאישה כריזמטית באופן יוצא דופן, כזאת שבטח בה לחלוטין, הוא ורבים אחרים, ומעולם לא עלה בו החשד שהיא מסוגלת למעשים המיוחסים לה בכתב האישום שהוגש נגדה השבוע.
על מצבו בתקופה מאז גילה כי כספו אבד ועד היום סיפר השבוע: "המצב זיפת. אין מה לעשות. אני נמצא בפשיטת רגל וחייב מיליון שקל לבנקים. אני אדם שניהל את חייו בצורה נורמטיבית לחלוטין ופתאום מוצא את עצמי כך. אנשים לא יודעים מה זה אומר פשיטת רגל. אין לי איך לתת צ'קים לשכר הדירה ואני צריך לחפש בעל דירה שיסכים לקבל מזומן. יש לי עכשיו 400 שקל בארנק שאמורים להספיק לי עד לסוף החודש. זה מצב זיפת ואני מנסה למצוא את הדרך להרים את הראש".
למה אתה לא מעוניין לספר על הפרשה?
"כל חשיפה עכשיו רק תגרום לי נזק בעתיד, במקומות עבודה או עם בנות זוג כשהסיפור הזה יעלה שוב. גם ככה אנשים קוראים על הפרשה ומקשרים אלי ואני מתחיל לקבל עשרות טלפונים. רק עכשיו פרסמו את שמי באחד האתרים ולא הסכימו להסיר מהכתבה למרות בקשתי. אני רק רוצה לחזור לאלמוניות ולנסות להתאושש מהדבר הזה".
יש לך סיפוק או נחמה אחרי הגשת כתב האישום?
"אם אני מסופק מזה? לא. זה לא יעזור לי, כלום לא יעזור. טוב שיהיה כאן צדק ואני מניח שהיא תשב בכלא, גם אם דרך עסקת טיעון. אבל לי זה לא יחזיר את הכסף ויפתור את הבעיות שלי. נתנו לי ולנפגעים האחרים להבין שהכסף הזה כנראה אבוד, מוחבא בחשבונות שלא ניתן יהיה לאתר. גם אם נרצה להגיש תביעה אזרחית נגדה, למי יש כסף בכלל לממן את זה? רק העלות של חוקר פרטי שינסה לאתר את הכספים תעלה מאה אלף שקל, וזה בלי לדבר שבתביעה בסדר גודל כזה של מיליונים, רק אגרות בית המשפט יהיו כמה מאות אלפי שקלים. זה מצב מחורבן".
בתמונה: קליינמן-זעירא. צילום פייסבוק
