היום הראשון לתחילת הלחימה, אי-שם לפני כשבועיים וחצי שכבר נדמים כנצח, הביא לעיר מודיעין בשורות איוב קשות, עם נפילתם של שלושה חיילים תושבי העיר.
אחד מהם היה סג"ם יונתן גוטין, רק בן 20, קצין תקשוב ביחידה הרב-מימדית שנפל בקרבות העזים בקיבוץ בארי, אליו נכנס כדי לנסות ולהציל את המשפחות. גוטין, שחבריו ליחידה כינו אותו "ג'וני", היה גם ג'ודוקא מצטיין, שגדל במועדון סאקורה המקומי, היה אלוף ישראל לילדים וסגן אלוף הארץ לנוער, ואף נכלל בסגל נבחרת ישראל הצעירה. גוטין יכול היה לשרת בצה"ל כספורטאי מצטיין, אולם בחר בשירות קרבי.
שבוע לאחר שקמה מהשבעה על בנה, במהלכה הוצף בית המשפחה בהמוני מנחמים תושבי העיר, סיפרה אלה גוטין למודיעין NEWS על הילד שלא חזר מהקרב. "לפני הגיוס הוא היה יכול להתגייס כספורטאי מצטיין, אבל הוא החליט שהוא רוצה לשרת באופן מלא ולתרום את כל מה שהוא יכול. וזה מה שהוא עשה. הוא התגייס כחייל כתומך לחימה בחיל התקשור, ושירת באוגדת עזה בתפקיד של תקשור בכל הפעילות מול הגדר. זאת הייתה פעילות מסוכנת שעסקה בכל מה שקשור לבדיקה של הקשר בגדר הבסיס, שגם הותקף ביום שבת".
אחרי כשנה בתפקיד יצא גוטין לקורס קצינים. "הוא עבר את כל ההכשרות ומאוד התאים לתפקיד של קצין קשר גדודי", מספרת אימו, "ואת קורס הקצינים הוא סיים כמצטיין רק לפני כחודשיים. בסיום הקורס נתנו להם לבחור תפקידים, ואחד התפקידים היה קצין קשר ביחידה הרב-מימדית. מדובר ביחידת קומנדו, יחידה מבצעית שהוקמה ב-2019, חבר'ה לוחמים שיוצאים לפעילות מורכבת. הוא גם ספורטאי לשעבר והם רצו מישהו חזק פיזית, והוא גם סיים את הקורס בהצטיינות והוכיח את עצמו".
יונתן הספיק להיות ביחידה החדשה רק חמישה שבועות לפני האירוע. "כולם מאוד התחברו אליו", אומרת גוטין, "קצין קשר ביחידה הרב-מימדית זה הרבה מעבר למכשירי קשר. ביחידות כאלה קצין הקשר חייב להיות בלחימה. הוא ידע שזה כולל גם לחימה".
"לא הבינו את גודל האסון"
באותו יום שבת שייחקק בתולדות המדינה הוקפץ יונתן בשעה שמונה בבוקר. "הוא שלח אחרי כמה שעות הודעה שהם יוצאים לבארי ושלוקחים להם את הטלפונים", סיפרה גוטין. "על מה שקרה באותו היום שמענו מחבר'ה מהיחידה שהתקשרו וסיפרו לנו. הם הגיעו לעוטף והתפצלו לשתי קבוצות. קבוצה אחת נכנסה עם רועי לרעים וקבוצה אחרת, שיונתן היה בה, נכנסה עם הסמ"פ לבארי. הם לא הבינו את גודל האסון ולא ידעו כמה מחבלים נמצאים שם. הם נכנסו להציל אנשים. היו שם כמה משפחות שברחו מהבתים וחיכו ליד הכניסה. מכל הסמטאות, מהשיחים ומהגגות נורתה אש מחבלים. הם לקחו את האנשים שהצליחו לברוח לג'יפים ושלחו אותם עם כמה נהגים".
בשלב הזה יונתן וחבריו לכוח מתחילים לעבור בין בתי הקיבוץ, בניסיון להגיע לכמה שיותר ניצולים. "בכל בית היו מחבלים ותושבים, חלק מתים וחלק חיים. הם ניסו להציל את התושבים ולטהר את הבתים. באחד הבתים הייתה מלכודת, כמו מארב. היה שם מלא גז, החיילים יצאו מהבית והתחילו שוב לירות עליהם מכל הכיוונים. בשלב הזה הם היו כבר כוח קטן מאוד. יונתן נהרג, שני חברים שלו נפצעו ועוד חבר ניסה לחלץ את הפצועים. זה קרה בשבת בשעות הראשונות של האירוע. זה מה שאנחנו יודעים. אין לנו עדיין את כל הפרטים, אבל אנחנו יודעים שהם הגיעו לשם ולא חשבו אפילו שלא להיכנס. זאת בכלל לא הייתה שאלה. הם ידעו שהם חייבים להיכנס".
אותו קרב גבורה שניהלו גוטין וחבריו לכוח, 11 במספר בסך הכל, עלה בחייהם של יונתן וארבעה לוחמים נוספים. "הוא היה בחור מדהים. התקשרו אליי הרבה חבר'ה מהיחידה שלו וסיפרו לי שהם כל כך התחברו אליו, למרות שהוא היה איתם ביחידה רק חודש ושבוע. גם בקורס קצינים בהשלמה מבצעית סיפרו לי שהוא כל הזמן ניסה לעזור ולתרום".
כאמור, גוטין הצעיר היה ספורטאי מצטיין, שאת דרכו בעולם הג'ודו החל כבר בגיל צעיר במיוחד. "יונתן התחיל עם הג'ודו בגיל ארבע, ובגיל 12 כשעברנו למודיעין הוא הצטרף למועדון סאקורה", מספרת אלה. "הוא היה אלוף הארץ ויש לו מלא מדליות וגביעים. ב-2019 הוא היה סגן אלוף הארץ בנוער, וב-2021 הוא החליט שהוא מתגיייס. אחרי הגיוס הוא לא יכל להתאמן באופן קבוע, אבל בכל הזדמנות הוא היה הולך לסאקורה ועוזר לאמן את הילדים הקטנים. הייתי אומרת שזה היה הבית השני שלו. לשבעה הגיעו הרבה חבר'ה מהמועדון. כל הילדים הכירו אותו, הוא היה בשבילם סוג של מאמן ואח גדול. הוא תכנן להמשיך בשירות כקצין ורצה מאוד להתקדם בקריירה הצבאית. הייתה לו תכונה שהוא לא היה יכול להיות באמצע. אם הוא עשה משהו אז הוא עשה אותו עד הסוף. אם הוא היה חייל אז הוא רצה להגיע ללחימה, לטופ, ליחידה מסווגת. הוא הרגיש שהוא עשה את שלו ורצה לתרום למדינה".
אל הקרב ההירואי בקיבוץ בארי נכנס גוטין למרות שלא עבר הכשרה כלוחם. "אני בעצמי, כאימא, לא ידעתי שהיחידה היא כזאת מסווגת ויחידה של לוחמים. הדבר הראשון שרועי לוי שאל אותו זה אם הוא מבין שזאת יחידה מבצעית. הוא אמר שהוא מבין ושזה מה שהוא רוצה. רועי שאל אותו אם יש לו רקע ספורטיבי, ושאל אותו 'אם אנחנו נכנסים ויש סיטואציה שיש מחבלים, אתה תשב בחפ"ק או תיכנס?'. הוא נתן לו את האופציה לא להיכנס. יונתן היה יכול להגיד שהוא נשאר בחפ"ק, אבל הוא אמר שזה ברור מאליו שהוא נכנס. ברגע שיונתן אמר שברור שהוא ייכנס רועי אמר לו שהוא התקבל. לפני שהוא נכנס לבארי הוא דאג שמכשירי הקשר עובדים כמו שצריך. כל החבר'ה אמרו שהוא נלחם בבארי כמו אריה".
ואיך אתם מתמודדים עכשיו?
"מאוד קשה. לשבעה הגיעו מלא מבקרים. בעלי קצין במשטרה וביום שהודיעו לי הוא היה בתפקיד ואני הייתי לבד בבית עם הילדה. זה להרגיש כל יום למטה ולמעלה. מיכל, אחות של יונתן, מאוד חזקה והיום היא הלכה לבית הספר כי היא צריכה קצת לנשום. מאוד קשה לנו. רגע אחד אנחנו בסדר וברגע שאחרי אנחנו בוכים. מודיעין עיר מקסימה עם תושבים מקסימים שמאוד עטפו ותמכו בנו. גם ראש העיר ונציגים מהעירייה באו והציעו עזרה, כמו גם מהמשטרה".
