השבוע (ביום רביעי) עמדו על מגרש המסדרים בבסיס חיל הים בחיפה סגן מתניה כהן מרעות וסגן א', גם הוא מרעות, בטקס סיום קורס חובלים של חיל הים. הפעם סיום קורס החובלים מתקיים בחסות מבצע לכידת אניית הנשק האיראנית בים האדום, מה שהופך כמובן את טקס הסיום לאקטואלי הרבה יותר ואת חיל הים למוערך יותר. אבל בלי קשר לאניית הנשק, העיניים מופנות לשני תושבי מודיעין שמסיימים את הקורס. מתניה בן 22 במגמת ספינות הטילים וא', בן 21, שיצטרף לצוללת וישרת בה כקצין מכונות. לכן גם שמו וגם תמונתו חסויים.
"אנחנו יודעים מה שאנחנו שווים וכולנו מחוברים למשימות שלנו" אומר מתניה, שהולך לשרת על ספינת הטילים אח"י כידון, מסוג סער 4.5, בתפקיד הרגיש מאד של סגן קצין האלקטרוניקה ואחראי על מערכות הלוחמה האלקטרונית של הספינה.
מה זו לוחמה אלקטרונית?
"אני אמון על מערכות ההגנה האלקטרוניות של הספינה, שנועדו לשמור עליה מפגיעה. מה שקרה לאח"י 'חנית' במלחמת לבנון השניה שנפגעה מטיל שנורה עליה מהחוף. כל זה יושב על הכתפיים שלי ולכן האחריות שלי היא גדולה שלא יקרה דבר כזה שוב".
לשרת על הים היה חלום ילדות?
"בכלל לא. זה היה מקרי לחלוטין וממש לא מתוכנן, כי אין לי שום חיבור לים. התגייסתי כעתודאי ללמוד הנדסת חשמל אבל אחרי יומיים באוניברסיטה הבנתי שזה לא בשבילי ואני רוצה להיות לוחם, ביקשתי את המיונים הכי קרובים, אמרו לי 'יש גיבוש חובלים השבוע', אמרתי 'קדימה נלך על זה' וככה הגעתי לקורס".
שנתיים וחצי של קורס מפרך…
"כן. מאד קשה אבל מאתגר. זאת חוויה מעצימה כי אתה מתמודד עם אתגרים לא פשוטים".
תן דוגמה.
"בסוף השנה הראשונה של הקורס יש ועדה מסכמת שבוחנת את המשך הדרך, לצערי לא עברתי את הוועדה, אבל בקורס נלחמו עלי וגם אני נלחמתי וקיבלתי הזדמנות נוספת. הצטרפתי לקורס שהתחיל אחרי, חזרתי שוב לשלב המתקדם, עשיתי סטאז' על האניה 'תרשיש' כמו כל איש צוות ולבסוף, בגלל הרצון והנחישות, הצלחתי".
החיל שמתחת למכ"ם
מתניה הוא בוגר הישיבה התיכונית בשכונת השבטים במודיעין. הוא גדל ברעות ולו ארבעה אחים גדולים. כולם נשואים "אני הכי קטן ועדיין גר עם ההורים". אמו רונית מנהלת את מרכז המוזיקה במתנ"ס ואביו דוד עובד בעמותת "רעות", שעובדת עם בתי חולים סיעודיים ועוסקת בשיקום.
תפיסת ספינת הנשק באה לכם טוב, בול בזמן…
"חיל הים תמיד היה חיל שנמצא מתחת למכ"ם. עובד בשקט ולא תמיד שומעים ויודעים. אבל שייטת הסטי"לים עושה המון והיום היא היחידה הכי מבצעית בצה"ל שעושה הכי הרבה שעות מבצעיות, יותר ממטכ"ל, או שייטת 13 או חיל האוויר. זאת גאווה גדולה".
וכששמעת שתפסו את ספינת הנשק?
"היתה התרגשות עצומה אצלנו. יש לי חבר טוב שמשרת על אחת הספינות שהשתתפו במבצע והוא סיפר שהלוחמים פשוט בעננים. יש בשייטת הסט"ילים אופוריה מטורפת".
נחשפת כבר למבצעים עלומים של החיל בשנתיים וחצי שאתה בקורס?
"כן. אני רואה את העשייה וכמובן שלא מצטער ולו לרגע שלבסוף החלטתי ללכת לקורס חובלים".
שתף אותנו במבצעים כאלה…
"כמובן שאני לא יכול לשתף את כולם, אבל יכול לומר לך שחיל הים כיום הוא חיל מבצעי מהמעלה הראשונה, ואני שמח מאד שקיבלתי את עצתו של אבא ששירת בחיל הים לבחון את האפשרות הזאת להגיע לחובלים".
מתי מגיעות הצוללות?
גם סגן א', כמו מתניה כהן, לא ממש תיכנן על שירות בחיל הים. להיפך: הוא שאף לעלות גבוה גבוה לשמיים. כשסיים א. את תיכון מו"ר ניגש למבדקי טייס והתחיל את הקורס. לאחר שלושה חודשים זה הסתיים. "היו לי המון הצעות מושכות מיחידות עילית ואבא שלי, שהיה איש קבע הרבה שנים בחיל הים, אמר לי 'תבדוק לגבי קורס חובלים' וככה הגעתי לכאן".
לדבריו, הקורס היה מאד מעניין ומרתק. נושאי הלימוד המגוונים וההיכרות עם תחום הים שהיה חדש לו משכו אותו. בשלב השני החלו לחלק את החניכים למגמות, א' הלך למגמת מכונאות, החל את הלימוד המעמיק במגמה. השלב הבא של הקורס היתה שנה אקדמית באוניברסיטת חיפה ואחריה חזרה לחיל, והתפצלות לסוגי ספינות שונים.
בשלב זה קיבל א' את ההודעה כי הוא הולך לצוללות. השירות על הצוללות הוא שירות תובעני במיוחד. אנשי הדממה חסויים בשמם וזיהויים. "הצוללות היום זהו ענף מאוד מתפתח בחיל הים, במיוחד שבקרוב יגיעו עוד שלוש צוללות חדשות מגרמניה. לכן אני צופה עתיד מקצועי מגוון מאד למי שמשרת על צוללת".
ותישאר בקבע?
"אני לא פוסל שום אופציה וטוב שכרגע אני לא צריך להחליט. יש כמובן פיתוי גדול בכך שבטיימינג הנוכחי, עם הכפלת כוח הצוללות של חיל הים, זה מאד מתאים כי אפשר להתפתח ולצמוח בתוך הצוללות. נראה".
איך הרגשת כשחיל הים תפס את אניית הנשק?
"זאת תחושת גאווה מאד מאד גדולה, כי מי שבאמת בפנים ויודע הרבה מאד, יודע גם שמה שמראים ומפרסמים לציבור זה רק קצה הקרחון של הפעילות. חיל הים כיום הוא זרוע אסטרטגית מאד חשובה של מדינת ישראל ולכן זו גאווה גדולה לשרת בחיל הזה ובמיוחד בצוללות".
(צילום דובר צה"ל)
