בעוד שממשלת ישראל לא עוצרת לרגע וממשיכה בבליץ החקיקה, גל המחאה נגד הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט הולך ומתגבר.

בשבוע האחרון עלו לכותרות אנשי חיל האוויר – טייסים, נווטים ומפעילי כלי טיס בלתי מאויישים – שהודיעו כי יסרבו להתייצב לאימונים. מהלך זה גרר התנפלות מצד חברי הכנסת של הליכוד, שאף כינו אותם "נפולת של נמושות", אולם גם הביקורת הרבה לא גרמה להם לחזור בהם בשלב זה.

בין אותם אנשי חיל האוויר שהודיעו כי לא יתייצבו למילואים נמצא גם ח', בן 45 ממודיעין, שהשתחרר לפני כשנתיים וחצי בדרגת רס"ן לאחר 24 שנות שירות במערך הנ"מ. לאחר פרישתו מצה"ל הפך ח' למחנך ומורה לאזרחות, ובמקביל הוא עושה 20 ימי מילואים בשנה. לאחרונה הודיע ח' למפקדיו כי לא יתייצב לאימונים.

"אני עושה תפקיד שעושים אותו בשעת חירום שני מילואימניקים ושני חייילים סדירים. אני חתום על כל התנדבות אפשרית. קוראים לנו מתי שהם רוצים. אנחנו מוגדרים גם כאנשי מפתח, וברגע הקריאה אנחנו צריכים להתייצב בתוך 8-12 שעות", סיפר השבוע למודיעין NEWS. "במבצע 'עלות השחר' קראו לנו, עשיתי צ'קאאוט מהמלון בו הייתי עם אשתי והגעתי ישר משם למילואים. אי אפשר להגיד עלינו שאנחנו משתמטים".

על החלטתו הטרייה שלא להתייצב לאימונים סיפר השבוע: "היה מתוכנן לנו אימון והמילואימניק השני פנה אליי ושאל 'מה עושים?'. עניתי לו שכל אחד יחליט מה הוא עושה. הוא ביקש שיחה עם המפקדים, ורצה לומר להם שהמצב לא מאפשר לו להתייצב כעת, ולבקש שימשיכו לקרוא לו למילואים רגילים. הוא צעיר ממני בכמה שנים, אז אין לו פטור. אני ביקשתי, אחרי לבטים רבים, שלא יקראו לי לאימון הקרוב, כדי שלא יעמידו אותי במצב בו אצטרך להחליט אם מגיע או לא".

איך הגיבו המפקדים?

"הרגשתי שנתנו לי תשובה שמוכתבת מראש. הם כתבו שהם מבינים את המצב אבל הצבא ממשיך להיערך, שמעריכים את תרומתנו לביטחון המדינה ויראו מה יעשו בהמשך. אם אני חושש מסנקציות? תראה, אם יהיו סנקציות אז יהיו. אני יודע שבחיל האוויר הודיעו לבקרי טיסה ולטייסים שאין חצי הריון, אין חצי סרבנות. אמרו להם שמי שלא מגיע לאימונים יוצא מכשירות, וברגע שירצה לחזור לכשירות יחליטו לגבי כל אחד באופן פרטני. לי עוד לא אמרו כלום. עכשיו היו דיבורים על התחממות ביטחונית אז שלחתי הודעה למפקד ושאלתי מה קורה. הוא ענה שכרגע לא קורה כלום, ושהוא יודע שאם תהיה התחממות אני אתייצב".

אז זה הדיל מבחינתך, אימונים לא אבל ברגע האמת כן?

"כן, מבחינתי אני לא מגיע לאימונים. כל עוד זו התנדבות, וכל שירות מילואים שלי הוא התנדבות, גם בגלל הגיל וגם בגלל אופי השירות שקוראים לנו מהרגע להרגע, אני מרגיש שקשה לי להתנדב לזה. יש חוזה, נשבענו עליו בטירונות. נשבענו להגן על מדינת ישראל, ומדינת ישראל משנה את הצורה שלה. בשונה מכל מה שאומרים על המוחים, שאין להם בכלל מושג מה אומרת הרפורמה, אני קראתי הכל. את כל הצעות החוק. ואני רואה שצבר החוקים הזה ביחד, כמו שהוא, ורואה את זה גם כמורה לאזרחות, הופך את ישראל ממדינה דמוקרטית למדינה לא דמוקרטית, ואני לא מכיר משהו באמצע".

אתה יודע, יש הרבה אנשים טובים וישרים בימין שתומכים ברפורמה.

"אני מוכן לקבל, במסגרת חוקי המשחק ושלטון העם והכרעת הרוב, שאנשים חושבים שמערכת המשפט צריכה רפורמה. עכשיו, מה שיש כאן על השולחן זו לא רפורמה. זו הפיכת בית המשפט העליון לכלי ריק. כשאתה מסתכל על צבר החוקים שמעבירים ביחד, אתה רואה כמה שהם כולם קטלניים. אני אפילו מוכן לבלוע את גלולת מתווה הנשיא, שיש שם חוק יסוד השתמטות שפוטר את החרדים מגיוס. בסדר, יאללה. גם את זה שאי אפשר לבטל מינויי שרים בשל חוק הסבירות. בסדר, נגיד שזה שלטון העם. אבל מה הם אומרים? הם רוצים פסקת התגברות של 61, שזה רוב של כל קואליציה. המשמעות היא שאין שום משמעות לפסיקת בית המשפט העליון".

דיברת על החוזה בצה"ל, אבל שם כולנו משרתים יחד למרות ההבדלים בדעות הפוליטיות. אלו לא אתם שמפירים עכשיו את החוזה?

"למה אני לא שמרתי על התנחלויות? ולא ביצעתי פעולות שהייתי מעדיף לא לבצע? ולא התחשבנו בדתיים שהיו איתנו ביום-יום? שמרתי כשרות וחמץ בפסח, והנמכתי את הטלוויזיה בחדר כוננות כי היה איתנו חייל דתי. 24 שנים עשיתי דברים מתוך הבנה שזה צבא העם. אלה דברים שבבית אני לא עושה, אבל לא התווכחתי על זה בכלל. זה היה החוזה. אבל עכשיו הסיפור הוא אחר. הכל היה תחת הבנה שאני משרת במדינה יהודית ודמוקרטית, וכשאני מסתכל על החוקים האלה אני רואה שהם הופכים את מדינת ישראל למדינה לא דמוקרטית".

נניח ומחר כל החוקים עוברים והמאבק נכשל, ולמחרת יש מבצע וקוראים לך. אתה מתייצב או מסרב?

"אני לא רוצה להיות יותר מדי דרמטי, אבל האמת היא שאני לא ישן בלילה מהמחשבה הזאת. יותר מזה, גם בלי תרחיש של התחממות, מה אני עושה עם המשפחה שלי במדינה כזאת? אני תמיד אמרתי שציונות זה לא לגור במדינה, אלא להחזיק דרכון זר בכיס ולהתעורר כל בוקר במדינה הזאת ולהמשיך לשרת אותה. זאת ציונות. לראשונה בחיי אני חושב על מה אני עושה אם זה קורה, אם אני נשאר לגור פה. אני לא יודע אם אני יכול להמשיך לחיות כאן בתרחיש כזה. אני לא ישן בלילה בגלל הדברים האלה. עצוב לי ומטריד אותי וקשה לי".

"שאני אסרב?!"

אחד מבין עשרות אנשי חיל האוויר שהודיעו לאחרונה כי לא יתייצבו לאימונים הוא ג', בן 46 מאחד מיישובי הסביבה, מפעיל כטב"מ במילואים שמספר השבוע כי את ההחלטה לקח בלב כבד. "זה לא משהו שאני גאה בו", הוא מספר, "אבל גם לא מתבייש. אני מדבר כאן בעילום שם בגלל שהנושא מורכב וזו תקופה שבה אין סבלנות לדעות של האחר, ואני לא רוצה שהמשפחה שלי תסבול ממישהו שהמעשה שלי לא מוצא חן בעיניו".

"אני הודעתי למפקדים שלי שבתקופה הקרובה, עד שיתבהרו הדברים ונראה לאן הולכת החקיקה הזאת, אני לא יכול להתייצב למילואים", הוא מוסיף. "בתקופה הזאת אשתתף במחאה, אלך להפגנות ואעשה כל מה שאני יכול כדי שהילדים שלי ימשיכו לחיות במדינה דמוקרטית. חשוב לי לציין משהו, אני ממש לא איש שמאל. בהשקפתי אני בכלל מרכז עם נטייה לימין, אבל מה שקורה כאן עכשיו הוא הפרה בוטה של כל מה שעליו בנינו את המדינה".

איך המשפחה והחברים קיבלו את ההחלטה שלך?

"האמת, זה אולי החלק הכי מורכב בכל הסיפור הזה, שגם כך הוא מורכב. אני הרי שירתתי שנים ארוכות בקבע ועושה הרבה ימי מילואים בשנה, אני לא איזה משתמט, אבל גם בסביבה הקרובה שלי יש מי שחושבים שאני עושה טעות קשה. אפילו עם אשתי, שהיא יותר ימנית ממני, יש לי ויכוחים קשים. אנשים, גם חברים קרובים, משוכנעים שאין דבר כזה לערב פוליטיקה בצבא ובביטחון המדינה. בימים כתיקונם אני מסכים עם הקביעה הזאת, אבל אלו לא ימים שגרתיים. יש פה מאבק אמיתי על פני המדינה, וזה לא רק סביב עניין הרפורמה. אני רואה את החבורה שמנהלת את המדינה היום ומתבייש, אשכרה מתבייש שזה הליכוד שלו הצבעתי פעמים רבות. אני רואה בליץ של חקיקה שמטרתו אחת – לשנות את פני המדינה. וזה לא משנה אם מדובר בתיקון נחוץ במערכת המשפט או הקצנה בהשפעת הדת על המדינה, שלא לדבר על כל מה שהם מתכננים לעשות בשטחים. מישהו פה השתגע, וזה לא אני".

אשאל גם אותך: נניח והחוקים עוברים ולמחרת יש התחממות ביטחונית. אתה מתייצב או מסרב?

"וואו, זאת שאלה קשה. אני חייב להגיד שעצוב לי ממש שאני לא יודע איך לענות עליה כרגע. מצד אחד, מה פתאום לסרב. אחרי כל השנים שנתתי לביטחון המדינה אני אסרב? זה בלתי נתפס בעיניי. מצד שני, מה עושים כשמחנה אחד מחליט פשוט לשנות את כל אופי המדינה? מקבלים את הדין? פשוט שותקים? גם זאת לא אופציה. אני מאמין שבסופו של דבר יימצא הפתרון. לא יודע איך, לא יודע מה, אבל יש בי אמונה שכל הדבר הזה לא יגיע לפיצוץ מוחלט, ואני אחזור לשרת כפי שעשיתי שנים רבות".