נהוג לומר על העידן המודרני בו אנו חיים כי הוא מאופיין בניכור. בשנים האחרונות נדמה כי אותו ניכור מוביל יותר ויותר אנשים בישראל ובעולם לפתח קהילות מכל הסוגים. נהוג גם לחשוב על הציבור הדתי כי הוא מאופיין בקהילתיות רבה יותר מזו שבעולם החילוני, אולם מסתבר כי גם שם ישנם כאלו המנסים להגביר את תחושת הקהילתיות בדגש על מי שאמור מבחינתם לעמוד בראש הקהילה.
בשנת 2011 הקימו שני תושבי מודיעין, הרב שלמה סובול מקהילת שערי יונה מנחם בשכונת מוריה והרב דוד פיין (רב קהילה בארצות הברית במשך עשר שנים) את ארגון "ברקאי". באתר האינטרנט של הארגון ניתן למצוא את המניפסט הבא, המתמצת את פעילותם: "תוכנית להכשרת רבני קהילות שמטרתה ליצור רבני קהילות ציונים דתיים בעלי שיעור קומה, הן מצד גדלותם בתורה ובפסיקת הלכה מעשית, והן מצד יכולתם להיות מנהיגים משמעותיים לכלל הציבור מתוך פתיחות, אמפתיה והקשבה לצורכי הזולת. אנחנו מאמינים שבתי כנסת בישראל יכולים וצריכים להפוך לקהילות בישראל טובות יותר, חזקות יותר, ואכפתיות יותר. כדי להפוך בית כנסת לקהלה יש צורך במנהיג רוחני שיוביל את התהליך".
מטעמי חוסר תקצוב (התוכנית פועלת כיום אך ורק הודות לתרומות הציבור) התקיימו עד כה רק שלושה מחזורים של התוכנית, בהם השתתפו כבר שישים רבנים מקהילות ברחבי הארץ. בכל מחזור משתתפים עשרים רבנים, מתוך 150 מועמדים. במחזור הנוכחי לומדים תשעה רבנים ממודיעין. משך התוכנית הוא שנתיים, בהן הלימודים נערכים במתכונת של יום לימודים מלא בשבוע. "מי שנבחר הם המועמדים ש'מורעלים' על נושא רבנות הקהילה", מספר הרב סובול. "אלה שעבורם זאת משימת חיים".
פעילות ארגון "ברקאי" והרבנים המשתתפים בה מתקיימת כאמור גם במודיעין ובשיתוף פעולה עם העירייה. לאחרונה עברו הרבנים הכשרה בנושאי סמים ואלכוהול לקראת חופשת הקיץ. בנוסף התקיימו הכשרות גם בנושאי ליווי חולים סופניים, כנס גבאים ועוד.
איך בעצם התחילה היוזמה שלכם?
סובול: "הרב פיין גדל למציאות בחו"ל בה לכל קהילה יש רב שלמד הכל ולא רק לימודים תורניים".
פיין: "בארצות הברית למשל אי אפשר לקבל הסמכה לרבנות בלי לעבור קורסים בנושאי ייעוץ וליווי. בישראל זה לא תנאי להסמכה לרבנות".
סובול: "אני מגיע ממשפחה ירושלמית שנמצאת בעיר כבר עשרה דורות. בשלב מסויים יצאתי עם משפחתי לשליחות בדטרויט ושם לראשונה נתקלתי במושג 'קהילה' בה הרב הוא מקצוען. יש וועדות שונות כמו 'ועדת חסד', 'ועדת תרבות' וכדומה. זה מאוד דיבר אלי והתחלתי לחשוב למה בישראל אין דבר כזה. אמנם בישראל הרמה התורנית היא גבוהה יותר מאשר בחו"ל, אבל למה שלא ניקח את המודל הזה בו הרב לומד גם נושאים שמאוד רלוונטיים לקהילה שלו? באותה תקופה הרב פיין עלה לישראל. סיפרתי לו על הרעיון ויחד התחלנו להקים את הארגון".
* * *
במהלך התוכנית עוברים המשתתפים כמה וכמה קורסים בנושאים שונים. מייעוץ משפחתי וזוגי ועד ל"איך מנהלים קהילה". פיין: "המשתתפים לומדים איך למפות קהילה ואיך לנהל אותה. גם בתחום ההלכה יש נושאים שרבנים לא נבחנים בהם, במיוחד כאלה הקשורים לעידן המודרני כמו רפואה והלכה, פסיכולוגיה והלכה וכולי. אצלנו בתוכנית לומדים את התכנים האלה".
סובול: "הרעיון הוא שהרב ילווה את המשפחה מא' עד ת'. אנחנו לא באים במקום אנשי המקצוע ולומדים גם את גבולות היכולת שלנו. למשל במקרה בו מגיעה אל הרב משפחה של נער שנפל לסמים. יהיה טיפול מקצועי כמו גמילה וכולי. הרב נותן את המעטפת. הוא מכיר את המשפחה ואת האחים, הוא הולך לישון עם זה. הוא מלווה את המשפחה בחיי היום-יום. שלא כמו עובד הרווחה שיטפל בנער רק פעם בשבוע, גם אם הטיפול שלו מקצועי וחשוב. יש מקום שהרב נותן שאף אחד אחר לא יכול לתת. אני מדמה את זה לרופא משפחה, שהוא לא מומחה באף תחום אבל יודע קצת על הכל ובדרך כלל יגיעו אליו ראשונים. הכלים שיש לרב קהילה שלא עבר את ההכשרה הם תורניים ואינטואיציה, שהיא כלי טוב אך גם מסוכן. רב שאין לו את ההכשרה שלנו יכול – למשל כמו במקרה של נער שנפל לסמים – להגיד למשפחה 'תביאו אותו אלי. ניתן לו צ'אפחה טובה ונדבר איתו על התחזקות'. זה לא העניין. הרי ברור שיש פה מקרה של התמכרות עם השלכות שונות".
עם אילו מקרים ובעיות אנשים מהקהילה מגיעים אל הרב?
סובול: "אדם יכול להגיע אל הרב כי פוטר מהעבודה והוא מחפש עצה. נושאים נוספים הם חינוך הילדים, בעיות אישיות ובעיות בזוגיות, ענייני פרנסה. כל אחד עם ה'פקעל'ה' שלו. מי שבא עם בעיות בזוגיות, נכון שבסופו של דבר הוא יילך למטפל זוגי. אבל הרב יהיה זה שיימצא שם כל השבוע ואני חושב שאין לזה תחליף. יש משהו מיוחד בליווי של רב".
פיין: "הרבה פעמים אנשים יגיעו לרב מבלי בכלל להבין שהם צריכים טיפול זוגי. הרב צריך לדעת מתי להפנות הלאה אל טיפולם של אנשי המקצוע. אנחנו לא המטפלים, אבל אנחנו לומדים המון על הקשבה".
* * *
מלבד מתן כלים נוספים לרבנים, אחת ממטרותיהם של פיין וסובול היא חיזוק הקהילות עצמן. "אנחנו רוצים לא רק להכשיר רבני קהילות", מספר סובול, "אלא גם להפוך את בית הכנסת לקהילה. בשנים האחרונות יש התעוררות בנושא. יש דברים שאין להם תחליף, כמו תמיכת הקהילה במקרים של אבל או לידה. קהילה שתהיה שם לצדו של מי שצריך, תסייע בכל רבדי החיים. קהילה עוטפת ודואגת. אנחנו מאמינים שבראש הקהילה צריך לעמוד רב שנותן את הכיוון הרוחני והמוסרי. קהילות כיום מתאפיינות במספר רב של גורמים שכל אחד מושך לכיוון שלו. אצל החרדים זה פשוט יותר: הרב אומר משהו והקהילה עושה כדברו. בציבור הדתי-לאומי זה אחרת. לא פשוט לנהל קהילה וזה דורש גם פשרות, משא ומתן ושכנועים. לנהל קהילה זה כמו לנהל זוגיות, רק עם קרוב לאלפיים איש".
פיין: "אנחנו מאוד עסוקים בכך שרבני הקהילות יהיו שם לא רק עבור אלה שמגיעים כל שבוע לבית הכנסת, אלא בכל תושבי השכונה. המטרה היא שרבני הקהילות ששומעים למשל על מקרה של אבל בשכונה, יגיעו למשפחה ויציעו את עזרתם בתחומים שהם מעבר לשירותי דת".
סובול: "כשזה בנוי סביב מרכז שהוא בית הכנסת וסביב האמונה, זה מרכז החיים מבחינתנו".
פיין: "בארצות הברית, וגם בישראל, הקהילה כוללת עוד תחומים מלבד האמונה ובית הכנסת. למשל בתחומים חברתיים כמו ערבים וטיולים משותפים. עבורי כמי שגדל בחו"ל, זה היה מרכז החיים שלנו. בקהילות הארצות הברית יש גם את אלו שיגיעו לבית הכנסת רק בחגים הגדולים, אבל בכל זאת יהיו חלק מהקהילה בגלל המעטפת שהיא מעניקה".
אילו תגובות קיבלתם בהתחלה? היה מי שחשב שזה מערער סדרי עולם?
סובול: "הרוב הגדול מאוד מתלהבים, כולל הפוליטיקאים שמבטיחים לנו הבטחות לגבי תקציבים. אני חושב שהתגובות הכי לא טובות שקיבלנו היו 'למה צריך את זה בכלל?'. אנשים שאמרו 'אם יש לי בעייה אז אלך למומחה'".
פיין: "היו אנשים שגם לא האמינו שנצליח. לא חשבו ששני רבנים ממודיעין יוכלו להקים עמותה שתפעל בפרישה ארצית".
מה זה אומר בעצם להיות רב קהילה?
סובול: "ברוב הקהילות בישראל רב הקהילה לא מקבל תשלום. בחו"ל תפקיד רב הקהילה הוא במשרה מלאה. בישראל זה עדיין לא מקובל להעסיק רב קהילה ואנחנו מנסים להוביל שינוי בתחום. לגרום לקהילות להבין שרב קהילה מקדיש שעות רבות לעניין".
פיין: "זה לא מקצוע רשמי פה בישראל, אבל רבני הקהילה יכולים להשקיע בזה גם שלושים שעות בשבוע. היות והם לא מקבלים שכר הם צריכים לעבוד במשרה מלאה בנוסף".
סובול: "זה מתקדם לאט אבל אנחנו רואים שאנשים מתחילים להבין את העניין. מתחילים לקלוט שזאת עבודה של 24/7 ואני מקווה שיבינו את הצורך והאמת לשלם לרב".
* * *
כדי להמחיש את דבריו פותח הרב סובול סובול את הטלפון שלו ומציג שלוש הודעות שהתקבלו בזמן הריאיון ובהן בקשות סיוע מאנשים בקהילתו. "ב-99 אחוז מהמקרים העבודה נעשית בידי הרב והרבנית, גם אם אין לה תפקיד רשמי. אשתי עסוקה בתחום ליווי הקהילה בדיוק כמוני. היא יודעת גם לתת את המרחב הנדרש כדי שאוכל לעשות את עבודתי. להבין שאני צריך לצאת בכל ערב, לחזור מאוחר הביתה ולארח אנשים בשבת. זה דורש הרבה מאוד מסירות נפש".
פיין: "אחד הדברים שאנו עושים בגלל היקף המחויבות הנדרש מרבני קהילות, הוא גם להעביר את הרבנים הכשרות כיצד להתמודד עם זה מבלי להישחק".
בתמונה הרב שלמה סובול (מימין) והרב דוד פיין. הרב כ"רועה רוחני" (צילום פרטי)
