בשקט בשקט, בלי פרסום בכלל, פועל מזה ארבעה חודשים "קפה מכבים" במרכז המסחרי ביישוב, במקום בו שכנה במשך שנים רבות המסעדה הסינית שסגרה את שעריה. בין תצלומי האוויר של האזור ותמונות מראשית ימי מכבים מנסים בני הזוג שלמה ואודי סופר להפוך את בית הקפה החדש שלהם לכזה המייצג את אופי היישוב.

"אנחנו מוותיקי מכבים", מספר שלמה. "היה לנו בית קפה במשך 17 שנים בכפר המכביה והחלטנו להביא את זה גם ליד הבית. חשוב לנו להביא את האופי של מכבים לקפה. טוב לנו שתהיה חשיפה ויבוא הרבה קהל, אבל יותר חשוב האופי של המקום. שיהיה פה בית קפה שכונתי, ביתי, שכולם מכירים את כולם".

מה דעתכם על התדמית הסנובית שנוצרה לתושבי מכבים?

אודי: "זה לא ככה באמת. הדימוי הסנובי הוא רק דימוי חיצוני".

שלמה: "אנחנו באנו ליישוב של 120 משפחות ומצאנו את עצמנו בסוף בתוך עיר".

אודי: "אנחנו בהחלט נהנים מהיתרונות של קרבה לעיר, אבל כל הזמן יש פה מלחמה בין השכל לרגש".

אז איך השתנה האופי של מכבים והתושבים עם השנים?

שלמה: "ברור שהיום האופי של המקום הוא פחות אישי, פחות קהילתי ממה שהיה. אנחנו היינו מעורבים בייסוד היישוב. אודי עבדה בגרעין המייסד ואני בתנועת מכבי צעיר. בגלל זה מאוד חשוב לנו האופי של בית הקפה, שיהיה כאן קטע של קהילה, של הנשמה של המקום".

אודי: "לא מזמן ישבתי כאן בשישי בבוקר. המקום היה מלא ובכל שולחן היו הכרויות עם השכנים מסביב. עמדתי והסתכלתי מסביב, זה בדיוק מה שרציתי שיקרה. שתהיה תחושה כאילו פתחתי להם את הדלת לסלון. אם הייתי יכולה הייתי שמה כאן ספה…"

שלמה: "אנחנו רואים את המקום הזה כבית, שאנשים ירגישו בנוח".

* * *

מלבד האוכל כמובן, אותו מגדיר שלמה כ"מציאותי, איכותי ולא פלצני", בני הזוג סופר יחלו בקרוב שעות "הפי-אאואר" אחר הצהריים, סדרות הרצאות בערבים וערבי שירה. "לפני שבועיים היה כאן ערב 'שרים רוק', יהיה גם ערב לטיני ובימי שישי בבוקר יש הופעות ג'אז ומוזיקת עולם".

"ברגע שבאים לכאן נשבים במקום", אומר שלמה. "עם כל התחרות שיש, ויש הרבה תחרות, עדייין אנשים מתחברים לקפה מכבים. הסיסמה שלנו היא להיות הכי טובים".

בתמונה: "קפה מכבים". "האוכל שלנו הוא פשוט מציאותי, איכותי ולא פלצני" (צילום: ערן קמינסקי)