בפארק בשכונת נופים נחנכה השבוע עמדת החייאה חכמה (דפיברילטור) חדשה, תרומת בני משפחת מרציאנו לזכרה של נועה, התצפיתנית שנחטפה ב-7 באוקטובר ממוצב נחל עוז ונרצחה בעזה.
בטקס מסירת העמדה למד"א אמרו הוריה, עדי ואבי, כי "עמדת ההחייאה נועדה להציל חיים. אין סמל מדויק מזה להנצחה של נועה. מהמקום שבו אנחנו מרגישים שהלב שלנו נשבר, תעמוד כאן עמדה שתתן הזדמנות ללב להמשיך לפעום". עוד נשא דברים בטקס חבר המועצה שמעון גואטה, שאמר כי "נועה מרציאנו ז״ל תיזכר לעד בלב כולנו. התרומה החשובה הזו תמשיך להציל חיים ולהנציח את דרכה".
האם עדי הוסיפה: "נועה לא הספיקה להגשים את כל החלומות שהיו לה, אבל מי שהכיר אותה יודע שהיא חיה חיים של נתינה. ברגישות שלה, בדאגה לחברים, ביכולת לראות מי שעומד בצד ולהיות הראשונה לגשת. היה בה שילוב נדיר של עדינות וכוח פנימי, של צניעות ואומץ. עמדת ההחייאה נועדה להציל חיים, אין סמל מדויק מזה להנצחה של נועה. בכל פעם שמישהו יינצל בזכותה, יהיה שם גם משהו מנועה".
לאחר הטקס סיפר אבי מרציאנו למודיעין News: "שם, בתוך עזה, היא הייתה בשבי, נפצעה והובאה לבית החולים, שם היא נרצחה על ידי כך שעצרו לה את פעולת הלב. אנחנו ראינו בהנצחה באמצעות הדפיברילטור יצירת חיים והחזרת פעולת הלב". עוד אמר מרציאנו: "בעקבות ההצלחה של העמדה הראשונה אנחנו ממשיכים ועובדים כבר על העמדה השנייה, ונשמח שהקהילה במודיעין תוכל לעזור לנו. הכוונה היא להקים עוד כמה עמדות כאלו במודיעין להנצחתה של נועה".
אירוע השקת העמדה התקיים ביום בו הושבה לישראל גופתו של רן גואילי, החלל החטוף האחרון. על התחושות ביום זה אמר מרציאנו: "אני יודע היטב שגם ברגעים הכי קשים שיש, העובדה שיכולנו לעשות הלוויה ושיש לנו קבר הייתה מאוד משמעותית עבורנו. אין בזה באמת נחמה, הלב שלנו מרוסק, אבל כשחיים בין כאב לזיכרון ובין געגוע לאהבה שאין לה סוף, החזרה של הגיבור רן גואילי היא מבחינתנו סגירת מעגל חשובה, קודם כל למשפחה שלו ואחר כך לנו. אין בזה נחמה, אבל יש בזה אמת קשה שאסור לה להישכח. רן גואילי הוא החטוף האחרון שחזר הביתה אחרי 843 ימים שבהם אין עדיין ועדת חקירה אמיתית ואין לקיחת אחריות. אסור לתת לאסון להידחק לשוליים וחייבים להקים ועדת חקירה ממלכתית".
