בעוד כשבועיים ייצא לדרך מרוץ מודיעין ה- 9. השנה ישתתפו במרוץ לוחמי חטיבת דובדבן בעבר ובהווה ובין הרצים גם כוכב הסרט "בית לחם", צחי הלוי, שהגיע לפני כשנתיים לגמר תכנית הריאליטי "דה ווייס". אל הלוי ששימש כקצין בדובדבן יצטרפו לוחמי היחידה ובהם מפקד היחידה הנוכחי ומפקדי עבר.

למקצים השונים יצטרפו גם מיטב אצני העיר, הוותיקים והחדשים. ביניהם קבוצת הריצה – ONO" פשוט לרוץ" בהדרכתו של המאמן מישאל דגן (32), הטוען כי כמו הלוגו של קבוצתו, הריצה היא עניין פשוט המתאים לכל אדם בכל רמה.

מאחוריו 20 מרתונים

דגן, בוגר תואר ראשון בחינוך גופני ומחזיק בתעודות מאמן כשר גופני, מדריך שחיה ומדריך אתלטיקה. השתחרר מצה''ל לפני כשנה בדרגת רב סרן לאחר שירות במחלקת כושר קרבי, שם שירת כראש מדור אורחות החיים, המטפל בתחום אורח החיים הבריא לאנשי הקבע והקצינים. "במסגרת תפקידי ניהלתי מסגרות אימון לאנשי הקבע בתחום הריצה, שחייה, אופניים וירידה במשקל" הוא מסביר, "כמו כן העמדתי על קו הזינוק והסיום של מרתונים בארץ ובעולם, מאות רצים מאנשי הצבא. אני עצמי רצתי עד כה מעל 20 מרתונים חלקם כליווי למתאמנים שלי וחלקם כמתאמן בעצמי." אחרי השחרור מצה''ל החל ביישום השיטות שעבד עליהן והניסיון שצבר, בעולם האזרחי.

"למודיעין הגעתי בעקבות אנשי צבא שהתחברו אליי כשהייתי מאמן בצה''ל. הם כבר פרשו אבל רצו להמשיך באימון. אנשים שלמדו מתחילת הדרך לחבר שני צעדים לריצה מתאמנים היום למרתונים. אני רואה במודיעין אוכלוסיה צעירה ובעלת מודעות גבוהה לאורח חיים בריא. אני שומע על אנשים שמחפשים מסגרות בתחום ומודע לכך שיש הרבה קבוצות ריצה באזור ומבחינתי אני שמח על כך. זה מעלה את המודעות לריצה בעיר ומגדיל את מעגל המתאמנים".

פשוט ונגיש

"יש אנשים שיצליחו להתמיד בריצה ללא מסגרת מקצועית וזה מבורך, אך יש כאלו שחייבים את המסגרת כדי להתקדם ברמה הנכונה וללא פציעות", מאבחן דגן את הסיבה שקבוצות הריצה הפכו פופולריות כל כך בשנים האחרונות. "יש אינפלציה גבוהה בתחום הריצה במדינה שלנו. זהו ענף נורא פשוט ונגיש. חוץ מנעלי ריצה וקצת רצון לא צריך דבר, שלא כמו רכיבת אופניים המצריכה ציוד ולוגיסטיקה או שחיה שמצריכה ידע מוקדם. אנו רצים מגיל צעיר והפשטות שבפעולה בגורמת לנו להבין שזה נגיש."

איזה תהליך עובר מי שמצטרף לקבוצת ריצה?

"לקראת גיל 40 הילדים גדלו, הנשים סיימו עם הלידות, ופתאום מתפנה זמן ואנחנו רוצים לדאוג לעצמנו.  אנשים מחפשים את הדרך הפשוטה והנגישה לדאוג לעצמם, למראה, לבריאות ולאיכות החיים. הריצה נראית פתאום נגישה וקורצת. אלא שלאט לאט הם מבינים שזה לא רק זה. גם להשגיות יש פן חשוב. בתחילה עולות חששות אם תצליח לעמוד באתגרים אך פתאום אתה מוצא את עצמך מציב לעצמך יעדים חדשים והסיפוק בהשגת היעד בלתי ניתן לתיאור".  

על טייץ כולם שווים

הקבוצה של מישאל מונה 20 נשים וגברים בגילאים 30 עד 50 פלוס, כולם הורים לילדים, תושבי האזור ואף ישובים מרוחקים יותר. חברי הקבוצה מייצגים את כל הקשת המקצועית: מורה בבי''ס, מנכ''ל חברת הייטק, סגן אלוף יוצאת צבא, מהנדס, עקרת בית ועוד. רובם  אנשים שהחלו לרוץ באמצע החיים  ולא גדלו בעולם הריצה.  

דגן: "אנשים מגיעים אליי ואומרים לי: "שמע, אני מאז הצבא לא עשיתי 2000 מטר, פעם אחרונה רצתי בבוחן כושר בצה''ל", ויש עליהם גם כמה גרם עודפים. ביום יום אני לא מכיר אותם אבל אני יודע שההוא מנכ''ל חברת הייטק, השניה דיילת וזו מורה. אבל ב- 6 בבוקר על טייץ כולם שווים זה לזה. האימון בקבוצה לטעמי הוא הדרך הנכונה ביותר ליצור מחויבות למתאמן מתחיל. כך הוא יודע שמחכים לו במסלול ואם לא יגיע פעמיים ברצף ישאלו מה קרה לו. נוצר תמהיל חברתי שמחייב אותך להתמיד. יש לנו קבוצת ווטסאפ. כל פעם שמישהו מסיים מרוץ שמים תמונה שלו וכותבים כל הכבוד. יש בדיחות פנימיות, והקבוצה עוברת גיבוש חברתי והופכת לחוג, על כל המשתמע  מכך, גם חוג חברתי".

הם נפגשים פעמיים בשבוע בשעה 5.45 לפנות בוקר במסלולי האתלטיקה, סמוך לפארק המים ברעות. המטרה לסיים ב- 6.45, להספיק להכין סנדוויצ'ים לילדים, מקלחת ולצאת לעבודה בזמן. "ההרגשה להגיע לעבודה אחרי אימון היא נהדרת" מתלהב דגן, "בערב יש את כל הסיבות והתירוצים לא להתמיד. מצטברת עייפות מכל היום. בבוקר אתה יוצא לעבוד אחרי שסיימת את כל המחויבויות האישיות לבריאות שלך. הקושי הגדול שלי הוא שהקבוצה מאופיינת בחבר'ה די מתחילים, לא הרד-קורד. גם להכריח את עצמך לרוץ וגם לקום מוקדם בבוקר זה קשה, אבל ברגע שאתה מתמיד חודשיים ומתרגל לעשות את הכושר שלך בבוקר, אם תפסיד אימון אתה תולש שערות. אנשים מתמכרים לתחושת המסוגלות, להוצאת האנרגיה היומית, לאנדורפינים. מי שהתמיד בחודשיים הראשונים נכנס לסטטוס של מכור."

מתחילים עם מתקדמים

"כל אימון אורך 60 דקות" הוא ממשיך להסביר,  זו לא קבוצת 'יאללה חבר'ה יוצאים לרוץ', כי את זה אפשר לעשות לבד. באימונים מתעסקים בכל המעטפת המקצועית הדרושה למתאמן: לימוד טכניקת ריצה נכונה, איך נושמים, איפה שמים ידיים, תנועות גוף, תרגילי חיזוק שרירים כמונעי פציעות, שיפור המהירות וכמובן היכולת האירובית. כל אימון הוא מובנה וכולל כמובן מתיחות לסיום. לפעמים יוצאים מחוץ למסלולים, ליער בן שמן או רחבי העיר, אך רוב האימונים מתקיימים במסלול המעגלי מהסיבה שאנו רוצים שהאימון יתאים לכולם. אם המתחילים יעשו 3-4 סיבובים  והמתקדמים ירוצו 10 סיבובים, זה מאפשר לי כמאמן לתת לכל אחד את היחס האישי בהתאם לדרגת האימון שלו.

בצורה זו יכולים להתאמן יחד ממתחילים שעוברים מהליכה לריצה ועד מתאמנים למרתון. בגישה שלי צריך לעשות את הסוויץ' באופי. אני משתדל לתת למתחילים את תשומת הלב ואת ההרגשה שכל אחד יכול להתקדם בקצב שלו ללא השוואה ליתר המתאמנים. לפעמים אני מתחיל את האימון בפניה לאחד מהמתאמנים "היום אני רוצה שתעשה כך וכך" ובאופן הזה אני מטיל עליו את האחריות לאימון שלו בלי קשר לרמת האימון של האחרים".

אלופה בצוות

אימוני הקבוצה מגובים בתכנית אימונים אישית אינטרנטית, המותאמת ליעד אותו בוחר המאמן עם המתאמן עצמו. כל מתאמן מקבל שיעורי בית לאימון עצמאי שלא במסגרת הקבוצה.

"הצוות המקצועי כולל יחד איתי את המאמנת מארי אליאס, אלופת ישראל בשנים האחרונות בריצות 5 ו 10 ק''מ. אליאס עדיין ספורטאית תחרותית מקצוענית ברמות הגבוהות ביותר, שמשתתפת וזוכה בתחרויות בזירה הבינלאומית. היא מעניקה השראה רבה למתאמנים אך גם הדרישות באות בהתאם". לדבריו של דגן, אליאס משדרת מקצוענות ללא פשרות ומהווה מודל לחיקוי. שילוב בין הקשיחות והמקצועניות שלה לבין הפדגוגיות והיחס האישי שלו מצליח להביא את המתאמנים להתמדה והישגים. "הדרישות שהמתאמנים צריכים לעמוד בהן מותאמות בסופו של דבר ליכולת של כל אחד ואחת מהמתאמנים. הקבוצה שחלקה החלה במעבר מהליכה לריצה ואחרים בעלי נסיון בעבר, הגדירה את מרוץ מודיעין כיעד קבוצתי. חלק מהמשתתפים ישתתפו לראשונה במקצים למרחקים שבמרוץ, לרב יתחילו מ 5 ק''מ והאחרים יגיעו על מנת לשפר הישגים."

בחרו לכם יעד

"כדי להתמיד חייבים שיהיה יעד, מגדלור בקצה, זה יכול להיות יעד פשוט: 'אני רוצה ללמוד לרוץ 30 דקות רצוף' או 'אני רוצה להשתתף במירוצים העממיים למרחקים השונים', אך הניסיון מוכיח שכשיש לאנשים יעד השגי, יותר קל להם להעיף מעליהם את הפוך בבוקר. אני באופן אישי", מודה דגן, "מתאמן אצל מאמן ומרגיש שכשאין לי תכנית ויעד אליו אני מכוון אני מתחיל לזייף".

דגן, המאמן גם בת"א, קרית אונו ואת סגל בי''ח קפלן, מודה כי בין המתאמנים שלו ניתן למצוא גם תושבי מודיעין המשתלבים בקבוצת ת''א, מטעמי נוחות גאוגרפית לעבודה. "בשנה האחרונה התאמנו אצלי האחים אלי ובועז בנאי, תושבי רעות ומודיעין, שניהם באזור גיל 50. אלי סגן אלוף במיל. ובועז אלוף משנה במיל. וכל אחד מתעסק כיום בתפקידי ניהול בכירים. לפני כ- 8 חודשים הם קיבלו החלטה משותפת להתאמן למרתון ראשון משותף בברלין. שניהם סיימו לאחרונה את המרתון בהצלחה." בועז: "לאחר תקופת אימונים אינטנסיבית הגענו לסיום המרתון עם תחושת סיפוק גדולה. עמדנו באתגר משמעותי שמועצם לאור העובדה ששנינו קציני צה''ל במילואים שהשתתפו בתחרות על אדמת גרמניה. רובה של  משפחת אשתי נספתה בשואה, לשמחתי אשתי וגיסתי ליוו, עודדו ותמכו בנו לאורך כל הדרך בהכנות, ובתחרות והיו שותפות מלאות בניצחון המשפחתי שלנו. עבורי זהו ניצחון ספורטיבי אישי משמעותי."

יטבת שטראוך מורה לחינוך גופני ממודיעין, אתלטית בנשמה שלא התאמנה, לדבריה, כבר 20 שנה, מספרת על ההחלטה לשוב לעסוק בספורט הישגי: "החלטתי אחרי גיל 40 לחזור להתאמן בצורה מסודרת. הצטרפתי לקבוצה של מישאל ושיפרתי מאד את יכולותיי. אני מקבלת תכנית אימונים מסודרת. שלוש פעמים בשבוע מתאמנת עם מישאל ואימון נוסף באופן עצמאי. כל המשפחה הצטרפה לעניין הספורט. בעלי החל להתאמן אף הוא והילדות שלי מתכווננות להצטרף בעתיד הקרוב. לאחרונה עברתי בעצמי קורס מאמני ריצות ארוכות בוינגייט לשם ההתמקצעות האישית שלי." לאחר מספר זכיות בגביעים בקטגורית הגיל שלה במרוצים שונים, יטבת מתאמנת בימים אלו לחצי מרתון בית שאן בחודש הבא.

שירה רון ממודיעין פסיכותרפיסטית ילדים בביה''ח הדסה ובעלת קליניקה פרטית במודיעין, החלה לרוץ בעקבות בעלה, המתאמן באופן עצמאי. שירה הצטרפה כששמעה שנפתחה קבוצה במודיעין. היא החלה בשילוב הליכה וריצה והיום מסיימת 10 ק''מ בהנאה. "הקבוצה מהווה מסגרת מחייבת ותומכת עבורי" היא מודה, "אני מנצלת את זמן הריצה לחשיבה יצירתית ופתרון בעיות שעולות אצלי בעבודה".

דביר בירגר ממודיעין, 44 ,איש הייטק אף הוא, היה רץ בצורה חובבנית עם החבר'ה מבית הכנסת. אחרי כמה חודשים החליט לקחת את העניין באופן יותר מקצועי והצטרף לקבוצה. היום הוא מתאמן 5 פעמים בשבוע על פי תכנית אימונים מסודרת ומתכנן להשתתף במרוץ מודיעין במטרה לשפר את השיא האישי וכן בחצי מרתון בית שאן הקרוב. "אני יוכל לומר שבזכות האימונים שיפרתי את טווח ומהירות הריצה באופן משמעותי וכן את הכושר הגופני שלי. הלחץ הקבוצתי חיובי מאד. הפרגון בין כל חברי הקבוצה גדול וחשוב. המתקדמים והוותיקים בקבוצה מפרגנים ומעודדים מאד את המתחילים ותומכים בהם. כולנו רצנו ביחד השבוע כקבוצה במרוץ הלילה בירושלים ונהנינו מכל רגע".

מרוץ מודיעין

מרוץ מודיעין יתקיים השנה זו הפעם התשיעית ביום שישי ה- 22.11.2013.  המרוץ כבר הפך לחלק מהמסורת העירונית, כאשר השנה יצטרפו לרצים גם חיילי חטיבת דובדבן בעבר ובהווה.

כל משתתף יקבל ערכת הרשמה הכוללת חולצה ריצה איכותית וצ'יפ מיוחד למדידת הזמנים והמרחק בתחרות. המרוץ ייצא מצומת עמק דותן ועמק יזרעאל במודיעין ויסתיים בפארק הדגים. הוא יתקיים בשני מקצים מרכזיים 5,000 מטר ו-10,000 מטר, כאשר הזוכים במרוץ 10,000 מטר יזכו בפרס על סך 2000 שקלים למקום הראשון, 1000 ש''ח למקום השני ו 500 ש''ח למקום השלישי. במרוץ למרחק של 5 ק"מ בו צפויים להשתתף אלפים מתושבי העיר העוסקים בתחום כתחביב, יוענקו הפרסים ע''פ קריטריון הגיל. בנוסף יתקיימו השנה מקצים בני 2.5 ק''מ ו 1.5 ק''מ עבור מגמות הספורט של תלמידי בתי הספר ברחבי העיר.

בתום טכס הענקת הפרסים ייערך בפארק הדגים הפנינג עבור כלל התושבים, אשר יכלול מתנפחים ודוכני מכירה של מוצרי ספורט. כמו כן יהיו הופעות של להקות מחול וריקודים מודרניים של חוגי הספורט ועמותת סחלבים הפועלים בעיר.

מרוץ פארק המים

מרוץ פארק המים ה-20 יתקיים ביום שישי 29.11.13 החל מהשעה 8:00 בבוקר. הוא יתחלק לשתי קטגוריות. החלק התחרותי – 5 ק"מ (הזנקה ב-8.00) ו-10 ק"מ (הזנקה ב-8:10) כולל מדידת זמנים אלקטרונית, המקצה מיועד לגילאי 18 ומעלה, השתתפות במקצה זה בתשלום 70 שקלים (חיילים ותלמידים חינם). המקצה העממי – 1 ק"מ ו-2 ק"מ. המקצה מיועד לכולם ללא תשלום (הזנקה ב-10:00 בבוקר). למשתתפים יוענקו תעודה ואות השתתפות. לזוכים במקומות ראשון עד שלישי במקצים התחרותיים יוענק גביע. המרוץ פתוח לקהל הרחב נקודת הזינוק היא ברחבת פארק המים ברעות.

(צילום: אינגריד מולר)