רק ליגה א', אבל דרבי זה דרבי, וכששתי הבכירות נפגשות על הפרקט זה לא באמת משנה איפה. אווירה מחשמלת, מתח גבוה ואמוציות שאי אפשר לייבש במגב מופיעים בתפריט הקבוע. אם אף אחד לא מורחק, זה הישג. ניצחון הוא המטרה, וכל האמצעים כשרים.

מכבי מכבים-רעות אירחה באולם הפיס בתיכון מו"ר את עוצמה מודיעין, והיציעים לבשו חג כיאה למאורע. שתי הקבוצות מתמודדות בצמרת, פוזלות למקום הראשון, אבל רק אחת תעלה וגם באר טוביה וקריית מלאכי כלולות בסלט.

המשחק נפתח בטקס ובדקת דומייה לזכרו של שמעון רודריגז, מנהל אגודת עוצמה, שהלך לעולמו לאחר מאבק ארוך ומעורר השראה במחלת הסרטן. הצל שלו יוסיף לרחף, בין כדור קופץ לקריאות לפסק זמן, אבל ההצגה חייבת להימשך, גם כשהמפיק איננו. והצגה האוהדים קיבלו. משחק צמוד, ריצות, מהפכים, חגיגות מנצחים ותוגת מפסידים.

המחצית הראשונה הייתה צמודה כמתבקש, כאשר אף אחת מן הקבוצות לא מצליחה ליצור לעצמה יתרון משמעותי. עוצמה מודיעין ירדה למחצית ביתרון ארבע שברירי, אבל את הרבע השלישי היא ניצלה כדי לפתוח מבערים בדרך ליתרון שיא של 15 נקודות. גמור? לא לפני שהגברת עולה להטביע. עדי כהן סבן הלוהט סירב להרים ידיים, אלא אם מדובר בניסיון חסימה. השחקן המנוסה של המכבית הוביל קאמבק בתצוגת נחישות יוצאת דופן, כדי לנגוס בפער עד כדי שוויון עם תום הרבע השלישי. בעוצמה נאלמו ובמכבי התעלמו, המארחים המאחרים הגיעו בדיוק בזמן כדי לרכב על גלי המומנטום. ברבע הרביעי הם נזכרו שצריך לשמור, כלומר, על הבית, והשתלטו על המשחק כדי לרוץ 8:18 שסגר את הסיפור. 66:76 בסיום, עשר הפרש.

עדי כהן סבן, שסיים עם 22 נקודות, חילק בנדיבות את הקרדיט: “זה היה ניצחון חשוב ומשמעותי עבורנו. היינו בסגל קצר וחסר, אבל כל אחד בקבוצה התעלה על עצמו. ידענו לשמור על קור רוח, לחזור למשחק מפער דו-ספרתי ולסיים עם ניצחון. מגיע הרבה קרדיט לחבר׳ה הצעירים שלנו – תומר דואניס, איתי שנפס, אורי אופיר וטמיר בראלי – שהוכיחו את עצמם ונתנו הופעה מרשימה״.

הסיכום בטבלה: קריית מלאכי 21 נקודות והפסד אחד, הפועל באר טוביה 20 נקודות ושני הפסדים, מכבי ועוצמה עם 19 נקודות ושלושה הפסדים. פערי התקציב ברורים, למלאכים פי שלושה, אבל בלי האמונה גם צסק"א לא הייתה אוכלת אותה.