מאז יוני ניר, ילדי מודיעין חיפשו כוכב כדורסל מקומי מעורר השראה לשאת אליו עיניים. מדי פעם בפעם צעק מישהו "הנה!", עד שחבר אמר לו: "אתה לא מסתכל בכיוון הנכון, שם זה הכדורגל".
לא עוד. סיפור הסינדרלה של יואב ויטלם מאיים להתעלות על המקור, ואת פתיחת העונה שלו אין אלא לתאר בשתי מילים: ללא מילים. מ-6.5 דקות אשתקד ל-30 דקות בשני המשחקים הראשונים של העונה, ואילו משחקים. מול הפועל תל אביב, במסגרת רבע גמר גביע ווינר, ומול מכבי תל אביב במסגרת המחזור הראשון של הליגה. שתיים מאריות הכדורסל הישראלי, לא פחות. אבל יואב ויטלם נזרק למים העמוקים ושחה בהם כאילו הוא המציל. כשראה מולו את מיצ'יץ', אלוף יורוליג פעמיים, MVP, שחקן NBA בדימוס, ויטלם ניפק 14 נקודות, 5 ריבאונדים, 6 אסיסטים על שלושה איבודים, 15 במדד היעילות ופלוס 3 במדד הפלוס-מינוס, הגבוה ביותר בקבוצתו. וכל זה חרף פגיעה בקרסול שספג בקיץ, מזכרת מקמפיין נבחרת העתודה. "כרגע הוא הרכז הראשון שלנו", שיתף מאמנו, רמי הדר, ב'ספורטס רבי', "הוא תמיד מגיע לשחק ולהתחרות. אני מאד מאד אוהב אותו".
קשה לתפוס שאת המדים הלאומיים הוא לבש לראשונה רק בגיל נוער, ושעד לפני שלוש שנים הוא שיחק בליגה א', בקבוצה ספק מקצוענית, אחת עוצמה מודיעין. מעטים האמינו שהדרך קיימת, אבל ויטלם מצא את שביל הזהב שאין איש הולך בו. העקבות עדיין טריים והוא מכניס רעיונות לילדים. מהפכניים. "אני מרגיש בשל. זו כבר השנה השלישית שלי בהפועל באר שבע, מועדון שהוא כמו משפחה. את כל הביטחון שנתנו לי אני לוקח בשתי ידיים". רק 1.83 מטר, 7 סנטים יותר מהגיבור טי ג'יי שורטס, אבל גם לב גדול בהרבה מהממוצע. רמי הדר הוא לא המאמן היחיד שהתאהב בו. איתי מידן בצד, שליווה אותו עד שפרש כנפיים, שרון אברהמי עשה ממנו קפטן לאומי, ופתאום גם חלום הנבחרת הבוגרת לא נראה רחוק מדי. צעד וחצי והוא שם. חובה להודות, בקצב הזה יהיה לו מקום, תוך שנתיים, לכל היותר, גם בנבחרת החייזרים של ספייס ג'אם 3. נותר רק להמתין בסבלנות וליהנות מהתהליך. "בנבחרת העתודה היה לי תפקיד משמעותי, וזה עזר לי לפני העונה הזאת. זו רמה גבוהה, השחקנים הכי טובים עד גיל עשרים. הנבחרת הבוגרת זה חלום שאני מאד רוצה להגשים יום אחד. לראות את כולם בטלוויזיה בקיץ… זה מרגש, זה החלום של כל ילד".
מ-6 וחצי דקות לרכז מוביל, מעוצמה מודיעין לפסגת הכדורסל הישראלי. איטודיס מפרגן, מיצ'יץ' לבטח נושא מזכרת. מעל לכל, כי הוא שחקן של מאמנים. עובד בשני צידי המגרש, אינטנסיבי, לוחם. אבל לא רק, וכמו כדי להבהיר, הגיע המשחק מול מכבי תל אביב והוכיח שהוא כאן כדי להישאר, על הפרקט. שעכשיו, אחרי שהתחיל הכי חזק, הוא מתכוון להגביר. ובעיקר, שהגיע הזמן לשים את היד על הגופייה שלו, מספר 24. מבט חטוף על גרף ההתקדמות שלו מלמד שערכה יעלה מהר יותר מהביטקוין, או מהקלף של פיקאצ'ו הבלש. הפועל באר שבע שוב הפסידה, ורמי הדר רשאי לדאוג מההגנה שלו שספגה 104 נקודות באולם הקונכייה, אבל בגזרת הרכז הפותח הוא בהחלט יכול להיות רגוע. הפועל באר שבע זכתה בלוטו ולהדר, אחרי שחרורו של ג'יילן טייט, יש על מי להישען. רק בן עשרים, אבל קור רוח של ארטיק רמזור וכוח רצון. זה ההסבר היחיד. וכמובן, טונות של כישרון. דאבל-דאבל, 11 נקודות ועשרה אסיסטים, בנוסף לארבעה ריבאונדים, 21 במדד היעילות ו-3 במדד הפלוס-מינוס, ב-28 דקות. קטש, ראית?
"ההתקדמות שלו מצוינת. אני מרגיש בנוח כשהוא על המגרש, ובגלל זה הוא על המגרש", הסביר הדר בפשטות, "אבל העיסוק שלי הוא בקבוצה. מה שקורה עם יואב טוב, מה שקורה עם חלק מהשחקנים האחרים לא מספיק טוב וצריך לתקן את זה". 6.5 דקות אשתקד ל-1.3 נקודות, העונה הוא עם 12.5 בשלושים דקות, והיד עוד נטויה. מצעיר שמקושש דקות מקצה הספסל, לרכז פותח בליגת העל, תוך קיץ אחד. ואם באליפות אירופה הוא תרם לעתודה ממוצעים של 8.1 נקודות, 1.4 ריבאונדים ו-3.7 אסיסטים למשחק, בינתיים הוא אפילו יותר טוב. בשני המשחקים שלו, מול הטוענות לכתר, הוא כבר הספיק לקבוע שיא נקודות אישי חדש, שיא אסיסטים חדש, לרשום דאבל-דאבל ולהסתכל בלבן של העיניים של היריבים המסוכנים ביותר. ויטלם רק בן עשרים, זה גיל כזה. לפעמים הזריקות ייפלו בחוץ, יהיו משחקים שהכדורים יברחו מהידיים, שדברים יילכו הפוך, אבל ויטלם התגבר על משוכת המעבר לבוגרים והוביל קבוצה כבר בגיל 18. הוא התגבר על משוכת הקבלה לנבחרת, בגיל מאוחר יחסית, והפך לקפטן שלה. והוא התגבר על האבטחה הכבדה בכניסה לליגת העל ומיליארד השחקנים הזרים שחוסמים את המעבר, כדי להפוך לרכז ראשון. אפשר להניח שהוא יתגבר גם על משחק גרוע. יש לו את הביטחון, הוא משחק באומץ. אז מה יהיה? הימור פרוע, יהיה טוב. "אני חושב שלא הגענו מוכנים בראש למשחק. נתנו למכבי לשחק וברגע שאתה עושה את זה אתה חוטף בראש, סיכם ויטלם לאחר המפגש עם הצהובים, "היינו צריכים להיות הרבה יותר אגרסיביים, כמו תוכנית המשחק שבאנו איתה. לדעתי זה מה שעשה את ההבדל. אני מנסה להביא למשחק את מה שאני יודע, אם זה באגרסיביות, בנחישות, בלהזיז את הקבוצה ולהניע, וזה לא משנה מיהי היריבה. התפקיד שלי הוא להריץ את המשחק כמה שיותר, שנשחק מהר, בקצב ובשטף".
