אלי דנון

יום השואה הוא לא עוד יום בלוח השנה. את היום הזה צריך להוציא מלוח השנה שלנו. הוא צריך להיות כתוב באותיות של קידוש לבנה מעל

איך הפכה קורת גג של זוג צעיר או משפחה לחזון אחרית הימים? לתכלית העיקרית של חיינו? מה קרה לעזאזל, כולה בלוקים, צנרת ומרפסת במקרה הטוב

אני יודע שאני תופס אתכם בתוך כל ההמולה של לפני ליל הסדר. טרוף מוחלט של אינספור מטלות לקראת החג ומיד אחריו חול המועד. אצל מי

זה לא דרעי. זה לא אולמרט. זה לא קצב. זה לא הירשזון. זה לא בניזרי. זה לא לחיאני. זה לא הם. אלה אנחנו! העובדה שרבים

אני יודע שאני בעמדת מיעוט אבל אני מצדד בהענקת חנינה לנשיא לשעבר קצב כדי שייצא לנו מהרדאר הציבורי ישוב לביתו בקרית מלאכי וימשיך להתפלל מדי

זה אולי עיתוי לא מוצלח למתוח ביקורת על המשטרה, על המפכ"ל ועל השר לביטחון פנים גלעד ארדן. אבל מה לעשות זה חלק מהדמוקרטיה שלנו ומחופש