אלי דנון

יש מדינות שיש להן אולימפיאדה. לנו יש ערסיאדה המתקיימת יום יום ושעה שעה בכל מקום על פני הארץ הקטנה שלנו. לדעתי, המדד העיקרי לבדיקת תרבותו

לבי לבי על טובי בנינו ובנותינו היוצאים לטיול של אחרי צבא ולא חוזרים ממנו או ששבים עם פצעי גוף ונפש. נדמה שלא חולף שבוע שבו

ישנם קווים אדומים שאסור לחצות גם בממשלה שמתנהלת גרוע יותר מדוכן למכירת מרק בדרום ויטנאם. במה דברים אמורים? הממשלה לא שלחה נציג לטקס הזיכרון הממלכתי

יום הכיפורים מתגנב לתוך חיינו לאט ובשיטתיות. זה מתחיל בראש השנה הממלא את כרסנו בארוחות חג. רוצה לומר, חכו חכו הנה בא צום יום הכיפורים

הימים הנוראים בפתח ודומה שהשנה אנחנו זקוקים לכך שתפילותינו יתקבלו יותר מאי פעם. מעולם אבל מעולם לא הייתה שחיתות כזאת במדינת ישראל. מקבץ כזה של

לא נתקלתי בהורה אחד שלא יוצא מהחופש הגדול הזה מרושש ומרוט עצבים. חודשיים תמימים המורכבים מלוגיסטיקה משפחתית המשורשרת לסבים וסבתות, שכנים, בייבי סיטר וזאת מבלי

פרסום נתוני התחייבויות המדינה לפנסיה התקציבית השבוע מלמדים למי שהיה עד עכשיו ספק ששופטי ישראל הם לא רק מורמים מעם אלא גם מדורגים הכי גבוה

תשמעו סיפור. מאה אחוז אמת ועובדות. הבוקר סמוך לשעה 10 נסעתי על כביש 6 מצפון לדרום. סמוך לצומת קסם הבחנתי במראה האחורית ברכב משטרתי בצבע

כל פרשת הר הבית הייתה יכולה להיפתר ולהסתכם במשפט: בכביש אל תהיה צודק. תהיה חכם. ישנם מצבים שמי שעיניו בראשו לא צריך להיכנס אליהם מלכתחילה.

יש גוף כזה שנקרא נציבות תלונות הציבור. תפקידו לבדוק תלונות שלנו על רשויות המדינה השונות. בשנת 2016 הוגשו לנציבות כ-12 אלף תלונות. כמובן שהרוב המכריע