מגזין

בוויכוח "התרבותי" השבוע מצאתי עצמי עומד ומזדהה עם  שרת התרבות והספורט מירי רגב. אינני מדבר על שפת הגוף שלה וגם לא על הטונציה של ההתבטאויות

זה לא סוד שאנחנו מוקפים שחיתות מכל עבר. שופטים מושחתים. משטרה שבה העשבים השוטים והמושחתים רבים יותר מאלה שעושים עבודתם נאמנה. פרקליטות שרק עכשיו מבצבצת

מאות מיליונים בעולם מוזמנים לצפות בסרטון וידאו שרץ ביוטיוב ובו רואים כיצד הארגון האיסלאמי הקיצוני דאעש מוציא להורג בעריפת ראש את העתונאי האמריקני, ג'יימס פולי. ארגון

אחרי שהצהרתי בעבר פעמים רבות בפה מלא שאני האחרון שיכבה כאן את האור ושיש לי מניית זהב בחברה הזאת שנקראת מדינת ישראל, הריני להכריז בזאת

מה זה לעזאזל התחביב החדש של עריפת ראשים? מיליארדים בעולם צופים מזועזעים אחת לשבוע בתמונת עריפת ראשו בסכין של עתונאי אמריקני על ידי חיית אדם

בקניון מודיעין מוכנים לסופה, שאמורה להיות בעיצומה בזמן שאתם קוראים שורות אלו. בניגוד לשנים קודמות, אז הוצף המקום האסטרטגי ביותר בעיר בעקבות הגשמים, הפעם הוצבו

התשובה היא מאוד קצרה ופשוטה: כי הם יכולים. כי הכלבים יכולים להמשיך לנבוח והשיירה עוברת. מה זה עוברת? תוך חצי יממה עוברים כאן לכותרות הבאות

פרשת הקבלנים השוחד וטובות ההנאה, הסאגה הבלתי גמורה של איל גולן ולצערי הרב מאוד, הריגתו בשוגג מאש כוחותינו של סרן טל נחמן הם תמצית ההוויה

אנחנו עם של אהבלים. האמת היא שמגיע לנו. מכל עבר דופקים אותנו ואנחנו מחייכים כל הדרך בפקקים לעבודה. לא חולפת לה שעה מלאה מבלי שמתברר