איציק גלרנטר בילה במסיבת הנובה והוגדר כחטוף, אולם במשך יותר משבעה חודשים לא ידעו בני משפחתו מה עלה בגורלו. לאחר שהתבשרה כי גופתו הושבה לישראל אחרי שנרצח ב-7 באוקטובר, מספרת בתו, ירדן פיבקו ממודיעין, על האב בעל הנפש הצעירה שעשה הכול עבור ילדיו ונכדיו
אם נרצה או לא נגזר עלינו לחיות על חרבנו, עד שדור המדבר הערבי יחלוף מן העולם וילד ערבי יעדיף להחליף ספר בספרייה במקום ללמוד לתפעל נשק
מדינה שלמה נמצאת למעלה מחצי שנה בסרט שאיש מעולם לא דמיין או העלה על דעתו. סרט מהגיהינום
הגיע הזמן שהציבור הישראלי יגיד לכם באופן ברור שאינו משתמע לשתי פנים – אין לכם זכות להבעיר את המדינה, אין לכם זכות להחליט שאתם מייצגים את הרוב
מי צריך אויבים כאשר ניצב יהודי, כביכול משלנו, על במה שמאות מיליונים בעולם ואולי מיליארדים צופים בו, ושולח לעברנו חצים מורעלים
אם היו מי שחשבו שהבחירות יענו גם על השאלה מי יירש את ביבס בתפקיד ראש העירייה – בן סעדון או שמעונוביץ – הרי שהתוצאות המאכזבות שהשיגו השניים טרפו את הקלפים
אנחנו זוכרים ונוצרים בלבנו את החללים כולם. כולם היו בנינו ובנותינו. הם התוצאה הכי משובחת שהעם שלנו יודע לחנך
הלוחמים מוכנים למסור את הנפש, ולצערנו גם עושים זאת, ואנחנו נדרשים בסך הכול להיות ביחד, ובכל הקשור לנבחרינו לסתום את הפה
השיא היה השבוע בכנס הטרלול המוחלט של שרים וחברי כנסת בכנס על יישוב יהודים בעזה, שבו קיפצו ורקדו המשתתפים כאילו היה מדובר בפסטיבל
העם היושב בציון מתחנן שתעבדו ביחד וללא כל הסיפורים הנוראיים שדולפים על ההתנהגות של חלק מחברי הקבינט
איציק גלרנטר בילה במסיבת הנובה והוגדר כחטוף, אולם במשך יותר משבעה חודשים לא ידעו בני משפחתו מה עלה בגורלו. לאחר שהתבשרה כי גופתו הושבה לישראל אחרי שנרצח ב-7 באוקטובר, מספרת בתו, ירדן פיבקו ממודיעין, על האב בעל הנפש הצעירה שעשה הכול עבור ילדיו ונכדיו
אם נרצה או לא נגזר עלינו לחיות על חרבנו, עד שדור המדבר הערבי יחלוף מן העולם וילד ערבי יעדיף להחליף ספר בספרייה במקום ללמוד לתפעל נשק
מדינה שלמה נמצאת למעלה מחצי שנה בסרט שאיש מעולם לא דמיין או העלה על דעתו. סרט מהגיהינום
הגיע הזמן שהציבור הישראלי יגיד לכם באופן ברור שאינו משתמע לשתי פנים – אין לכם זכות להבעיר את המדינה, אין לכם זכות להחליט שאתם מייצגים את הרוב
מי צריך אויבים כאשר ניצב יהודי, כביכול משלנו, על במה שמאות מיליונים בעולם ואולי מיליארדים צופים בו, ושולח לעברנו חצים מורעלים
אם היו מי שחשבו שהבחירות יענו גם על השאלה מי יירש את ביבס בתפקיד ראש העירייה – בן סעדון או שמעונוביץ – הרי שהתוצאות המאכזבות שהשיגו השניים טרפו את הקלפים
אנחנו זוכרים ונוצרים בלבנו את החללים כולם. כולם היו בנינו ובנותינו. הם התוצאה הכי משובחת שהעם שלנו יודע לחנך
הלוחמים מוכנים למסור את הנפש, ולצערנו גם עושים זאת, ואנחנו נדרשים בסך הכול להיות ביחד, ובכל הקשור לנבחרינו לסתום את הפה
השיא היה השבוע בכנס הטרלול המוחלט של שרים וחברי כנסת בכנס על יישוב יהודים בעזה, שבו קיפצו ורקדו המשתתפים כאילו היה מדובר בפסטיבל
העם היושב בציון מתחנן שתעבדו ביחד וללא כל הסיפורים הנוראיים שדולפים על ההתנהגות של חלק מחברי הקבינט
