בימים אלו יוצא לאור ספר חדש בשם "אבא כתום", עליו חתומים שירה וגיא אופיר, אם ובנה ממודיעין.

עבור שירה אופיר מדובר בספר שני, לאחר שלפני מספר שנים הוציאה לאור את "ועכשיו האמת", המבוסס על סיפור חייה ועוסק בתא המשפחתי הנפגע מבן משפחה מכור. הספר החדש עוסק בילדי אסירים, ומאיר את השפעותיו ההרסניות של סוד משפחתי סביב מקום הימצאו האמיתי של ההורה האסיר, סוד המלווה בשקרים ובהסתרה אשר חשיפתם עלולה לערער את האמון בהורה האסיר ולא פחות מכך בהורה שעליו, לעיתים בניגוד לרצונו, לתחזק את השקר מחוץ לכותלי בית הסוהר.

"'אבא כתום' נולד מזה שהספר הראשון שלי זכה להצלחה מאוד גדולה, למרות שלא נמכר בחנויות ספרים, ועשה באזז בעולם ההתמכרויות, כי זאת פעם ראשונה שמתייחסים לנושא הזה", סיפרה השבוע אופיר, "נדדתי בכל הארץ ועשיתי למעלה מ-150 הרצאות, בין היתר בבתי ספר ובבתי סוהר. הספר נולד מתוך השיחות שלי עם אסירים. בכל פעם עלתה התופעה שלא מספרים שאבא או אמא נמצאים בבית סוהר. אומרים 'אבא בחו"ל' או 'אבא במילואים', ואז באמת ישבנו ודיברנו מה קורה כשהילד מגלה. מה קורה לאמון. מסתירים מהילדים שההורה בכלא, ברצון לגונן עליהם. זה בא ממקום טוב, אבל התוצאה הרסנית כי בעצם מה שקורה במקרים האלה במידה וזה מתפוצץ ללא תיווך של ההורים, הילד מאבד אמון בשני ההורים".

על עלילת הספר שכתבה עם בנה גיא, חייל משוחרר, מספרת אופיר כי "בספר שלי מדובר במשפחה נורמטיבית שהאבא התגלגל להתמכרות, ובעקבות זה לפשיעה ולכלא, ומה קורה לאישה נורמטיבית במצב כזה. הספר מציג שלוש זוויות מבט: גם של האבא שהופך להיות האסיר, גם של האימא וגם של יונתן, ילד בן שמונה שמתואר מהעיניים שלו איך הוא חווה את ההסברים ואת המצב. חשוב לי לדבר על התא המשפחתי ולא רק על האסיר".

עוד מספרת אופיר על תהליך הכתיבה המשותף והלא שגרתי. "כתבנו אותו ביחד, כל תהליך החשיבה היה ביחד. היה לי תענוג לכתוב איתו את הספר, כי יכולתי לשמוע את הדעה שלו כילד שחווה 'אבא כתום' לתקופה. היה לי מעניין לשמוע את גיא, איך חווה את זה כילד וגם כגבר, וקו חשיבה שהוא אחר משלי. השילוב הזה הביא עוד רובד לספר".

גיא עצמו סיפר השבוע: "כשהייתי בן ארבע אבא שלי נכנס לבית הסוהר. הוא הואשם בזיוף, במרמה ובהונאה עקב התמכרותו להימורים שהסתבכה. אף פעם לא חקרתי מה בדיוק עשה ולמי. בינינו, זה לא עניין אותי. היום אני יודע שהסיבה לכך היא כי הייתי עסוק בדברים שמעסיקים ילדים רגילים, כמו לסיים את שיעורי הבית, לרכוב על אופניים או להיפגש עם חברים.

גדלתי לתוך האמת אשר נחשפה בפניי בהדרגה, בהתאם לגילי וליכולת ההכלה שלי, דבר שהעניק לי ביטחון בעצמי ובסובבים אותי .לכן, כשאמי חזרה מהרצאותיה בבתי הסוהר ובתי המעצר וסיפרה לי שהיא שוקלת לכתוב ספר שידגיש את החשיבות הרבה שיש לאמון במשפחות שבהן יש 'הורה כתום', הבנתי שאסור להמציא לילדים סיפור כיסוי שיסתיר את מקום הימצאו האמיתי של הורה זה".