במטה המקומי של מפלגת המילואימניקים-הכלכלית, השילוב בין יועז הנדל לירון זליכה לצד עינת וילף, שעשויה להיות הפתעת הבחירות, מתכוננים במרץ לישורת האחרונה במסע הבחירות. את המטה שלהם בעיר מנהל איתי גיטלר, איש הייטק תושב העיר שעשה מאות ימי מילואים מאז ה-7 באוקטובר.
על הקמפיין והמסע המשותף עם הנדל מספר גיטלר: "את המסע האישי שלי מה-7 באוקטובר ועד למעורבות במערכת הבחירות עם מפלגת המילואימניקים-הכלכלית, התחלתי בלי לדעת לאן תוביל הדרך. באותו בוקר שחור הוקפץ הגדוד שלי היישר לקרבות בכפר עזה. מאז שירתנו מאות ימים בעוטף, בחאן יונס, בגבול הצפון ובלבנון, מעל ל-460 ימי מילואים בסך הכל במלחמת 'חרבות ברזל', ופציעה אחת שרק בדרך נס יצאתי ממנה בחיים. בכל פעם שיצאתי מסבב לחימה חזרה לאזרחות הכתה בי מחדש ההבנה שאין מצב שמה שהיה הוא שיהיה. נתתי לעצמי 'צו 8 אזרחי', להיות חלק מהתיקון שהמדינה חייבת לעבור. כשהחלטתי להצטרף ליועז הנדל והמילואימניקים אמר לי חבר שמעורה בפוליטיקה שאם אני מחפש תפקיד או קריירה, כנראה שלא כדאי לי. עניתי לו בפשטות שאינני מחפש ג'וב אלא תיקון. שאחרי ה-7 באוקטובר עלינו לעשות את מה שמאמינים שנכון למדינת ישראל, ולא את מה שמשתלם לפי חישוב פוליטי".
עוד אמר גיטלר השבוע למודיעין News כי "כך בדיוק אנחנו פועלים: איננו בוחרים נושאים לפי סקרים או רווח אלקטורלי, אלא מתוך הכאב היומיומי שפוגש אותנו בשטח. חוק הגיוס שאנו מקדמים נולד מההבנה שהמחסור החמור בלוחמים מהווה איום ביטחוני ישיר על כל אזרח, התוכנית שגיבשנו לטיפול בנפגעי פוסט-טראומה צמחה מהמציאות הנפשית שמלווה אותי, את חבריי ואת משפחותינו, והתוכנית הכלכלית באה מתוך זעקה שמי שמסכן את חייו בחזית ונושא במעמסה הלאומית לא יכול לחזור הביתה ולהירמס בקופת הסופר.
בימים אלו אנו חוזים בשיא הציניות הפוליטית, כאשר נבחרי ציבור שקידמו השתמטות שולפים פתאום מתווים חלולים, עסקנים נזכרים בהלומי הקרב דקה לפני פתיחת הקלפיות אחרי שנים של התעלמות, יוקר המחיה מעניין אותם רק כסיסמת בחירות, ומערכת שלמה שקועה בחרמות ובשנאת חינם כאילו לא למדנו דבר מהאסון הגדול. את כל אלו אנחנו רוצים לשנות.
ברמה המקומית לקחתי על עצמי להפוך את מודיעין – עיר של משרתים בסדיר ובמילואים, של משפחות מגויסות ושל אנשים שנושאים את המדינה על כתפיהם – לקטר המוביל של האלטרנטיבה המשרתת. מטה מודיעין שלנו מונה כבר מאות פעילים ומתנדבים בשטח (ותמיד יש עוד מקום). העיר שלנו, ששולחת את מיטב בניה ובנותיה אל קווי האש, חייבת להוביל את הדרישה לשינוי לאומי: חלוקת נטל שוויונית והוגנת, עיבוי שורות הלוחמים, מחויבות בלתי מתפשרת לפצועי הנפש והגוף, וכלכלה הוגנת שמקלה על מי שמשרת במקום לחנוק אותו. בקלפי הקרובה, הקול של המשרתים במודיעין חייב להיות זה שמכריע".
