מיזם חדש בשם "המכנה" הפגיש לאחרונה בין ניצן ליפשיץ ממודיעין ונורית לאון מהיישוב הסמוך נעלה, שחולקים גורל משותף.
ליפשיץ איבד במלחמה את בנו לביא, צלם מחונן לוחם סיירת גבעתי, ואילו נורית היא אימו של עדי, אף הוא לוחם בחטיבה הסגולה. ואם לא די בגורל שהפך את שניהם להורים שכולים, הרי שלביא ועדי לא רק היו חלק מאותה חטיבה אלא אף נפלו באותו יום, ב-31 באוקטובר 2023, עם תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה.
השבוע סיפר ליפשיץ כי המיזם החדש רואה בכל ישראלי וישראלית שותפים ואחראים לקדם את הלכידות בעם, על רקע הפילוג החריף שהולך ומתפשט עוד ועוד בשנים האחרונות בציבור הישראלי. "אנחנו לא צריכים להסכים על הכל כדי ללכת יחד", מסביר ליפשיץ, "לפעמים דווקא האדם שלא חושב כמוך, שלא דומה לך, שמגיע מעולם אחר, הוא זה שמרחיב את המכנה המשותף שלך. נורית היא עוד אחת למכנה שלי, ועכשיו תורכם – ספרו לכולם מי אתם, ובעיקר מי הוא ה'עוד אחד' למכנה שלכם".
על הדרך שהובילה למפגש עם לאון מספר ליפשיץ כי "קבוצה של משפחות ה-7 באוקטובר שעוסקת בתחום הלכידות החברתית הקימה את מיזם 'המכנה', שנועד בגדול לתת אמירה שיש לנו מכנה משותף אחד. אנחנו שונים, אבל יש לנו מכנה משותף. הרעיון הוא לאסוף המון תומכים, להפוך את זה למשהו גדול ובעתיד להציג את זה. אנחנו מצפים שיקרה עם זה משהו. איך ומה בדיוק זה דיון אחר. אנחנו יושבים שם אנשים מכל קצוות הקשת של החברה הישראלית, כאשר 'המכנה' אומר שאנחנו שני אנשים שונים אבל מעלים ביחד משהו לרשתות החברתיות – איפה נפגשנו, מה מחבר בינינו ומה מפריד בינינו. המטרה להגיע למיליונים, וכשיש אמירה ציבורית צריך למנף את זה לאיזו אמירה גדולה יותר, ואז נביא את זה לפוליטיקאים. זאת הליבה של המיזם".
"זה הגיע אלחי כשהיוזמים חיפשו במה יותר רחבה", מסביר ליפשיץ, "בזמנו כתבתי הצעה להקמת מיזם ללכידות חברתית, וככה הם הגיעו אליי. בסוף, המטרה שלנו היא לדרוש מענה רחב יותר והתהליך הוא של גיוס הציבור. המטרה היא להראות שיש מכנה משותף למרות השוני".
אותו גורל משותף שהוביל את שני הבנים שנפלו את חטיבת גבעתי, ואת הוריהם להצטרפות כואבת למשפחת השכול, כלל גם פרק שלא נודע בציבור עד כה. "שני הבנים שלנו עברו ביחד את הגיבוש לסיירת גבעתי, והיה צריך לקבל החלטה מי עובר ומי לא. ממה שאנחנו יודעים, הייתה דילמה מאוד גדולה ובסוף היה צריך לוותר על מישהו, והם ויתרו על עדי. עדי היה מאוד שמח במסלול שלו ובשירות שלו, וה-31 באוקטובר פגש את שניהם באותו אירוע. לביא נהרג ושעתיים אחר כך נהרג עדי באסון הנמ"ר. ידענו ששניהם היו בגיבוש והכרנו את הסיפור, אבל לא יצא לנו להיפגש מעבר לזה. סביב 'המכנה' יצא לנו להיפגש כמה פעמים, והמטרה שלנו היא להציע חברה אחרת ולאחות את השברים. אחת האמירות של המכנה אומרת ש'כולנו אחראים'. זאת אמירה חשובה. מי אחראי ליצור קיטוב? את, אני, כולנו. כולנו אחראים לשינוי המציאות ולבניית הלכידות החברתית. איך אתה עושה את זה? אני מתחבר למי ששונה ממני ואומר לו 'בוא נלחץ ידיים, בוא נראה איך חיים חיים משותפים'".
