מאז ומתמיד לא היה קל להיות אם לחייל קרבי בישראל, אולם מאז פרוץ המלחמה עלתה רמת החרדה הקולקטיבית והאישית של האימהות לשיאים חדשים.
מי שמכירה היטב את התחושה היא יעל ליבוביץ'-גרנות, תושבת מודיעין ואם לשני חיילים, שבכליה כעובדת סוציאלית קלינית מנסה כעת לתת מענה להורים החרדים. בקרוב צפויה לייבוביץ'-גרנות לפתוח בעיר קבוצת תמיכה לאימהות לחיילים וחיילות, במסגרתה תעביר ארבעה מפגשים בקליניקה שלה במכבים, במטרה להעניק להן כלים להתמודדות ודרכים לוויסות וחיזוק החוסן.
"הבת הגדולה שלי קצינה והבן שלי שריונר", סיפרה השבוע ליבוביץ'-גרנות, "ואני חווה את זה בעצמי ורואה את האימהות ואת החרדה והדאגה שמלווה אותן כל הזמן. כשיש לך כלים את קודם כל מנסה ליישם אותם על עצמך, ואז על אחרים".
איך נולד הרעיון?
"זה התחיל ברמה האישית, החיילים שלי בבית, המחשבות לפני הגיוס ואחריו, ובשנים האחרונות עם כל מה שאנחנו עוברים את מרגישה את הדאגה והחרדה גואות. זה התחיל ברמה האישית שלי ואז באמת נוכחתי בקבוצות של האימהות שאני נמצאת בהן, בדאגה התמידית של כל האימהות. לחכות לשיחת טלפון שלו, לדעת מתי הם נכנסים או יוצאים מלבנון, וכמה זה חשוב לעזור לווסת ולהתמודד. בנוסף, אני מאוד מאמינה בעבודה קבוצתית. הביחד, השיתוף והתחושה שלא כולם ממשיכים כרגיל ורק לך יש עננה מעל הראש, שיש עוד אימהות שמרגישות אותו דבר. זה מאוד מקל לדעת שיש עוד מישהי שערה בלילה ולא רק את".
באיזה כלים תשתמשי בקבוצה?
"הרבה כלים מעולמות הוויסות, הקרקוע והמיינדפולנס, וכלים מעולמות הטראומה, כמו EMDR – שיטת טיפול מבוססת מוח שמטפלים בה בטראומה, בנוסף להרבה כלים שמרגיעים ועוזרים להתמודד עם חרדות".
איך זה עובד?
"למשל, שימוש בהרבה אמצעים פיזיים. מאוד עוזר ללכת יחפה על הקרקע, להרגיש מרקמים, ים וטבע מאוד עוזרים כי הם מווסתים את מערכת העצבים שלנו. אני מלמדת לווסת את הנשימות ולהתרכז בכל מיני מקומות רגועים, מה שמשדר למערכת העצבים שלי שאני לא בהישרדות ושהכל בסדר. גם עבודת דמיון עוזרת, לדמיין את הבן החייל מתחתן, מפתח קריירה וכולי. גם עדכונים, ודאות ומידע מאוד עוזרים".
"לקבוצה יש כוח מאוד גדול", היא מוסיפה, "אני שומעת מאימא אחת שמאוד עוזר לה שהיא רואה מישהי אחרת במצב דומה לשלה, והיא לומדת ממנה שיטות להירגע. האוניברסליות של קבוצה מאוד עוזרת, להיות עם אנשים במצב דומה".
דבר נוסף שיעלה בקבוצה, מסבירה לייבוביץ'-גרנות, הוא כיצד לגלות סימני מצוקה אצל החיילים שחוזרים. "חשוב לדעת איך לדבר איתם, מה לשאול ומה לא לשאול. ליוויתי אימא שהמפקד של הבן שלה נהרג בלבנון והיא רצתה לדעת איך לנהוג כשהוא יגיע הביתה – מה לשאול אותו, כמה לשאול, לבדוק האם הוא מסתגר ואיך מזהים מצוקה. אני נותנת הרבה כלים כאלה, שהם מאוד חשובים. פעם היינו פחות חשופים למידע לטוב ולרע. מצד אחד היו פחות חרדות, ומצד שני היום הכל מגיע לחדשות וזה משאיר אותנו בחרדה".
