זוהר ברעם, בעלי הכפר החשמונאי בשילת, ידליק משואה כנציג פיקוד מרכז בטקס יום ירושלים הקרוב באתר המורשת בגבעת התחמושת.
ברעם השתתף כלוחם שריון בקרב על ארמון הנציב בירושלים במהלך מלחמת ששת הימים, במסגרת פלוגה "סודית" שלא הייתה מוכרת אז לאויב הירדני, לאחר שמספר שנים קודם הוסכם בין הצדדים כי ארבע פלוגות שריון יצעדו בעיר הבירה באירוע חגיגי, אולם מבלי שהירדנים שמו לב רק שלוש פלוגות יצאו מהעיר והרביעית הוסתרה במחנה שנלר.
השבוע אמר ברעם למודיעין News כי "ההודעה שקיבלתי מגבעת התחמושת, שנבחרתי להדליק משואה ביום ירושלים, שימחה וריגשה מאוד. באחת חזרתי לחשוב על סיורי המפקדים שעשינו בלילות, מפקדי פלוגת הטנקים הסודית, כשנענו בחשאי לאורך הקו העירוני לילות שלמים. הקפדנו על שמירת הסוד המוחלט של קיומנו כטנקיסטים עם טנקים בירושלים. לא ידעו עלינו דבר. לעיתים נעדרתי מהלימודים באוניברסיטה בשל גיוס פתאומי בלילות בעקבות מתיחות עם הירדנים".
על הקרב עצמו סיפר ברעם: "לקראת הלחימה נזכרתי שרבין הרמטכ"ל דאז הגיע לבקר אותנו ב-3 ביוני 1967, ודווקא אותי שאל כיצד נ פרוץ לארמון הנציב. אני השבתי לו והוא התווכח איתי, אבל לבסוף הוא אישר את התוכנית ואמר: 'טוב חבר'ה, ביום שני אתקוף את המצרים עם 1,000 טנקים. האם אתם תחזיקו לבד את ירושלים?'. 'כן, המפקד", ענינו לו 14 המפקדים כל אחד בתורו. גם חברנו הטוב ד"ר מנחם ניצן אמר 'כן, המפקד', ונהרג אחרי יומיים מכדור צלף. רובנו נפצענו בשני ימים וחצי של קרב. ב-5 ביוני 1967 התקדמנו לקראת הירדנים שפלשו לארמון הנציב בתנועה ואש מהירה, ובקרב קשה פנים אל פנים שברנו אותם. לא התכוננתי בחיי לקרב כזה מקרוב, וגם לא לימדתי את חניכי כשהייתי מדריך שנהיה כל כך בתוך בקרב. הקרב עצמו זכור לי מצויין, בתנועה ואש פרצנו לארמון הנציב וניצחנו. אשרינו שהיינו שם ברגע הזה".
