סחתיין עלייך, שרת התחבורה מירי רגב. אני תקוע כל יום כשלוש שעות בפקקים ואת בדרך לאמריקה. למה לא? ואת עוד נוסעת על חשבוני. תאמיני לי, אחלה סידור עבודה מצאת לך בחיים האלה. ג'וב מהחלומות. זו האפליקציה הכי טובה שאני מכיר. את כולך ממומנת מכספי ציבור מכף רגל ועד ראש, החל בפנסיה הצבאית שלך ועובר למשכורת שלך כשרה בממשלת חדלי האישים שבה את מכהנת. אין ספק שמדובר בהרבה רבבות שקלים, והכל על חשבון המיליונים שתקועים יום-יום בגלל הכאוס בכבישים.
ועוד לא אמרנו מילה על מאות ההרוגים בכבישים, נתון שכנראה ישבור השנה את שיא כל השיאים, וכמובן שאת תפילי את זה על בן גביר שלא מבצע אכיפה, שגם זה נכון. קיצורו של דבר, אתם חבורה של אפסים שמדרדרים אותנו מדי שעה למדינת עולם שלישי. במובנים רבים אנחנו כבר שם.
סעי לאמריקה, מירי, תעשי חיים ושתישרף המדינה, ושהנתינים ייחנקו בפקקים ומי שייהרג בכבישים זו בעיה שלו. לצרפת הייתה מלכה בשם מארי אנטואנט, שלה מיוחסת האימרה האלמותית: "אם אין לחם שיאכלו עוגות". ולנו יש את מירי סיבוני.
אני מנסה להיאחז בתקווה ובאור, וזולת חיילינו הגיבורים אני לא מוצא אפילו קש אחד כדי להישען עליו. לאן שלא מביטים יש חדשות רעות, וזה נמשך כבר יותר מידי זמן ואין כבר אוויר והנפש חבוטה. חטופים, חידוש המלחמה וגיוס בצו 8 של רבבות אנשי מילואים, מערכות שלמות מדשדשות כמו בריאות ורווחה ותחבורה ורכבת ישראל, משטרה – יוק, מערכת משפטית קורסת, ריקבון בלשכת נתניהו והכסף הקטארי במיליוני דולרים ששולם לעובדי האקווריום בלשכתו, שר הביטחון חובט ברמטכ"ל, השתמטות החרדים, אנחנו נתפסים כמצורעים בעולם ושוקלים לאן לטוס לפי רמת האנטישמיות באותה מדינה.
מה נסגר איתנו? עד מתי נכיל את מחדלי הממשלה הנוכחית? מה עוד צריך להתרחש כאן כדי שנצעד כולנו לעבר הכנסת ונהיה שם עד אשר נסלק אותם מבניין הפרלמנט ונאתחל את המדינה מחדש? יש לנו דור מדהים של צעירים שיש להם מסוגלות ויכולת להעלות את המדינה על הפסים ולהוביל אותה למציאות של שפיות, אהבה ושלום.
מגיע לחיילנו לשוב משדה הקרב, להקים משפחות, להוליד ילדים ולראות אותם גדלים וחיים במדינה שמחזירה להם אהבה.