עשר לאחר שיצא מהארון, ובהמשך גם הפך לחילוני, הוציא בשבוע שעבר יובל גלבוע ממודיעין את אלבום הבכורה שלו בהופעה חגיגית בתל אביב, בה שילב גם את "עולם בית הכנסת שגדלתי בו".

גלבוע, בן 26 שהוריו מתגוררים בעיר, והוא אף עדיין מלמד כאן שיעורי פסנתר, יצא מהארון ובשאלה לאחר שעזב את חטיבת הביניים במודיעין, בה סבל מהטרדות, ועבר ללמוד בתיכון חילוני בירושלים, ומספר השבוע כי את כל המורכבות הזאת הביא עימו לאלבום הבכורה שלו.

"גדלתי במודיעין למשפחה דתית, אבל מאוד פתוחה וליברלית", הוא מספר, "בית הכנסת היה מקום מאוד משמעותי עבורי בילדות וחלק ממני. כבר בתור ילד חוויתי משחקיות נשית בתור ילד שחוקר את המגדר שלו, אבל הכל היה בארון. זאת הייתה תקופה לא פשוטה בהרבה מובנים. הייתי באותה תקופה בחטיבה במסגרת דתית, רק של בנים, ולא היה לי שם קל במובן הזה של להסתיר את זה גם בפני עצמי ולהבין מי אני. בגיל 16 עברתי לתיכון חילוני בירושלים ושם לאט נפתחתי ויצאתי מהארון בפני ההורים והמשפחה. הם קיבלו אותי מדהים".

כאמור, במקביל ליציאה מהארון גלבוע גם נוטש את הדת ומוריד את הכיפה. "מאז ועד היום אני בתהליך של חיפוש", הוא מספר, "היום אורח החיים שלי הוא חילוני לחלוטין, אבל אין לי תשובות ברורות וגמורות וכן יש לי קשר לתפילה ולבית כנסת. זה כן היה תהליך של שאלות וחיפוש, תהליך שהיה כואב. תהליך היציאה בשאלה מתבטא בכמה אופנים. יש את אני מול אלוהים שהאמנתי בו, ויש את אני מול החברה שאני משתייך אליה".

על האופן בו קיבלה משפחתו את היציאה הכפולה מהארון הוא מספר: "הקשר בינינו מדהים, הם קיבלו אותי תמיד. הם דתיים מאוד ליברלים ומאוד פתוחים. הם לא מייצגים את החברה הדתית במובן הזה. גם במודיעין ממה שאני חוויתי מאוד פתוחים. החברים של ההורים שלי מאוד פתוחים, בית הכנסת שגדלתי בו אוהב אותי מאוד. המקום היחיד שהרגשתי בו אולי פחות טוב היה בית הספר בחטיבה, שם היה לי קשה וקצת פחות קיבלו אותי".

שירי אלבום הבכורה של גלבוע עוסקים גם בחייו החדשים בקהילת הלהט"ב, הוא מספר: "הרבה שירים שלי עוסקים בשאלות לא רק אישיות אלא על הקהילה הגאה בכלל. יש לי שיר שמדבר על עוצמה נשית שאני מרגיש בתור גבר הומו, שמהמקום שלי, שהתייסרתי המון שנים, אני סוף סוף מאפשר לעצמי. אם קיללו אותי שאני הולך בצורה נשית אז אני הופך את זה למקום של גאווה ונותן מקום לזה. בהרבה מקרים להיות ילד יותר עדין משמעותו לחוות יותר גילויי הומופוביה. החברה עדיין לא סלחנית כשקצת מחצינים צדדים נשיים ועדינים".

למרות שהוא חי כיום בעולם שונה מזה בו גדל, אותו עולם וערכיו עדיין נוכחים בשיריו של גלבוע. "אני באמת מביא מנעד מאוד רחב של מוזיקה שמדברת על גאווה בצורה מאוד חשופה, וגם מביא ממש את עולם בית הכנסת והתפילות", הוא מספר.