מגוייסים למענם

רותי בוסידן
כאשר השיח הציבורי עוסק בעיקר בנטל הכבד על משרתי המילואים, יש מי שפועלים לעזור למשפחות שנותרו לבד. לפני שמונה חודשים הקימו שתי תושבות העיר קבוצת מתנדבים, שנרתמים לעזרת המשפחות בכל דבר ובכל רגע
צילום: פרטי

העומס הבלתי נתפס המונח על כתפי משרתי המילואים מדובר מזה תקופה ארוכה בצל המלחמה המתמשכת, אולם יש מי שפועלים גם עבור נשות המילואימניקים, אלו שמנהלות את הבית כמעט לבד מזה למעלה משנה וחצי.

יוזמה דומה פועלת גם במודיעין, כאשר הגר דקל ואילה פלדמן, תושבות העיר, החליטו לעשות מעשה והקימו קבוצת התנדבות קהילתית למען המשפחות המגוייסות. "אי אפשר לשבת מהצד ולתת רק לחלק מהמשפחות לשאת בנטל", הן אומרות, "המטרה היא לא רק לסייע, אלא ליצור תחושת שייכות. להבהיר שהם לא לבד. אנחנו כאן עבורם".

כך מציעים מתנדבי הקבוצה סיוע יומיומי למשפחות המילואים, מבייביסיטר לילדים ועזרה בשיעורי הבית, הקפצות לחוגים ולבתי הספר, ועד לסיוע בבישול ובכביסות, העברת חבילות ואפילו הוצאת הכלב המשפחתי לטיול. והכל בהתנדבות מלאה.

לתת להם אוויר

השבוע סיפרו למודיעין News דקל ופלדמן כי בקבוצה ישנם כיום כ-600 תושבי העיר, חלקם ממשפחות מגוייסות והאחרים הם מתנדבים, כאשר העזרה היא על בסיס צורך נקודתי. "עצם קיומה של הקבוצה נותן אוויר. הידיעה שיש למי לפנות, שמשהו קהילתי קורה פה. זה מרגיע ונותן הרגשה טובה. לתושבים שרוצים לקחת חלק ולעזור – הדלת פתוחה", הן אומרות.

איך הכל התחיל? 

"לפני שמונה חודשים, כשאנחנו עדיין לא מתאוששים מהמצב של המלחמה, ובמחשבה מה אנחנו יכולים לעשות, יצא לי לראות בטלוויזיה כתבה אחת מיני רבות על נשות המילואימניקים שמתמודדות עם הקשיים. התקשרתי לאילה, חברה טובה, וחשבנו 'מה עושים עם המצב הזה?'. הקמנו את הקבוצה מפה לאוזן, שלחנו הודעות בכל מיני קבוצות, וכיום יש בקבוצה 200 מגויסים ו-400 מתנדבים שבאו לעזור. העזרה היא לא קבועה, רק מי יכול ופנוי באותו הרגע. יש משפחה שגם הבעל וגם האישה מגויסים, שגרים בשכונת מורשת, ואנחנו עוזרים להם עם הילדים. יש משפחה שהאבא במילואים והאמא מתמחה ברפואה, ואנחנו עושים טבלה ועוזרים להם להוציא את הכלב".

"המטרה שלנו היא לעזור למילואימניקים, שיום אחד קמו ועזבו את הכל", אומרת דקל, "יש הרבה יוזמות סיוע למילואימניקים, אבל לי לא יצא לראות קבוצה שעוזרת כקהילה למשפחה עצמה, שרואה את המשפחה ואת הילדים שכבר חג שני או יומולדת שני שהאבא לא נמצא. זאת יכולה להיות עזרה בשיעורי בית, בהבאת חבילה, ובעיקר לדעת שיש מישהו שנמצא שם, לדעת שהן לא לבד. מבחינתנו אלה דברים מינוריים, אבל בשבילם זה עולם ומלואו. המוטו שלנו הוא 'כשהוא שם, אנחנו פה'. זאת הערבות ההדדית. אנחנו ביחד בזה. כל יום מצטרפים עוד ועוד מתנדבים. כל מי שבא ממשפחה מגויסת, שיידע שאנחנו פה בשביל לעזור".

מיכל, אחת מהנעזרות בקבוצה, סיפרה השבוע: "גיליתי את הקבוצה רק בסבב המילואים האחרון של בעלי, אחרי שנה וחצי של מלחמה, אבל כנראה שזה קרה לי בדיוק בזמן, כשכבר לא יכולתי להחזיק את כל הכדורים במקביל. אני בהריון מתקדם ועם עוד 3 ילדים קטנים, וכלבה גדולה, ועם משרה מלאה, מצאתי בקבוצה הזו עזרה, תמיכה וגם נחמה. המתנדבות המופלאות שהגיעו אליי לעזור היו גם כתף תומכת וחיזוק נפשי, ואני מלאת תודה והוקרה על כל אחת מהן.  כולן מלאכיות ונשות חסד. הנתינה שלהן לא מובנת מאליה, ואין דרך להסביר כמה שזה נותן אוויר בתקופה שהכי צריך אותה".

יעל, נעזרת נוספת בקבוצה, הוסיפה: "הגר ואילה המדהימות הצליחו לזהות את הצורך שלנו, נשות המילואים, בחיבוק ותמיכה והקימו קבוצה מופלאה. אחד-אחד התקבצו להם אנשי חסד מתוקים מכל רחבי מודיעין, אנשים שרק רוצים לעזור באהבה ובחיוך בכל תחום שרק נבקש וללא תמורה. הקבוצה מוחזקת היטב כדי לדייק את הצרכים ולוודא ששום צורך ורצון לא יתפספס. אילה והגר עוברות שם-שם בקבוצה, עושות היכרות ומבררות בעדינות איך אפשר לעזור ומה יכול להקל. מעבר לעזרה הממשית שניתנת בקבוצה, אני באופן אישי נכנסתי לסבב המילואים הנוכחי בתחושה רגועה יותר, מתוך ידיעה שיש לי גב חזק ואנשים שיקפצו לעזור ברגע שאצטרך. זה נותן לי רוגע ותחושת ביטחון. הרגשה שאני לא לבד".

כתבות נוספות