מצבה העגום של מערכת החינוך לגיל הרך, בישראל בכלל ובמודיעין בפרט, עם המחסור הכרוני בכוח אדם איכותי והישנות מקרי הפגיעה בילדים, מביאה כעת גם ליוזמות חדשות שינסו לתת מענה כלשהו להורים המודאגים.
אחת היוזמות החדשות מגיעה ממודיעין, בה נולד לאחרונה הסטארט אפ KIN KIN, של היזמים תושבי העיר שיאן גולדופסקי ושקד אלבז. המיזם החדש של השניים מציע הקמת פעוטונים לגיל 0-3 בתוך מתחמי העבודה בחברות הייטק ועוד, מודל אליו נחשף שיאן בזמן שהותו בארצות הברית. היתרונות של מהלך כזה ברורים: מסגרות חינוכיות מותאמות אישית, שקט נפשי להורים, חיסכון בזמן הפיזור והאיסוף לגנים, סנכרון בין שעות העבודה לשעות הלימודים, הקלה משמעותית ביכולת העובדות לשוב לעבודה לאחר חופשת הלידה ועוד.
השבוע סיפרו השניים למודיעין News כי צוותי הפעוטונים יורכבו מאנשי ונשות חינוך מקצועיים, בוגרי תואר ראשון בתחום, שיתוגמלו בהתאם. מי שמייעצת חינוכית ופדגוגית למיזם היא ד"ר יערה שילה, מומחית לגיל הרך, שהחיבור בינה לבין היזמים ממודיעין נולד במפגש של השדולה לגיל הרך בכנסת.
אלבז סיפר השבוע כי המיזם נולד "מתוך חזון ורצון עז לקחת אחריות על תחום גילאי אפס עד שלוש. היום אף אחד לא לוקח עליהם אחריות. זה מנותק מהמציאות בהתחשב במודלים אחרים בעולם. המורכבות באה לידי ביטוי בחוסר התאמה של המסגרות הקיימות ללו"ז של ההורים. כשנולד ילד יש מורכבות ולפעמים צריך לבחור בין הקריירה לבין הילדים. המורכבות השנייה היא ברמת החינוך, שלא תואמת כיום לסטנדרט העולמי".
"המטרה שלנו היא לדאוג שלהורים יהיה פתרון הוליסטי שיתאים לעבודות שלהם", מוסיף אלבז, "אנחנו מנסים להביא את הפרויקט לתוך החברות מתוך ההבנה שיש להן קושי להחזיק עובדים. זה עקב אכילס לכולם, כי אם ההורה צריך לצאת מוקדם זה הפסד לכולם. אנחנו טוענים שיש חברות שיכולות לעזור לעובדים לקבל תמורה ולהיות הורים טובים יותר. מסגרות החינוך שאנחנו מציעים יכולות להיות בתוך משרדי החברות או בצמוד להם, מתוך הנחה שההורה הולך לעבודה חמש פעמים בשבוע והכי קל לו להביא את הילד קרוב לעבודה. הרבה הורים מדברים על הלחץ להביא את הילד מוקדם למסגרות ואנחנו מנסים לתת לזה פתרון".
עוד מספרים השבוע השניים כי הם מנהלים מגעים מול מספר חברות ושואפים להתחיל לפעול כבר בשנת הלימודים הבאה. "אנחנו במגעים עם כמה מהערים המובילות בישראל", מספר אלבז, "כל עירייה מאוד רוצה לדחוף את זה אצלה מתוך הבנה שזה יעזור גם לגנים אחרים, כי זה ידלל אותם ויפנה מקום לילדים נוספים. יש לנו מגעים גם במודיעין, כי אנחנו רוצים לעזור לעיר. יש פה חברות ויש פה משאבים, רק צריך אומץ ויוזמה".
איך מתקבל הרעיון בחברות?
גולדופסקי: "החברות לא רגילות לזה. יש חברות שמתחילות לגעת בזה ורואות כמה שהעובדים נהנים מזה. לאט-לאט אנחנו מחנכים את השוק. את תראי את זה יותר ויותר נפוץ בישראל. בארץ אין מספיק גננות וצריך לשנות את היחס בין גננות לילדים על ידי העלאה במשכורת שלהן. בזכות זה שהחברות מבינות כמה שזה חשוב, חלקן יסבסדו חלקית או לגמרי את העלויות של הגן, וזה יאפשר מוצר באיכות גבוהה במחיר שיוכל להיות מסובסד במלואו. אנחנו מאמינים שאנחנו הפתרון האולטימטיבי לכולם ומאוד מאמינים בפרויקט הזה. אנחנו מגייסים את האנשים הכי טובים וכל גננת שרוצה לייצר שינוי בקריירה אנחנו קוראים לה להצטרף אלינו".
אור גרינפלד, סגן ראש העירייה, הוסיף השבוע: "תחום הגיל הרך הוא אחד האתגרים המרכזיים בעיר, ובמציאות מורכבת זו יש חשיבות לקידום פתרונות יצירתיים תוך שיתוף פעולה עם גורמים נוספים במרחב המקומי שלנו, לכן פניתי לשקד ושיאן. אני רואה ערך גדול בכניסה של המגזר העסקי לאירוע הזה, גם מבחינת הגדלת היצע המסגרות החינוכיות וגם ברמת צוות איכותי, מלווה חינוכית ומתוגמל. זה עובד במדינות רבות ברחבי העולם ואין סיבה שזה לא יעבוד גם כאן בעיר. אנחנו בעירייה פועלים להגדלת היצע המסגרות הן בבנייה של מעונות, הן במכרזים למבני ציבור ריקים וגם ברמת פעילות מבתים פרטיים. זו מדיניות מבורכת, אבל היא לא יכולה לתת מענה מלא לצורך הרב שקיים בעיר בטווח הקרוב. לכן שיתוף פעולה ו'חיבור בין הנקודות' יכול לייצר מסגרות חינוכיות נוספות בצורה יחסית מהירה ואיכותית".
