לפני הבחירות בארה"ב תמכתי בבחירתו של ביידן, והיום אני מודה שאני אוכל את הכובע. נכון לשעות אלה, ועל פי יחסו של טראמפ אלינו, האיש מבחינתי ראוי להדליק משואה ביום העצמאות. נכון שהוא שולף מהמותן הצהרות בכל שעתיים ומזעזע את העולם, ובמיוחד את מדינות ערב, אבל בינתיים הכל לטובתנו.

כמה זמן הוא יהיה בעדנו? לאלוהים הפתרונים. כרגע הוא מאגף את ביבי מימין ועונה על כל חלומותיהם של הימין על מלא של בן גביר וסמוטריץ'. אני ממתין לשבת בשעה 12 כדי לראות למה הוא מתכוון כשהוא מאיים בפתיחת שערי הגיהינום על החמאס.

אני לא בטוח שהחמאס סופר את טראמפ או חושש מאיומיו, גם אם יחליט לעצור את הסיוע ההומניטרי. מה שטראמפ לא מבין הוא שלמפלצות האדם לא באמת מזיז אם מאות אלפי עזתים יגוועו ברעב או ימותו בצמא. זה לא מזיז להם את קצה שריר החמלה שאין להם. הנשיא האמריקני מתייחס לרצועת עזה כאל שטח נדל"ני שניתן להעביר ליזמים כדי שיקימו עליו ריביירה, מלונות  ובתי קזינו.

לדעתי, הוא חי בסרט הוליוודי, והמלצתי שבפעם הבאה שהוא רוצה לצפות בסרט כזה שייקח לידיו ספר קוראן ויקרא בו כדי להבין שמדובר ברעיון שכדי לחסל אותו יש צורך להחיות מקברו את הנביא מוחמד ולשלוח אותו לחינוך מחדש.

ולמרות הנאיביות שמגלה הנשיא הנבחר, אני בשלב הזה בעדו. כולנו בתחושה שהאיש שולף מן המותן והוא יכול להתהפך עלינו בשנייה, אבל נכון לעכשיו – סחתיין עליו.

נ.ב. אני לא יכול לרדת מהקטל בכבישים. זה בוער בדמי כמי שנוסע מאות קילומטרים בשבוע. אין דקה אחת על הכביש שאני לא עד לעבירת תנועה חמורה של נהגים: חציה ברמזור אדום, אי עצירה בעצור, מעבר על פס לבן, מעבר ממסלול למסלול בחדות ומבלי לאותת וזיגזוג על הכביש כתוצאה משימוש בנייד.

מה שאני לא רואה זה קצה של נוכחות משטרתית ואכיפה. 450 הרוגים בשנה זו לא גזירה משמיים. זה בידיים שלנו.