מאז תחילת המלחמה תושבים רבים במודיעין נרתמו והתנדבו בשלל דרכים כדי לסייע למאמץ המלחמתי ולתמוך בחיילים הנמצאים בחזית. אחת מהן היא נעמה רוזנבלום, בת 45, תושבת העיר ואם לחמישה ילדים שעובדת במשרה מלאה בבנק. בין שלל עיסוקיה היא מצליחה גם לנהל מזה כמעט שנה שלמה את "חמ"ל מבשלות מודיעין", במסגרתו מבשלות כ-250 נשים מהעיר ומיישובי הסביבה למאות חיילים מדי שבוע.

"מתחילת המלחמה אני מבשלת בהתנדבות", מספרת רוזנבלום השבוע, "בהתחלה בישלתי למפוני מושב תקומה שהתארחו בבית ההארחה במכבים, ואחר כך חיפשתי איפה להמשיך להתנדב. דרך הפייסבוק הגעתי לחמ"ל מבשלות מודיעין והתחלתי לבשל בכל יום שישי. פעם אחת, בחודש ינואר, הייתה חסרה מישהי שתרכז אצלה את האיסוף של הבישולים ביום שישי ואני התנדבתי, ומאז הכל היסטוריה. מאז בכל יום שישי יש אצלי בלגאן שמחה וששון. הכל מתרכז אצלי ויוצא ממני לכל הארץ".

"חמ"ל מבשלות מודיעין" הוא חלק ממערך גדול של חמ"לים הפזורים בכל הארץ. "יש בערך 250 נשים בקבוצה של מודיעין", מספרת רוזנבלום, "כל אחת מבשלת או קונה משהו. בכל יום שישי בין שמונה לתשע בבוקר אני ועוד כמה חברות – ליאנה רוטשטיין ממודיעין וחנה שטיין ממבוא מודיעים ועוד חברה מנעלה –  מגיעות לפה, אורזות את הכל ומוציאות את זה לחיילים. יש לנו משנעים מכל הארץ שמגיעים אליי ומוציאים את האוכל לחיילים בצפון, בעוטף, ביהודה ושומרון, וגם לתוך עזה".

כאמור, החמ"ל במודיעין הוא חלק ממערך של 30 חמ"לים הפרושים בכל הארץ.  "אנחנו מעבירות מצרכים אחת לשנייה, יש לנו שתי רכזות – קרין לוי ויפית אבקסיס – שהן בעצם מרכזות את כל הבקשות של החיילים ומשבצות בחמ"לים לפי הצרכים. החמ"ל שלנו מוציא כל שבוע בין 400 ל-600 מנות. לא עשינו שבוע אחד של הפסקה, לא בחגים, לא ביולי-אוגוסט, לא בליל הסדר. בראש השנה עשינו לחיילים צלחות עם הסימנים, בסוכות דאגנו לקישוטים לסוכה. אנחנו בקשר רצוף עם הרס"פים ומדי פעם הם מבקשים גם דברים שלא קשורים לאוכל, כמו מאווררים בקיץ וחם-צוואר בחורף. מעבר לזה, בכל שבת אנחנו מכינות להם ארגז של פינוקים שכולל ממתקים, פיצוחים ודברים טובים. יש מקומות במודיעין שתורמים לנו באופן קבוע ממתקים. אנחנו כל הזמן בעשייה".

על המוטיבציה ל"מפעל ההזנה" שלה, מספרת רוזנבלום כי "הצבא אמנם מספק לחיילים באופן קבוע מנות קרב, אוכל יש להם, אבל תחשבי על מילואימניק שבמקום לשבת בראש השנה עם המשפחה שלו מסביב לשולחן הוא יושב עם מנות קרב. אנחנו מביאות לו תפוח בדבש, וזה כבר מרומם להם את הרוח. זה מעבר לאוכל עצמו, זה נותן להם הרגשה שחושבים עליהם, שלא שוכחים אותם. שהם נלחמים בשביל אנשים שמעריכים אותם ומוקירים אותם".