רבים מתושבי מודיעין מצאו את עצמם כבר ביום שבת, ביום הראשון ללחימה, נלחמים בעשרות זירות הקרב בדרום.

אחד מהם היה סגן אלוף רן כנען, מפקד גדוד 450 בבית הספר לחי"ר, שהגיע לזירת הטבח ברעים יחד עם חניכיו בקורס המ"כים, שבאותו סוף שבוע נשארו שבת בבסיס. "אמרתי לכולם לעלות מהר על האוטובוסים", סיפר המפקד ממודיעין, שאף נפצע במהלך הקרבות העזים.

מהבסיס יוצאים סא"ל כנען וחייליו לכיוון קיבוץ רעים, כאשר בדרך הם כבר נחשפים לדיווחים הקשים מהחזית. "נסענו לרעים. ירדנו מהאוטובוס והתקדמנו רגלית. הגיע לכיווננו רכב ישראלי. משהו בו לא היה תקין", סיפר כנען, ששמע מכיוון תא המטען של הרכב קריאות עמומות. "קלטתי שזה מחבל ויריתי לעברו", אומר כנען, "פתחתי את תא המטען ומצאתי שם תיירת צרפתייה שנחטפה מהמסיבה, כפותה, בחיים".

בהמשך מגיעים סא"ל כנען וחייליו לקיבוץ כיסופים. "חברתי למ"פ של גולני ולסגן הרבש"צ, חילקנו את הקיבוץ לגזרות ועברנו לטהר אותו ממחבלים". באותן שעות כבר שלטו המחבלים על עמדות מפתח בקיבוץ, ובמהלך הקרבות הקשים, חלקם מטווחים קצרים במיוחד, איבד הגדוד מספר חיילים. כאשר כנען נסוג מעט לאחור כדי להתארגן מחדש למתקפה על המחבלים, הוא מבחין שאחד ממפקדי הכיתות נפצע מירי. בעודו רץ לחלץ אותו לאחור הוא נפצע בעצמו. "היו לי הכוחות לזחול איתו לאחור", שיחזר כנען, "הנחתי על שנינו חוסמי עורקים ותחבושות והמשכנו בלחימה".

לאחר שעות לחימה ארוכות מפונה סא"ל כנען לבית החולים סורוקה בבאר שבע, כאשר הוא פצוע במצב בינוני. רופאי סורוקה מייצבים את מצבו, וכמו רבים מחיילי צה"ל שנפצעו בלחימה, גם הוא צפוי לשוב אל עוטף עזה. "הופתענו, אבל לא הוכרענו", הוא מסכם.