מתינות היא שם המשחק

רותי בוסידן
אחרי כהונה בת חמש במועצת העירייה לוקח כעת עמיחי זליג סיכון ומתמודד בראש רשימה משלו. השבוע סיפר על קידום תחום הקהילות בעיר בו עסק בקדנציה הנוכחית, למה סירב להצעה לרוץ מטעם הציונות הדתית, ומדוע החליט לפרוש מרשימת "שחר – עושים חינוך"
צילום: מיטל בוגנים

עשור לאחר שהתמודד בראש רשימה משלו בבחירות למועצת העירייה, ולא עבר את אחוז החסימה, הפתיע לאחרונה חבר המועצה עמיחי זליג כאשר הודיע על ריצה עצמאית בבחירות הקרובות, הפעם בראש רשימת "הבית החברתי".

בניגוד לפעם הקודמת, אל ההתמודדות הנוכחית הוא מגיע לאחר כהונה בת חמש שנים במועצת העירייה, ברשימתו של מויש לוי הפורש, כשהוא מתכוון להמשיך את חזונו בנוגע לקידום הנושאים הקהילתיים בעיר. בנוסף, השבוע הודיע זליג על צירופן של שתי מתמודדות לרשימתו – מיכל ניר מלצר, ממובילות "הקהילה הישראלית" בשכונת מוריה, והילה אביבי משכונת הפרחים.

"עשיתי המון דברים בקדנציה הזאת. רוב הדברים שהתחייבתי עליהם גם קיימתי בסוף, ולכן אני ממשיך לרוץ לקדנציה נוספת בהתנדבות. זה בנפשי", אמר השבוע זליג בריאיון למודיעין NEWS. "יש המון מה לעשות בעיר, לא רק בתחום הקהילות אלא גם בתחום החינוך".

כתף קרה מהיו"ר החדש

זליג (47, נשוי+4), היה ממקימי קהילת השחר בשכונת אבני חן, בה הוא מתגורר, והיה פעיל בהקמת בתי הספר דרכי יהודה ואמי"ת בנות, כמו גם בהנהגות ההורים. במועצת העירייה הוא קיבל לידיו את תיק הקהילות, עם אגף חדש בעירייה, ובין הישגיו הוא מונה את הקמת "מרכז קהילה צבעוני", הראשון מבין המרכזים הקהילתיים השכונתיים שהוא שואף להקים בכל שכונה בעיר. עוד רושם לעצמו זליג עשרות רבות של פעילויות ואירועים קהילתיים ברחבי העיר, כמו "ערב סרט בשכונה", "שבוע ספר בשכונה", קבלות שבת, סדנאות קישוטי סוכה, "ספריות קהילתיות", "מרוץ משפחות" ועוד.

על ההחלטה שלא לרוץ הפעם במסגרת רשימת "שחר עושים חינוך", הסביר זליג: "לפני מספר חודשים, כאשר מויש לוי הודיע לי על פרישתו, לא היה לי ספק שאני ממשיך ברשימה. נפגשתי מספר פעמים גם עם עידן חמי כדי לבדוק את האופציה לריצה משותפת, ומתחילת הדרך הבהרתי כי המטרה היחידה שלי היא להמשיך להוביל ולקדם את התחומים בהם עסקתי בעבר. לאחר שעידן קיבל את ההחלטה הסופית לרוץ ולהחליף את מויש, נפגשנו שוב והוא עדכן אותי שהוא לוקח מכאן את הסיעה, ולהפתעתי הרבה אמר שמבחינתו לא אשפיע מהמקום השני בו הייתי, אלא ארד למקום השלישי. לא ביקשתי להיות ראשון וגם לא הצבתי תנאים לריצה המשותפת, אך לאחר מספר שנים בהם עמדתי לצדו של מויש בהובלת הרשימה, ותוך שיתוף פעולה מלא בעשייה התנדבותית יום-יומית, היה נכון בעיניי ובעיני רבים כי אחד משני המקומות הראשונים יבטא את השותפות הזו באופן המיטבי. וחשוב מכך, יאפשר לשמור על מעגלי התמיכה שהגיעו גם מחוץ לבייס הטבעי של שחר, ולזכות שוב באמונם של תומכיי המאמינים בערכים המשותפים שלנו".

"החזון שאני רואה בעיר", אומר זליג, "הוא מרכזים קהילתיים בכל רחבי העיר שיהיו פתוחים כל היום למבוגרים, ילדים, דתיים וחילונים, ביום חול ובשבת, שצעירים יוכלו להיפגש בו בשישי במקום להסתובב ברחובות, ולצידם גם אזרחים ותיקים. בנוסף, אני רוצה להמשיך עוד ועוד את הפעילות בתוך השכונות, בשיתוף פעולה מלא עם התושבים. הרעיון של כל נושא הקהילה הוא לתת את הכוח לתושבים, כי לכל שכונה יש את הזהות שלה ואת האופי שלה".

ומה התוכניות שלך בתחום החינוך?

"כפי שבתחום הקהילה התחלתי המון דברים, כך גם בתחום החינוך אני שואף לשנות דברים. אני מניח שתושבים רבים חושבים שלעיר מגיעה יותר השקעה בכל תלמיד ותלמיד, יותר מרכזים פדגוגיים חדשניים שאין במודיעין, יותר תוכניות למצוינות בכל בתי הספר ולא רק למצטיינים ולמחוננים, יותר השקעה במבנים ויותר השקעה בצוותי ההוראה, אם זה בהשקעה כספית, בתנאי סביבה, תנאי עבודה והסעות. כל המודלים האלה הם לא תוכניות בעלמא, אלא נבדקו במקומות אחרים בארץ. ישבתי עם מנהלים ממקומות אחרים כדי לראות איך ניתן לשפר. העירייה צריכה איפה שהיא יכולה להשקיע, ובהחלט צריכה למצוא את הפתרונות ולהשקיע בצמצום כיתות ובצוותי חינוך כדי שיישארו איתנו. למשל, יש ערים שלקחו על עצמן חיזוק אנגלית מכספי עירייה או בהכנה לחטיבה. אני רואה בזה משהו נכון, שהעירייה תשקיע בנושאים שהיא רואה לנכון להשקיע בהם כסף".

"קל יותר למכור פחד מאשר תקווה"

בזמן שהמדינה בוערת תחת ההתנגשות בין דתיים לחילוניים, לזליג דעות מתונות בנושא. "העיר שלנו מתאפיינת בקהילתיות, ואסור לנו לתת למה שקורה ברמה הארצית להיכנס לעיר. אני נגד מחנות ונגד פיצולים. חשוב שכולנו ביחד נחייה בשותפות מלאה, וזאת המטרה של רוב המיזמים שלי, והעשייה שלי מוכיחה את היכולת לעבוד ביחד. לדוגמה, ביום הזיכרון האחרון ערכנו טקס בשכונת אבני חן, שבו לקחו חלק כל ההנהגות של השכונה – הדתיים והחילונים בשיתוף בתי הכנסת. ההוכחה להצלחה היא שהגיעו 500 איש מתושבי השכונה".

והוא מוסיף: "מה שדוחף אותי זאת האמונה. לפני 15 שנה הקמתי את קהילת השחר בקייזר ולאחר מכן הקמתי בית כנסת. יזמתי פעילויות של חיבור של דתיים וחילונים, ואני זוכר שניגשה אלי מישהי ושאלה למה רק לדתיים יש מקום להיפגש ולנו אין. עניתי לה שאני מתחייב שמעכשיו אני אפעל גם עבור מבנים לקהל החילוני שרוצים מרכזים קהילתיים בשכונה. התאהבתי בתחום הזה. ראיתי כמה זה חשוב שגם לציבור החילוני יהיו מבנים להיפגש בהם, ומאז אני פועל בנושא. לצערי לא הכל הושלם, אבל הכיוון נכון. אני מאמין שזה תורם לכולם השילוב הזה של דתיים וחילונים. כולם מרוויחים מזה".

סירבת להצעה לרוץ ברשימה מטעם מפלגת הציונות הדתית. למה?

"בסיטואציה שנוצרה היום עדיף שלא לקשר את עצמנו לרמה הארצית, ורצוי לשמור על מודיעין מחוץ לזה. המצב הארצי הוא מצב קשה במיוחד ומיותר להכניס את המלחמות האלה לתוך העיר. שום דבר שקורה ברמה הארצית לא נוגע בעיר שלנו. מנסים להכניס את זה בכוח, כי זה מביא מנדטים. הרבה יותר קל למכור רגש פשוט וברור מאשר רגש מורכב. יותר קל למכור פחד מאשר למכור תקווה, ואני מוכר תקווה. בשבוע שעבר עשינו ערב בשכונת משואה. היה דוכן התרמה לילדה חולת סרטן, וכל התושבים שהשתתפו באירוע – דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים – תרמו לילדה הזאת. יש יותר יפה מזה? אין מחסומים כאלה ולא צריך לשים אותם".

אתה מאמין שתצליח להיבחר שוב?

"האמונה שלי היא שמספיק אנשים יצביעו לי. אני משקיע הון עצמי ומאמין בעשייה שלי ובתוצאות שהבאתי. תושבי מודיעין מספיק חכמים כדי להבין מי עשה ומי הביא תוצאות, ולא רק מדבר, והכל בהתנדבות. אני מאמין שהתוצאות יהיו טובות".

[the_ad_group id="87"]
[the_ad_group id="89"]

כתבות נוספות