"מחקו אותי מהרדאר", נזעק בן שהר אי שם בנובמבר, 2022. הרבה שחקנים עברו בקריית אליעזר מאז, לא בן שהר, להוציא 45 דקות בגביע הטוטו. היום כבר ברור שלא מחקו אותו מהרדאר, מחקו את הרדאר. אבל מה יצא מהזעקה ההיא? יצא קנס.

הילד בן שלושים ושלוש, רק בן שלושים ושלוש. אין לו חום גבוה. אפילו השבר בכף הרגל כבר מאחוריו, וזה היה שבר עקשן. היום 33 זה ה-13 החדש. הנה, שנה הבאה הוא עולה לנערים ג'. לא במכבי חיפה, אפשר להניח. בקיץ הוא יהיה שחקן חופשי, אלא אם תתרחש תפנית בלתי צפויה. למשל, שהמאמן שלו, ברק בכר, ישים את הכל בצד וייתן לו לשחק, בתקווה כנה שהבן יוכיח לכולם שהוא, המאמן, ברק בכר, למעשה טעה לאורך כל הדרך. כאמור, מדובר בתפנית בלתי צפויה.

"אני עובד על עצמי, שומר על עצמי, יום-יום, שעה-שעה. אימונים אישיים, אימוני כוח, תוספות. גם כשהמאמן מחליט שאני לא האיש המתאים, אני ממשיך לעבוד קשה, לנסות להוכיח לו ולהיות מוכן בכל רגע. הסיכויים? לא יודע, אבל אני אתן הכל. זה התפקיד שלי כשחקן".

הסיכויים נראים כמו מינוס.

"התפקיד שלי זה לא לנתח את הסיכויים, התפקיד שלי זה לתת אימונים טובים, להראות את עצמי, להוכיח שמגיע לי. אם המאמן ישתכנע, ייקח. לא ייקח? אני אנסה לשכנע אותו שייקח בפעם הבאה. אין מה לשקר, הסיטואציה לא טובה. שנה שעברה פחות השפעתי, השנה לא שיחקתי, והייתה גם פציעה עקשנית".

חוסר מזל?

"אתה קורא על שחקנים שאומרים 'היה לי הרבה חוסר מזל'. זה לא תירוץ, זה חלק מהכדורגל. אני מסתכל על עצמי. עשיתי גם טעויות, אבל אני מסתכל על עובדות. לא נכשלתי, לא קיבלתי באמת הזדמנות. שנה שעברה, פה עשר דקות, שם חמש דקות. זה לא פשוט. אחר כך גם הגיעה הפציעה הזאת שהפריעה. בסופו של דבר, אי אפשר להגיד שלא הוכחתי את עצמי, פשוט כי לא הייתה לי הזדמנות להוכיח את עצמי".

תשרי, חשוון, כסלו, טבת חלפו חלפו ביעף. גם שבט, אדר, ניסן, אייר, סיוון, תמוז ואב. ככה פעמיים. כמעט. ושהר ממשיך לחכות להזדמנות. הוא חלוץ, זה בטבע שלו. חלוץ ממתין בסבלנות, משחר לטרף. הוא צריך רק רגע אחד, מאית שנייה, כדי לנצח מלחמה. כדי להפוך לגיבור בלתי נשכח. אבל כמה באמת אפשר להמתין? מתי יודעים שזה מספיק? ואז הגיע חלון ההעברות של ינואר, ושהר נתן לו להיסגר. החלוץ שחיכה להזדמנות שנה וחצי, בעט אותה כמו באג'יו מול ברזיל. אבל האמת היא שלא היה לו מזל, לבאג'יו.

"היו לי אופציות טובות בחלון. הייתה קבוצה שנכנסנו למשא ומתן, היה עניין הדדי, אבל שיחקתי בגביע הטוטו, הרגשתי את הכאבים שחזרו במקום שעשיתי בו ניתוח בקיץ, והבנתי שאני לא יכול לעבור במצב כזה. הרגשתי מצויין באימונים, אבל העומס כנראה הכריע".

ברגע די מכריע.

"הפציעה בכף הרגלה התארכה, מה שלא אמור היה להיות. זה לא משהו שקרה לי. הייתה לי ציפייה לחזור הרבה יותר מוקדם ולהשאיר אותה מאחוריי יותר מהר. לא הכרתי את התחושה הזאת, אבל אני שמח שעכשיו זה סוף סוף מאחוריי. עשיתי ניתוח, היו בדיקות והיה צריך עוד זמן החלמה. עברתי את זה. זה לא היה פשוט, לא התמודדתי עם פציעה כזאת, שמתארכת, אבל הנה, זאת עוד התמודדות שעברתי. זה רק מחזק אותי. אני ממשיך ולא מוותר. יש לי מטרה, לעשות את מה שאני אוהב, ואני אוהב לשחק כדורגל".

אז מתי תשחק כבר כדורגל? אתה חסר בנוף הכדורגל הישראלי. חסר מאד.

"אני מקבל אלפי הודעות. 'איפה אתה? מה קורה? למה, כמה?'. והפציעה, והכל ביחד, תקופה לא פשוטה. צריך לעבור את זה. פחות לבכות ויותר לעשות. אני מסתכל מסביב, מקצועית יש לי הרבה מה לתרום. גם בניסיון, גם בחדר ההלבשה. עברתי דברים. רצון וטירוף להוכיח את עצמי זה הדרייב שלי. אני מסיים חוזה. הייתי רוצה שדברים ישתנו, אבל אני שולט רק במה שאני שולט. לא הכל תלוי בי. אם הדברים לא ישתנו, אני אוהב לשחק כדורגל. אני רוצה לשחק, להראות את עצמי. אני רעב לזה".

אומרים שאולי אתה, אני אגיד בשקט, מבוגר…

"יתחיל הקיץ ונבין יותר. כנראה אהיה שחקן חופשי. הכל פתוח, דף חדש. אני יכול להוכיח, להראות. שישפטו אותי במגרש, זה כל מה שאני מבקש. תמיד נשארתי אני. בן 33, בארץ אוהבים להגיד מבוגר, אבל היום? יש לי עוד כמה שנים טובות לתת. אני מסתכל על הנתונים היבשים. זה עידן הטכנולוגיה, הרי. אז נכון, אימון זה לא משחק, אבל אני שומע ממאמני כושר שאני בטופ. קצב אימון, ספרינטים, מדדים פיזיים. וכמובן, הרגשה, אני מתאמן באלופת המדינה, עם השחקנים הכי טובים בארץ. אני מרגיש טוב. יש לי עוד כמה שנים ואני מקווה לעבור את התקופה הלא פשוטה, לשחק וליהנות. בלי להתלהב מעצמי או להשתחצן, אני מרגיש שהכדורגל שלנו כן יכול להיעזר בי".

עד גיל 41?

"זלאטן היה בחוץ שנה. חזר, בן 41, וכבש. זה לא פשוט לחזור אחרי תקופה, אבל אני מתאמן, נשאר אחרי אימונים, מכין את עצמי הכי טוב שאפשר לכל אימון ולכל משחק. הפציעה מאחוריי. אני משוחרר, אני רעב, אני לא מוותר. אמשיך להתאמן ונראה מה יקרה בסוף השנה הזאת. צעד-צעד".

עירוני מודיעין?

"פה ושם יוצא לי לעקוב אחרי עירוני מודיעין. העיר תמיד בלב שלנו, תמיד ארצה שהקבוצה תצליח. בעתיד ארצה לעזור לכדורגל במודיעין. קבל סקופ קטן, יש אפילו עוד שחקן על הפרק".

תבוא לסגור מעגל? מסי בניואלס, אתה במודיעין?

"חשיבה מעניינת. נראה איפה יהיו מודיעין".