ארבע שנים לאחר שסוממה בסם אונס ונאנסה בידי מכר שלה, יגיע מאבקה של אופיר שטוי ממודיעין לדיון בבג"ץ. בית המשפט העליון ידון בעתירה שהגישו שטוי ואנשי הארגון שהקימה – "רק לא לשתוק", שדורשים ביצוע בדיקות לגילוי הסם בארץ ולא באיטליה כפי שנהוג כיום.
שטוי, בת 26, מנהלת מאבק ציבורי כנגד התנהלות המשטרה והמדינה במקרי אונס באמצעות הסם מאז שנת 2019, לאחר שבילוי שגרתי עם חברים הפך לטראומה של ממש עבורה. מאז מנסה שטוי להעלות את המודעות לנושא, כאשר הבדיקה המדוברת היא למעשה הבדיקה העיקרית שמאפשרת לגלות שאריות של סם אונס בגוף הנאנסת.
בעתירה לבג"ץ כתבו העותרים כי "המעבדה באיטליה נמצאה לא אמינה בחלק מהמקרים, וגם אז התוצאות נשלחות באנגלית ולכן הבקרה עליהן לא מספיק טובה ולא מאפשרת זיהוי של כשלים. ומעל הכל, אנחנו מבקשים להנגיש את הבדיקות לנפגעים, כך שיתאפשר להם לבצע בדיקה באופן עצמאי ורק לאחר מכן להחליט אם להגיש תלונה, מה שהיום נמנע מהם".
שטוי, המתגוררת אצל הוריה ברעות, סיפרה השבוע למודיעין NEWS: "הסיפור קרה בשנת 2019, שם הכל התחיל. נפגשתי עם מישהו שהיה ידיד שלי, סטודנט לרפואה שלומד בחו"ל. נפגשנו בבר להתעדכן, היה ערב כיף ובסוף הערב סוממתי על ידו בסם אונס. הוא אנס אותי בדירה שלו וזרק אותי יחפה לרחוב באמצע ינואר, שלח אותי לאחותי במונית, ומרוב שהייתי מסוממת החפצים שלי היו מפוזרים בכל מקום. לא ידעתי לזהות את הבית של אחותי ובמשך שעתיים הסתובבתי בין בתים זרים עד שמצאתי אותה. היא ישר קלטה מה קרה והתחיל מסע אחרי החפצים שלי . ההורים שלי נכנסו לתמונה ולקחו אותי למשטרה. עברו הרבה שעות, ושם בפעם הראשונה שמענו על בדיקה לשערה כדי לבדוק הימצאות של סם אונס, אבל רק אחרי חודשיים עשו לי את הבדיקה הזאת".
"נלחמנו כדי לקבל את הבדיקה", היא מוסיפה, "והתשובה הגיעה רק אחרי תשעה חודשים, ואז קיבלתי הודעה ממשרד הבריאות שהתוצאה שיצאה לא תעזור לי. בינתיים, הפרקליטות סגרה את התיק ולקח עוד כמה חודשים עד שקיבלנו את חומרי החקירה. גילינו שהמסמך מהמעבדה בכלל לא נמצא בתיק, ולקח עוד כמה חודשים עד שקיבלנו אותו. כשקיבלנו אותו הסתבר לנו שהמסמך בכלל לא נראה כמו מסמך רפואי, והוא בכלל לא נראה מקצועי. בסופו של דבר מה שהסתבר זה שבכלל לא נבדקו סמי האונס הרלוונטיים. הם בדקו רק סם אחד ולא עשו את הבדיקה כמו שצריך".
כאמור, מאז המקרה ייסדה שטוי את "רק לא לשתוק". "גיליתי שאם אנחנו רוצים שינוי", היא אומרת, "אנחנו צריכים מעבדה בישראל ולכן הגשנו את העתירה. יש בארץ מעבדות שיעשו את זה בשמחה. לשם אנחנו חותרים. המטרה היא ליצור שינוי וליצור הרתעה, כי ההבדל בין מישהו שסומם זה הבדל של חיים ומוות. צריך שינוי במדיניות וזה מתחיל בעתירה הזאת. כולם מקווים שיהיה שינוי. אני מאוד מתרגשת וחוששת לקראת הדיון בבג"ץ".