מערכת החינוך בישראל מגיעה אל היישורת האחרונה לפני ה-1 בספטמבר במצב לא טוב, בלשון המעטה, סיטואציה שלא פוסחת גם על מודיעין.

בשבוע בו פורסם כי בכל הארץ חסרים אלפי מורים, אפשר להרגיע ולספר כי המצב במודיעין טוב בהרבה מאשר במקומות אחרים, אולם הבעיה העיקרית של מערכת החינוך העירונית טמונה במחסור בסייעות, שאת השלכותיו ניתן למצוא לאורכה ולרוחבה של כלל המערכת. שוחחנו השבוע עם בתיה שוכן, ראש מינהל החינוך בעיריית מודיעין, שכהרגלה, לא ניסתה לייפות את המציאות.

שוכן, כמה מורים חסרים בעיר?

"קודם כל, חוץ ממה שאני שומעת מהתקשורת אני לא יודעת מה המצב בכל הארץ. לא עשיתי סקר מול המקבילים שלי ברשויות אחרות, כך שלא יכולה להשוות את מודיעין למקומות אחרים. מה שאני כן יודעת, ואהיה קצת זהירה, כי המנהלים היו בחופשה בשבועיים האחרונים, וגם רוב המורים במערכת הם ביסודי ומועסקים במשרד החינוך, אז אתבסס על מה שאני מקבלת מהפיקוח, והנתון האחרון שיש לי על כל העיר הוא שחסרים לנו 13 מורים".

זהו? רק על פי מודעות הדרושים רואים שחסרים יותר.

"מפרסמים, אבל זה לא בהכרח למשרות מלאות. לפעמים גם אם אין ברירה מגדילים משרות למורים קיימים, אבל אם ימצאו מורה אז אפשר לחזור למשרות בגודל יותר נורמלי. בוא נפריד בין הרצוי לבין איך אפשר בכל זאת להסתדר. המנהלים שלנו יעשו הכל, ואנחנו נעזור להם בכל מה שנוכל, כדי לפתוח את שנת הלימודים, אבל המצב קשה".

איפה הקושי העיקרי?

"בעיקר בתחום הסייעות. המצב פשוט נורא. אצלנו, עד היום, למעט סייעות אישיות שלא כולן מלכתחילה שובצו, בכל שאר המערכת, סייעות בכיתות וכולי, היה שיבוץ. כשהיו חסרות לא היה מי שימלא מקום, ואז היינו צריכים לשלוף את הסייעת השנייה לטובת מקום אחר וכולי. אבל היום המצב אצלנו הוא שחסרות לנו סייעות גם לפתיחת מסגרות".

זה אומר שיש סכנה אמיתית שיהיו מסגרות שלא ייפתחו בעוד כשבועיים?

"אנחנו מנסים לחשוב על כל מיני פיתרונות יצירתיים כדי שלא להגיע למצב כזה, אבל יכול להיות שבמקומות מסויימים ובשכבות מסויימות יהיה קיצור של יום הלימודים, שלא יהיה ארוך כמו שאמור היה להיות עד עכשיו. יכול להיות גם מצב שלא יהיו סייעות שניות. אם היו מקומות ששמנו סייעת נוספת כתומכת, כי ידענו שמדובר בקבוצה יותר מורכבת, אז לא תהיה לנו את הפריבילגיה הזאת לשים סיוע נוסף, אלא נלך קודם כל לתת את המינימום כדי להקים את המסגרת. אנחנו עדיין עובדים על זה. יש לנו עוד שבועיים, שזה לא הרבה זמן, אבל מנסים לפרסם ולגייס ומראיינים כל יום אנשים".

יכול להיות מצב שנגיע ל-1 בספטמבר והורים יגלו שאין צהרון לילדים?

"לגבי הצהרונים אני פחות יודעת, כי זה התחום של סחלבים, אבל גם שם יש מחסור".

אתם מנסים שוב לגייס חיילים משוחררים לגני הילדים, שיקבלו גם מלגה. הסבב הקודם לא צלח?

"בוא נאמר שלא ראיתי נהירה גדולה לתפקיד".

אז מה בעצם עושים? יש בכלל פתח לאופטימיות?

"בדיוק אתמול השלטון המקומי חנך תוכנה שנקראת "המסייעת", שהרעיון הוא להנגיש למי שמעוניינות לעבוד בתור סייעות, שיכולות להכניס את הפרטים, לבחור באיזה אזור רוצות לעבוד, ואז בכל הרשויות המקומיות יראו אותן. אני מקווה שבאמת בזכות זה נגיע לקהלים נוספים ואנשים יגישו מועמדות ויהיה לנו קל לשלוף משם מועמדים. בנוסף, אנחנו ממשיכים לעבוד על תכניות מגירה, בצורה כזאת שאיזשהו מינימום יינתן לכולם, ואולי קצת יותר. שוב, זה תלוי באפשרויות. זה כמו שעשינו בתקופות מסויימות בשנה, כשהיה מחסור, אז קיצרנו יום לימודים לכיתה אחת ויום אחר לקבוצה אחרת, בניסיון לחלק את הנטל הלא נחמד הזה בין כולם ולהקל על ההורים. זה כמובן לא מצב טוב, אבל כשיש אילוצים אנחנו צריכים לנצל את היצירתיות שלנו וכמובן להמשיך ולגייס כוח אדם כל הזמן. אנחנו נקבל אותם בשמחה ונעביר אותם את ההכשרות שצריך, הכל כדי למלא את החוסר".

נחזור לבתי הספר ולמחסור במורים. מנהלים מספרים שהם עושים "שמיניות באוויר", כולל ללמד בעצמם.

"נכון, עושים שמיניות באוויר, משרות של מורים מוגדלות, משרד החינוך מאשר יותר הגדלת משרות. זה לא קל ולא פשוט. ועדיין כל מי שנמצא במערכת עושה הכל כדי להצליח. המצב הוא מורכב. כמה איכות הלמידה נפגעת? זה מסוג הדברים שאתה לא תמיד יכול לראות השלכות מיידיות. בסוף, כשלמורה יש יותר כיתות, יש לו פחות פניות לכל תלמיד. אין מה לעשות. אני מניחה שיהיו גם השלכות לטווח ארוך, כי בסופו של דבר יש דברים שמצטברים. אלו שחזקים ויכולים ללמוד לבד, בסופו של דבר יצליחו להתגבר על זה באיזושהי צורה, למרות שכל ילד צריך כמובן יחס אישי. יש את האוכלוסיות היותר מורכבות, עם צרכים יותר מיוחדים, אלו שזקוקים ליותר עידוד כדי להצליח, למישהו שיסתכל יותר פעמים בשעה מה הם כותבים ויעזור לתקן אותם, ואני מניחה שיהיה לזה מחיר. תפקיד המורים, הגננות, תומכות הלמידה, הוא תפקיד חשוב שלצערי הרב החברה לא מספיק מעריכה במהלך השנה. זה דבר שבסופו של דבר גורם לכך שאנשים לא רוצים לעבוד, כי לא נעים לעבוד במקום שבו כל מה שרוצים ממך הוא שתהיה בייביסיסטר. העניין הוא שכאשר חסרים אנשים העומס שנופל על מי שנמצא הוא גבוה יותר, הדרישות גבוהות יותר וכך גם רמת השחיקה. זה כדור שלג שמתגלגל וקשה לעצור אותו".

מה לגבי תופעת צמצום הכיתות בעיר, כמו בניצנים שם יש כיתת ד' עם 39 תלמידים?

"נכון להיום יש לנו 12 כיתות שהתקן בהן נשבר, ומספר התלמידים בהן נע בין 36-39 תלמידים. אנחנו מנסים לגייס עבורם שעות, כדי שנוכל לחלק אותם, אבל זה אתגר לא קל".

ואיך מסתדרים עם כיתה בגודל כזה?

"כאן אני שמחה על התהליך שעברנו בחמש השנים האחרונות עם מרחבי הלימוד החדשניים, שמאפשר בסוף לצמצם את מספר התלמידים שעומדים מול מורה אחד. אתה מפרק את מערכת השעות, ומביא לכך שבכל שעה יהיו כמה תלמידים שעוסקים מחוץ לכיתה בעבודת מחקר כלשהו".

"המורות המחליפות הופכות לבייביסיטר"

לפני כארבע שנים, בתגובה לפניית מודיעין NEWS, טענו במשרד החינוך כי אין בארץ תופעה של מחסור במורים, וגרסו כי "ניתן מענה הולם ברוב רובה של המערכת". טענה לא מדוייקת זו, שלא לומר שקרית, התבררה השנה כרחוקה שנות אור מהמציאות בשטח. השבוע פורסם כי במשרד החינוך מעריכים שבמערכת חסרים לא פחות מ-6,000 מורים, ושרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון, אמרה כי "המשבר עמוק, והוא בכלל המקצועות במערכת".

כאמור, כבר לפני ארבע שנים כתבנו על התופעה, ומשיחות שקיימנו השבוע עם מנהלים התברר שלא הרבה השתנה בשטח. אחת ממנהלות בתי הספר היסודיים בעיר סיפרה השבוע למודיעין NEWS: "תשמע, אני לא יודעת להגיד לך מספרים מדוייקים באחוזים וכולי, אבל ברור לכל בר דעת שמערכת החינוך הממלכתית נמצאת בבעיה. קיים מחסור במורים מקצועיים ומנוסים, והמחסור הזה נוכח מדי שנה. להערכתי, וממה ששמעתי, המצב דומה בתיכונים אחרים במודיעין וגם מחוצה לה".

אילו מורים חסרים לך מדי שנה?

"בשנים האחרונות נוצר מצב שחסרים לנו בעיקר מורים מקצועיים למקצועות המדעיים, ממתמטיקה ועד לפיזיקה ומדעי המחשב. הבעיה היא נרחבת, ואם מסתכלים על כלל מערכת החינוך אז ודאי שהיא מקיפה את כלל המקצועות, אבל אצלנו אני רואה כאמור בשנים האחרונות בעיקר מחסור במקצועות הללו".

את יכולה להסביר בעצם מדוע קיים המחסור?

"העניין מורכב מסיבות רבות וקצת קשה לפרוט אותן כאן על רגל אחת. מדובר על מנעד נרחב של סיבות למחסור במורים מקצועיים שעברו הכשרות מתאימות, משכר המורים שלמרות כל הרפורמות הוא עדיין לא מספק לצערי, בטח שבמציאות הכלכלית של ימינו, דרך היעדר הכשרות מקצועיות למורים בכמות ואיכות מספקות, דבר הגורם למשל לכך שמורים לא יזכו באופן שוטף בעליות בשכרם, וגם הבעיה שתמיד הייתה קיימת, שאפשרויות הקידום עבור מורים הן מוגבלות מעצם טיבעה של המערכת. תוסיף על זה את הסטטיסטיקות שאחד מכל ארבעה מורים חדשים עוזב את המקצוע לאחר מספר שנים בודדות, ותקבל תמונת מצב שאני בטוחה שאתה יכול להבין לבד".

ואיך מסתדרים במצב כזה?

"אני נבוכה לומר זאת, אבל בהרבה מאוד מקרים בהם המורים המקצועיים חסרים אנחנו משתמשים במורות מחליפות, שברוב המקרים לא עברו את ההכשרות המתאימות, ובוודאי שאין להן את הניסיון רב השנים הדרוש כדי להפוך למורה טוב. יש לא מעט מקרים בהם המורות המחליפות הופכות למעשה למעין בייביסיטר, מהסיבה הפשוטה שאין להן את היכולת להמשיך ולקדם את התלמידים בחומר הנלמד".

מנהל אחד התיכונים בעיר הסביר השבוע כיצד מתמודדת המערכת עם המחסור במורים: "זה לא יישמע טוב, אבל המציאות בשטח היא שבגלל המחסור במורים אנחנו נאלצים להשתמש בכוח אדם שאינו מיומן ומקצועי דיו. לאחר פרישתם לגמלאות של כמה מהמורים הוותיקים בבית הספר בשנים האחרונות, אנחנו מוצאים את עצמנו באופן קבוע עומדים בפני שוקת שבורה. מורים צעירים שהרגע סיימו את לימודיהם או עברו הסבת אקדמאים להוראה, ניתן למצוא בסופו של דבר. הבעיה היא שאין תחליף להכשרה מקיפה וניסיון רב שנים בתחומים כמו הגשה לבגרויות למשל. אז אתה מקבל לעבודה מורים צעירים וחדשים, ולאחר תקופה מסויימת מגלה שהם אינם מתאימים לצורכי המערכת. בעיה נוספת היא שהיות וידיך כבולות בשל המחסור הנ"ל, אתה גם לא יכול לשחרר מהמערכת מורים שאינם טובים מספיק. נוצר כאן מלכוד כפול, שמי שסובל ממנו בסופו של דבר זו החברה הישראלית כולה".

אם יש כזה מחסור במורים טובים, איך זה שממוצעי ציוני הבגרויות במודיעין ממשיכים לעלות בשנים האחרונות?

"אענה לך זה בשתי מילים: שיעורים פרטיים. לפני הכל, חייבים לציין שמינהל החינוך בעיריית מודיעין עושה עבודה מצויינת, ויש דברים שהם פשוט לא בשליטתם. מודיעין היא עיר חזקה מבחינה סוציו-אקונומית, ולהורים יש את האמצעים לדאוג לכך שהילדים יגיעו מוכנים לבגרויות בדרך זו או אחרת. שיעור התלמידים בתיכוני העיר שמסתייעים בשיעורים פרטיים הוא פשוט עצום. זו המציאות".

מצוקה במספרים

השבוע התפרסם מחקר חדש שיצר מכון המחקר של הכנסת, שבדק דיווחי מנהלים על השלכות המחסור במורים והקשיים בגיוס מורים חדשים. הנתונים שעולים מהמחקר מסכמים ומאששים למעשה את טענות אנשי החינוך לאורך כל העשור האחרון:

• 5% מהמנהלים העריכו כי המחסור השנה גדול או גדול במידה ניכרת משנים קודמות.
• 58% מהמנהלים שהשיבו דיווחו שיבצו להוראה בכיתה מורים ללא הכשרה מתאימה.
• 52% דיווחו כי גייסו מורים חדשים בפרופיל שאינו מתאים לבית הספר.
• 51% ענו בחיוב על השאלה האם הטילו תפקידים נוספים על מורים וחברי הנהלה.
• 42% דיווחו כי הפחיתו שעות הוראה בחלק ממקצועות הלימוד.
• 39% השיבו כי הגדילו את היקף המשרה של חלק מהמורים.
• 33% דיווחו כי ביטלו לחלוטין הוראת מקצועות מסויימים.
• 17% השיבו כי ישנה פגיעה בפעילות ובפרויקטים שאינם הוראה.
• 15% דיווחו על הגדלת מספר התלמידים בכיתות.