הבלבול, שלא לומר הפניקה, האוחז בארץ ובעולם בעקבות ההתפשטות המסחררת של האומיקרון, צריך ללמד את האנושות, ובעיקר את מעצמות העל, שיעור מאלף בצניעות קוסמית.
נכון, אמת הדבר, הגעתם לחלל, אתם שולחים חלליות למאדים, המצאתם תרופות מדהימות וטכנולוגיות שהן בבחינת מדע בדיוני, אבל עדיין יש מי שמזכיר לכם: "אל תתחרו בי…ואל תעמידו אותי במבחן…תמיד אהיה צעד אחד לפניכם".
מוטב להם לבני אדם, ובעיקר לאלה המסתובבים בעולם כאילו הם בני אלים שהולכים לחיות כאן עד סוף כל הדורות, להבין שיש משהו גדול מהם, חזק מהם ושהוא תמיד ינצח אותם, ואין זה משנה כמה מיליארדי דולרים יהיו להם בחשבון, גם אם יחזיקו את ההון שלהם בביטקוין או מטבע דיגיטלי מתוחכם אחר.
הקורונה במובן מסוים איחדה את כל 9 מיליארדי בני האדם החוסים בצל קורתו של כדור הארץ. אין זה משנה אם מדובר בתושב כפר באפריקה המשתכר חצי דולר ליום עבודה מפרך, או מולטי מיליארדר שבהבל פה מעשיר את כיסו בעשרות מיליוני דולרים.
כסף אינו נוסחת הקסם לחיים טובים ומאושרים. אהבה וחמלה זה שם המשחק האנושי בכל מקום על פני הכדור הקטן שלנו. כל מי שלוקה בגבהות הלב ובהתעלמות מפני אדם אחר הנמצא בקרבתו וזקוק ליד תומכת, סופו שיצא מן העולם ואין חצי תאוותו בידו.
בסוף בסוף בסוף, כולם מגיעים לתחנה הסופית ("הגעתם אל היעד"…), שגודלה קצת יותר ממ"ר. האדמה אוספת אליה את כולם בשוויון מוחלט, ללא כל עדיפות למי שיתרת הבנק שלו גדולה יותר. ואם כך נראה הסוף ועליו אין ויכוח, אז על מה כל הטרחה והאנרגיות המופנים במהלך החיים עצמם על כעס, נקמה, שנאה ודברי רכילות?
היה הרבה יותר נחמד בעולם הזה אם היינו נצמדים למילות השיר של שלמה ארצי: "תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה", או לזה של ג'ון לנון IMAGIN. אבל לצערנו כי רב, זה מה יש.
בימים אלה התחושה היא אכן של כל אחד לנפשו ולגורלו הבריאותי. גורלנו בידינו ולכן מצווים אנו להקפיד עד כמה שניתן לעבור את הגל הנוכחי בבריאות טובה.
