עירוני מודיעין רשמה בסוף השבוע את הפסדה הראשון העונה, אבל לא ניצחה כבר שלושה מחזורים ונראה שרגע האמת מגיע מוקדם מהצפוי
(צילום: פזי שינדלר)
זה היה באוויר, אפילו הקוף עם הידיים על העיניים ראה את זה מגיע – ההפסד הראשון של עירוני מודיעין. שבעה מחזורים לתוך העונה, שבע בום. רק ראשון וכבר אפשר לדבר על משבר, רק התחלנו ותכף סוגרים את הבאסטה. שני תיקו והפסד בשלושת המחזורים האחרונים, שתי נקודות מתשע אפשריות. אליפות היא בטח מילה גסה, יותר גסה מאנרכיסט. פיני עייש אמר שזה לא יהיה קל, עכשיו כבר ברור שזה יהיה אפילו קשה. המקום הראשון עדיין בטווח ניצחון, אבל לא רק שלוש נקודות מפרידות בין מודיעין לשדרות, אלא גם שלוש קבוצות שונות. בני אילת עשו את כל הדרך הארוכה מהמצפה התת ימי, רצוצים ושפופים אחרי ההפסד למרחבים. במודיעין היו צריכים לקחת את ההזדמנות הזאת בשתי רגליים. מילא היו בועטים בדלי, אבל הם ניסו לבעוט בדלי, התבלבלו ברגליים, הזיזו את הדלי עם רגל שמאל, בעטו באוויר עם ימין ונפלו על הראש. בצד הטוב, המים לא נשפכו. וחכם מה הוא אומר? אמרתי לכם.
לאצטדיון הורשו להיכנס בעלי תו ירוק בלבד. אוהדים שעדיין לא טרחו לבקר את סבתא, התייצבו לפארק הטכנולוגי כאילו יום חג. בצדק. שלומי ארבייטמן ורחמים צ'קול בגודל טבעי, שופט ששומע אותך כשאתה מקלל, ומעל הכל, ריח הזיעה והגרעינים הממולחים שזורים זה בזה כמו הצמה האלוהית.
האווירה החגיגית התחלפה בזעקות שבר. דניאל אלמליח הימם את המארחת בדקה ה-28 ובבני אילת שמחו לרדת למחצית ביתרון שברירי. שחק בן שבת נזרק למערכה עם פתיחת המחצית השנייה, ובדקה ה-85 הוא כפה שיוויון ושלח איתות למאמן שחולצת ההרכב דווקא יושבת עליו יופי. תוצר מחלקת הנוער של המועדון רעה בשדות זרים וקרע רשתות בליגה ג', אבל עד שהבן האובד כבר חוזר הביתה הוא מגלה שההורים שלו אימצו את שלומי ארבייטמן. אחרי שתי תוצאות תיקו אוהדים בנו על גלידה, אבל במודיעין הרגילו אותם להתקדם בטבלה בזהירות. עייש החליף ארבעה שחקנים עד הדקה השישים וחמש, ועוד אחד לפני הדקה השמונים. אבל במקום מהפך הוא ראה איך האילתית גונבת לו ניצחון מתחת לאף, ולוקחת את כל הנקודות לפארק תמנע. בריף הדולפינים לא ידעו את נפשם מרוב אושר. בפארק ענבה ניסו לשכנע ילד שהדינוזאור בעצם לא שבור, אבל הילד לא קנה את זה. אז הוא קנה חמשושים. העיקר שבפארק הטכנולוגי הדשא תמיד ירוק יותר, והשכן של השכן דווקא מבסוט בן מבסוט.
עירוני מודיעין יושבת בול באמצע, עם 12 נקודות שמסדרות לה את המקום החמישי מתשע. העונה אמנם בחיתוליה, אבל היא מתלבשת מהר. 16 מחזורים בסך הכל, תשעה נותרו, 27 נקודות ולמוליכה יש רק 15. תיאורטית, עדיין אפשר לקחת אליפות ב-11 פור. מעשית, צריך קודם לנצח. ביום שלישי, אחרי סגירת העיתון, התארחה הקבוצה אצל מ.כ ערד, האחרונה בטבלה, שצברה בדיוק נקודה גלמודה, הפסידה שש, ספגה 16. צריך להתחיל מאיפשהו.
הכל באמת פתוח. נכון, בדרך כלל סתם אומרים, אבל אם מפרידות ארבע נקודות בלבד בין הראשונה לשישית, ואם התחתית כוללת כרגע שלוש קבוצות בלבד, אזי זאת ליגה קשה. נכון, בדרך כלל סתם אומרים, אבל המספרים לא משקרים. זאת ליגה קשה והכל פתוח. הכדור ההוא עגול וכדורגל משחקים תשעים דקות, ברוטו. כל הקבוצות סובלות מהכנה קטסטרופלית. בימים כתיקונם משחקים שבעה משחקי אימון ויוצאים לדרך, אז אפשר וצריך לספור מעכשיו. עירוני מודיעין מחפשת ניצחון מאז ה-1:4 על גדרה בתחילת מרץ. עכשיו זה המאני טיים, והוא לא בא מוקדם מדי, והוא לא בא מאוחר מדי. הוא בא בדיוק בזמן. במקרה הטוב זה יהיה כל כך צמוד, שזה יוכרע על אחוז מתחסנים.
