זוהר ברעם, בעלי הכפר החשמונאי בשילת, זכה השבוע לפרס מטעם המוסד המחקרי יד יצחק בן צבי, לאחר למעלה מ-40 שנות פעילות
(צילום: פרטי)
זוהר ברעם, בעלי הכפר החשמונאי בשילת, זכה השבוע להוקרה מטעם המוסד המחקרי יד בן צבי, שהעניק לו את פרס "עת-מול" לשנת תש"פ, כ"כהוקרה על מפעל חייו ועל תרומתו הרבה להפצה ולהנחלה של תולדות עם ישראל וארץ ישראל בקרב הציבור הרחב".
יד בן צבי הינו ארגון מחקרי העוסק בחקר תולדות ארץ ישראל, ירושלים וקהילות יהודיות במזרח. בנימוקי השופטים נכתב כי "מפעל החיים הבולט של זוהר ברעם הוא 'כפר חשמונאי', שבו הוא רואה שליחות ללא סייגים. הוא מקדיש לכך את חייו מתוך מטרה ברורה להנחיל לדורות הבאים את מורשת המקבים ואת ההיסטוריה והגיאוגרפיה של אזור מודיעין. במשך 42 שנות קיומו של ה'כפר החשמונאי' עברו בו מאות אלפי ישראלים, רובם הגדול תלמידי בתי ספר וזאת לצד קבוצות גמלאים מכל חלקי הארץ, גני ילדים, חיילים, מורי דרך, תיירים מחו"ל ועוד. מפעלם של זוהר ברעם ואשתו נעמי ז"ל משמש דוגמה ליוזמה של אנשים פרטיים, שתולדות הארץ ואנשיה יקרים לליבם".
ברעם עצמו אמר בטקס, שנערך באפליקציית הזום, כך: "אני מודה ליד יצחק בן צבי על הכרתם במאמץ המתמשך בן 42 השנים שלי להנחיל לילדי חדרי המדרגות העירוניים את תרבות חקלאות המדרגות הכפרית של החשמונאים, שהיוו את בסיס האוכלוסייה ביהודה שתמכה במרד המקבים. מילדות נמשכתי לגיאוגרפיה והיסטוריה, מה שהוביל להקמת הכפר החשמונאי, שהיה בגדר הגשמת חלום ואשרי שהצלחתי להגשימו".
ברעם בן ה-77 הגיע למושב שילת בשנת 1978, כשנה לאחר הקמתו, וזמן קצר לאחר מכן קיבל לידיו את הקרקע הצמודה למושב במטרה להקים בה אתר חינוכי-היסטורי. הכפר המתשרע על פני שטח של 23 דונם משחזר באופן מדוקדק את החיים בימי בית המקדש השני באזור מודיעין, וכלל מבנים משוחזרים, מתקנים חקלאיים מאותה תקופה ועוד.
אל אזור מודיעין הגיע ברעם די במקרה, כך סיפר בעבר. "אחרי הלימודים באוניברסיטה עברתי להתגורר באילת בשנת 1969, לאחר שהתקבלתי לעבודה שם כגיאוגרף. הבנתי שלא באילת אתקע יתד, ולכן בחופשות הייתי נוהג להסתובב ברחבי הארץ ולחפש מקום בו ארצה להתגורר עם משפחתי בעתיד. באחד מהחיפושים האלו הגעתי למצפה מודיעין ולקברות המקבים, והוקסמתי מיערות בן שמן והעתיקות באזור. לא שיערתי עד כמה ישפיע על חיי ביקור זה".
בריאיון שנתן בעבר למודיעין NEWS סיפר ברעם על הימים הראשונים: "באותה תקופה שילת הייתה יישוב ספר קטן, בו התגורר 35 משפחות בלבד ומסביבנו לא היה כמעט כלום. גנרטור בודד סיפק לנו חשמל לכמה שעות בלילות, ומסביב שמענו את קולות הירי משטח האש של צה"ל. למרות הקשיים האמנו במקום ובעתידו. נעמי ואני התחלנו לתכנן את הכפר החשמונאי, לאחר שכל הרשויות הביעו את תמיכתן במיזם. מכרנו את דירתנו באילת ויחד עם כספי החסכונות שלנו התחלנו להכשיר את השטח. קנינו אדמה שחורה והבאנו אותה לכאן במשאיות כדי ליצור משטחים מיושרים עליהם נוכל לבנות ולפעול. באותה שנה נולדה בתנו הצעירה ושנה לאחר מכן, בחנוכה 1979, התחלנו להפעיל את כפר המקבים המשוחזר בהצלחה רבה".
במהלך השנים זה ברעם במספר פרסים, ביניהם פרס "יקיר העיר מודיעין" בשנת 2018, אף על פי שהוא כלל לא תושב העיר.
