אנחנו חברה אלימה. נקודה. המרחב הציבורי שלנו הוא שדה מוקשים שכל מי שחוזר לביתו בשלום בסוף יום העבודה צריך לברך הגומל
ההתעללות בפעוטות וילדים בגני ילדים ברמלה, חולון, חיפה ועוד עשרות ואולי מאות גנים לא מפתיעה אותי כלל. גם אם יתקינו אלפי מצלמות ויחברו חיישנים לגופן של הגננות והסייעות הן ימשיכו להפליק לפעוט חסר הישע, ולהוריד כאפה על ילד "נודניק" שבסך הכל הגיע לגן עם מצב רוח טוב ובא לו להשתעשע עם חבר לגן.
הסיבה שאני לא מתפלא היא כי כבר שנים אני מתריע על כך ש"מדד הערסים" בחברה שלנו נמצא בנסיקה וכי לא פחות חשוב לשטח אותו במקביל לניסיון החובבני לשטח את עקומת הקורונה.
אנחנו חברה אלימה. נקודה!!! המרחב הציבורי שלנו הוא שדה מוקשים שכל מי שחוזר לביתו בשלום בסוף יום העבודה צריך לברך הגומל ולשים שמן בבית הכנסת. פחד אלוהים לנהוג בכבישים שלנו בגלל נהיגה פרועה ואלימה של רבים מהנהגים. אגב, ככל שהמכונית מפוארת יותר כך הסיכוי שבעליה יחתוך אותך, יעקוף מימין, ישתלב במסלול ללא עמידה בתור הוא גבוה יותר. היזהרו במיוחד מפני המרצדסים השחורות והב.מ.וו עם החלונות הקהים…הם הכי מסוכנים. בדוק! אני נוסע מאות קילומטרים בשבוע על כבישי הארץ וזה ה"דוקטורט" שאני עושה על חוויית הנהיגה בכבישי ארצנו.
בשבוע שעבר אגב, נסעתי לראות כוכבים נופלים במצפה רמון. הנסיעה מבאר שבע למצפה רמון זהה בסכנה הכרוכה בה לקפיצת באנג'י ללא חבל מהאוורסט. הכבישים והמרחב כולו שייכים לבדואים העושים בהם ככל העולה על רוחם. דומה שמדינת ישראל ויתרה על שליטה בשטח המדברי שבין באר שבע-דימונה ומצפה רמון. יש קודם לספח את השטחים האלה לפני שמספחים שטחים בבקעת הירדן ומסתכסכים על כל העולם ואשתו.
אני מודה שאם הייתי הורה לילד שסרטון היה מוכיח לי שסייעת או גננת הושיטה רגל ארוכה ובעטה בגופו של ילדי הפעוט וחסר הישע, לא הייתי עוצר בנפשי וממתין לכתב אישום, ניהול משפט, הכרעת דין ובסופו של הליך משפטי ארוך גזר הדין היה עבודות לתועלת הציבור. יש סיכוי גבוה שהייתי נוהג אחרת או במילים אחרות הייתי לוקח את היוזמה לידיי. נקמת ילד קטן לא ברא השטן.
יש מצבים וזה אחד מהם, שההגיון, השכל והנפש אינם יכולים להשלים עימם, כמו התעללות בחסר ישע, במיוחד אם הוא פעוט או ילד קטן.
