כדי לצלוח את התקופה בשלום עלינו לאמץ את הצניעות כדרך חיים, והדברים אמורים בראש ובראשונה כלפי נבחרי הציבור שלנו
חלף כמעט חודש ימים מאז שרבים מהעסקים נפתחו ומאות אלפים חזרו למקום העבודה שלהם, ולמרות זאת המשק מפגין חולשה עמוקה שככל הנראה תישאר איתנו עוד חודשים ארוכים ואולי שנים.
אחרי הפעימות שניתנו והמענקים שחולקו המשק אינו מתניע באמת. המסקנה המיידית מפתיחת המשק היא שכוח הקנייה של הציבור ירד משמעותית. אזרחים חושבים פעמיים לפני שהם פותחים את הארנק. הקורונה הבהיר לכולנו שיש לנו מספיק בגדים ונעליים בארונות ולא דחוף לחדש את המלתחה. גם התוכנית להחליף את המכונית יכולה להמתין עוד שנה-שנתיים וכך גם החופשה ליעד אקזוטי לחו"ל.
המשבר האמיתי שלנו ושל העולם בימים אלה אינו בריאותי אלא כלכלי. מדובר בצונאמי של ממש שאת סופו עוד לא רואים ואנחנו רק בתחילתו. נתוני הפקידות הממשלתית (אוצר ובנק ישראל) אופטימיים מידי לטעמי. הם מקווים שלא לומר מתפללים שלקראת סוף השנה יהיו כאן כ-300 אלף מובטלים. הם חייבים להיות אופטימיים כדי לא לזרוע בהלה וגם להצדיק את הפעולות שהם נוקטים למזער את המספרים.
אלה שבאים מהשטח, ואני נמנה עליהם, מעריכים שבסוף 2020 היקף המובטלים בארצנו הקטנטונת יעמוד על כ-500 אלף איש והנתון החמור מכל הוא שרבים מהם יהיו צעירים, מלח הארץ שלמדינה לא יהיה מה להציע להם. להם גם לא יהיה מה לחפש במדינות מעבר לים כי גם שם לא תירשם צמיחה כלכלית בשנתיים הקרובות.
לעניות דעתי, הציבור עדיין לא מפנים את עומק המשבר שבו אנחנו נתונים. זקני צפת זוכרים משברים כלכליים מימים ימימה כמו המיתון הגדול שהיה כאן בשנות ה-60 של המאה שעברה וגם זה שלאחר מלחמת יום הכיפורים. המשבר הנוכחי נמצא בשורה אחת עם משברים אלה ובחודשים הקרובים יתברר אם הוא לא חמור יותר.
כדי לצלוח את התקופה בשלום עלינו לאמץ את הצניעות כדרך חיים והדברים אמורים בראש ובראשונה כלפי נבחרי הציבור שלנו שלעתים נדמה שהם חיים בפלאנטה אחרת או ביקום מקביל. הפגנות כיכר תאחריר הן בפתח אלא שהפעם הן יהיו לאורכה ולרוחבה של הארץ.
