עם כל הכבוד לציפיות הנמוכות ממכבי מכבים רעות לנוכח התקציב המוגבל – מה שקרה מול מכבי רמת גן לא מוסיף לה כבוד • הפסד ב-29 הפרש, גם מול מוליכת הטבלה, מצדיק את העונש שקיבלה הקבוצה: מאזן שלילי בפעם הראשונה העונה
בשבוע שעבר חטפו המכבים 22 הפרש מרחובות, סגנית מוליכת הליגה הארצית. השבוע עמדה בפניהם המשוכה היחידה הגבוהה יותר, המוליכה בכבודה ובעצמה – מכבי רמת גן. נגמר 29 הפרש. תבוסה. 64:93. לוח התוצאות עמד נבוך, ואולי זה תמיד המראה הכללי של לוח תוצאות. לראשונה העונה נופלת הקבוצה של נמרוד כהן למאזן שלילי, 4:3, דווקא אחרי פתיחה מעודדת של העונה, שכללה ניצחונות על פתח תקווה ולוד העדיפות על הנייר. למעשה, עם התקציב הנמוך בליגה, כולן עדיפות על הנייר, אבל לקחי השנה שעברה נלמדו וסגל השחקנים הנוכחי של הקבוצה בהחלט נראה כשיר להתמודד על המקום בארצית ואולי אף למעלה מכך.
אחרי 19:16 צמוד לזכות המארחת בתום הרבע הראשון, נדמה היה שהמכבית תספק קרב ראוי לשמו, ואולי אף תחלץ ניצחון סנסציוני. בסופו של יום עמדה ממול קבוצה ארצית שיכלה להרשות לעצמה לקחת את חוזהו של יוני ניר במלואו. אחרי ששימש כקפטן הפועל רמת גן יוני חצה את הכביש כדי לקחת חלק בפרוייקט של מכבי רמת גן. אבל לא מן הנמנע שדווקא הפרויקט של מכבי מכבים הוא המרשים יותר. נמרוד כהן עוד חלם להחזיר את הבן האובד הביתה, אבל כדי לעשות דבר כזה, מישהו היה צריך להכניס את היד עמוק לכיס. ואם הבן האובד לא חזר הביתה, הבית חזר אליו, לפחות עד משחק הגומלין בסיבוב הבא. אז עכשיו הוא בדרך לחזור ללאומית, ואם המכבית רק תישאר, זה יהיה הישג לא פחות גדול.
המכבים הסתכלו ליריבה העדיפה בלבן של העיניים, גם אם דין היה צריך להרים קצת את הראש, אבל ברבע השני תוכנית המשחק של האורחת קרסה כמו קווין דוראנט בגמר המקולל. ההפרש תפח כאילו היה עוגת שמרים והפער נשק לעשרים עוד לפני שהשופט שרק למחצית. בדרך כלל עוצרים את השעון בחוצים, הפעם בלב חומל הוא שיחק אותה לא שם לב.
את מה שנמרוד כהן אמר לשחקנים שלו בחדר ההלבשה, בהפסקת המשחק, אף אחד לא שמע, כולל השחקנים. עובדה היא שהמחצית השנייה נפתחה באותו האופן ממש, ואחרי ספרינט קצר של המארחת, המכבית תפסה את הצד והזמינה בלון חמצן. מזווית מסויימת, הפסד ב-29 הפרש דווקא עושה עימה חסד. בסך הכל היא הפסידה בשני משחקיה האחרונים בהפרש מצטבר של 51 נקודות. אאוץ'. הגם שמדובר בשתי הקבוצות המובילות בליגה כרגע, אף אחד לא חשב שפתאום זה יראה ככה. אבל תמיד יש את המשחק הבא והמבחנים האמיתיים של הקבוצה הזאת יגיעו עכשיו. שתי קבוצות תחתית, קבוצת אמצע טבלה, חלומות דומים על עונה נוספת בליגה. החודש הקרוב יקבע ככל הנראה לאן מועדות פניה של הקבוצה. למאבקי תחתית מתישים, או לעונה חגיגית בשיפולי הצמרת. חובה להזכיר, זהו רק המחזור השביעי, יש עוד הרבה נקודות בקופה, ובמיוחד אם מתחשבים בעובדה שבכדורסל אפילו כשמפסידים מקבלים נקודה.
"התוצאה כואבת", הודה נמרוד כהן. "רמת גן לא קבוצה בשמיים. נכון שהם בשבע אפס, אבל המאזן קצת משקר, הרבה משחקים הם ניצחו בנקודה שתיים, משחקים שהם יכלו באותה מידה להפסיד, אבל צריך גם מזל בחיים. מבחינתנו המשחק לא היה טוב, אלו לא פערי הרמות בין הקבוצות, אבל לא הופענו למשחק בשום צורה שהיא, נראינו רע מאד והתוצאה לא משקרת".
לראשונה נפלתם למאזן שלילי.
"העובדה שאנחנו במאזן כזה היא ממש לא סוף העולם. אם כבר שיחקנו נגד פתח תקווה, וניצחנו, לוד, בחוץ, וניצחנו, רחובות, רמת גן, ואנחנו במאזן כזה? המצב טוב. אנחנו הולכים עכשיו לשלושה משחקים מול חבל איילות, רמלה וגבעת שמואל. שלושה משחקים מול קבוצות בערך ברמה שלנו. שלושה ניצחונות ואנחנו במקום אחר לגמרי בליגה הזאת. שני ניצחונות, נהיה במקום טוב, ניצחון אחד, מקום סביר. שלושה הפסדים זה יהיה רע מאד".
אחרי רבע ראשון טוב, מה השתבש?
"הרבע הראשון נפתח חזק מצד שתי הקבוצות. אני אומר בלב שלם, שטפנו את המגרש, סלים בתוך הצבע, תנועה, מסירות, תענוג. 16 נקודות ברבע. כל זריקה בדיוק מאיפה שצריך, כל כדור בפנים. תומר כהן קלע שמונה מתוך הצבע, ראובן קלע שלוש. דין אליעזר היה דומיננטי. אבל בצד השני נכנסו להם שלשות באחוזים גבוהים. נגמר 19:16 לרמת גן ברבע וחבל, כי היינו יותר טובים. עם טיפה יותר קשיחות בהגנה היינו יכולים לסיים את הרבע הזה בצורה יותר טובה, ואז אולי גם המשחק כולו היה נראה אחרת. רבע שני הם שטפו את המגרש. קלעו מכל מקום, עצרו אותנו בהגנה, מאד הפריעו לנו למצוא את אזור הנוחות שלנו. קלענו סלים באחוזים מאד נמוכים, כל נקודה השגנו במאמץ גדול. ככה יצא שבמחצית כבר היה עשרים הפרש. את המחצית השנייה הם פתחו בריצת 0:6 שעשתה פער 26. מהרגע הזה זה כבר נהיה סוג של גארבג' טיים. ירדנו לחמישייה שנייה הם ירדו לחמישייה שנייה. הסטטוס קוו נשמר עד הסיום. הפנים למשחק הבא".
