הוא "יושב על הגדר" כבר שנים וממתין לשעת הכושר המתאימה כדי לעבור לפוליטיקה הארצית • בינתיים הדרמה בליכוד מגיעה לנקודת רתיחה ובקרוב מאוד יצטרך ראש עיריית מודיעין להחליט לאן פניו • פרשנות
(צילום ארכיון: דוברות העירייה)
בעוד כחודשיים נלך שוב לקלפיות, בפעם השלישית בתוך כמעט שנה. זה לא פשוט, זה מתיש, סוחט כוחות נפש בעיקר מהמועמדים וגם די מעצבן את האזרחים, שלא לדבר על כמה זה עולה לנו בכסף.
בכל ההמולה הזאת יש קבוצה לא קטנה של פוליטיקאים, או כאלה שרואים עצמם פוליטיקאים, שצריכים לשקול את צעדיהם ולמקם את עצמם בפאזל הפוליטי הדי מסובך שנוצר כאן. אין הכוונה לאישים כמו איילת שקד או אביגדור ליברמן וגם לא על גדעון סער וביבי נתניהו. הזרקור מופנה למישהו הרבה יותר קרוב אלינו – ראש העירייה חיים ביבס.
ביבס "יושב על הגדר" כבר שנים וממתין לרגע המתאים להצטרף לשולחן הממשלה כשר. הצעות לא חסרו, מראש מפלגתו נתניהו, אבל ביבס בחר להישאר במודיעין מסיבות השמורות עימו. כולם יודעים שזו תחנת ביניים, איש לא יודע עד מתי. ביבס עצמו אישר זאת לא פעם ותמיד סייג עם המשפט "בבוא הזמן, כשזה יתאים".
לפני שבועיים חגג ביבס יום הולדת חמישים עגול. הוא כבר רואה בליכוד את בני מחזורו, פחות או יותר, כמו גלעד ארדן, גדעון סער ומירי רגב וכולם "משפרים עמדות" לקראת הימים שאחרי נתניהו. הם כבר שם והוא עדיין במודיעין. המקום כאן מפנק ומתגמל, אבל הזמן מתחיל לפעול לרעתו. זהו מצב לא נוח עבורו והוא התעצם בשנה האחרונה במיוחד. כעת ברור שהמערכת עומדת בפני שינויים דרמטיים וגם ביבס חייב לפעול.
בעוד שבוע וקצת יערכו בליכוד הפריימריז לראשות המפלגה וגם כאן ביבס מעט ממולכד. עד כה הוא לא יצא מגדרו כדי לסנגר על ראש המפלגה, אבל הזמנים השתנו. כתבי האישום התלויים נגד נתניהו, התעצמות כחול לבן, הכרסום האיטי אך הקבוע בגדלו של "גוש הימין" – כל אלה מהווים בפני המועמד ממודיעין בעיות לא פשוטות. זהו מצב לא פשוט למי שתיכנן במשך כמה שנים את הכניסה לפוליטיקה הארצית. לביבס יש עוד ארבע שנים לכהן ויותר משמועה אחת אומרת שהוא לא יסיים את הקדנציה במודיעין.
אינני יודע מה מתרחש במוחו של ביבס והוא לא משתף אותי בתוכניותיו הפוליטיות. אבל קיימת עוד אופציה: אם רשימת הליכוד לכנסת הבאה סגורה בפני ביבס, ואם בן בריתו נתניהו ייצא לנבצרות או לחנינה תמורת פרישה מהפוליטיקה, זה לא יהיה תסריט הזוי מדי אם בוקר אחד נמצא את ביבס חובר לגוף פוליטי ימני אחר, שעדיין פתוח לקליטת חברים חדשים, וכובש לעצמו מקום גבוה בצמרת.