תושבים דתיים ביישוב החילוני ניל"י דורשים לאסור על מוסדות היישוב לדון בסוגיות הקשורות לדת • ראש ועד היישוב: "זה נסיון השתלטות. ביום השואה באו לפה חרדים לעשות כאן על האש"

היישוב החילוני ניל"י, הסמוך למודיעין ונמצא מצפון לגדר ההפרדה, עד בשנים האחרונות למאבקים בין האוכלוסיה החילונית למספר משפחות דתיות, כלפיהן נטען שהן מבקשות "לבצע השתלטות דתית" על היישוב. מה שהחל כבר לפני יותר משנה עם מאבק עיקש סביב שאלת הפעלתו ביישוב של מקווה טהרה הלך והסתעף וכעת נדון בבית המשפט המחוזי בירושלים, לו הגישו לאחרונה 11 עותרים בקשה לצו מניעה נגד ועד היישוב ו-168 מתושביו, בבקשה לאסור עליהם לדון בסוגיות הנוגעות לתחומי הדת ביישוב.

היישוב מנוהל בידי ועד המיישם את החלטות האסיפה/אגודה המורכבת מתושבי המקום. לטענת העותרים קיים בניל"י מיעוט משמעותי של תושבים, שאינם מגדירים עצמם כחילוניים, הנפגעים מהחלטות הרוב.

שורשי התביעה כבר בשנת 2011. העותרים טוענים שמאז "ניצלה האגודה את 'הרוב החילוני' על מנת להעביר החלטות שמטרתן המוצהרת היא למנוע מתושבים דתיים חדשים לרכוש בתים ביישוב". לטענתם, החלטות אלו הן בלתי חוקיות ומהוות "עושק המיעוט". עוד טוענים העותרים כי באסיפה כללית שהתקיימה בשנה שעברה החליט הרוב החילוני על כמה סעיפים הפוגעים בזכויותיהם, כמו החזרת מפתחות בית הכנסת למזכירות היישוב ואיסור על קיום שיעורי תורה במקום לחרדים שאינם תושבי ניל"י, בחירת הרכב ועד בית הכנסת מבין כל חברי האגודה, ביטוח חוט העירוב שקיים ביישוב והוספת המילה "חילוני" (הכוונה ליישוב חילוני.ע.ק) בתקנון האגודה.

מיכאל סמו, ראש הוועד המקומי בניל"י, הסביר לנו השבוע: "היישוב מתנהל כאגודה שיתופית מאז הקמתו. המשמעות היא שהמוסד הכי חשוב הוא האסיפה הכללית, שבה מגיעים החברים ומצביעים בכל מיני החלטות עקרוניות. הוועד המנהל שאני יושב בראשו מבצע את מדיניות האסיפה הכללית. יש כללים וחוקים שאומרים שלאסיפה הכללית יש סמכות לדון בכל נושא שמעלה וועד ההנהלה או חברים באגודה. אין שום נושא בעולם שאסור לדון בו, כולל נושאים של דת וצביון היישוב".

אז מאיפה מגיעה התביעה הזאת?

"באה לפה קבוצה של חוזרים בתשובה, מונהגים על ידי כמה חרדים שהם די קיצונים בדעתם, ומבקשת לאסור על האסיפה הכללית לדון בנושא. זה נוגד את כל ההיגיון ואת כל הבסיס לקבלת החלטות ביישוב שיתופי. זה רצון בעצם למוטט אותנו ואנחנו כמובן מתנגדים לזה. לא מדובר פה על החלטה לא חוקית, שבכלל לא התקבלה. התביעה שלהם היא סתימת פיות וזה מדאיג".

שמענו מתושבים ביישוב שחשים שיש בעצם ניסיון לפתוח פתח להשתלטות חרדית על היישוב. הכצעקתה?

"זה ממש כך. לצערנו אנחנו מרגישים שזה מה שהם רוצים. כל בוקר מגיע לכאן רכב עם חרדים מקריית ספר שמגיעים לבית הכנסת ביישוב, בזמן שבקריית ספר יש מאות בתי כנסת. היו כבר מקרים בהם העירו לבנות ביישוב על לבוש לא צנוע. זה דבר מדהים. הם באים ליישוב שלי ואומרים לי שאני לא צנוע? יש פה תהליך שעובד לאט-לאט בשיטת הסלמי והם מנסים להשתלט על כל מה שיש. מאז שכמה משפחות ביישוב הפכו דתיות, פתאום אנחנו רואים שאחרי תפילת השחרית נשארים כאן ללמוד תורה ולאט-לאט זה הופך לכולל".

יהיה מי שיסתכל מהצד ויגיד שזאת פראנויה חילונית.

"תקשיב: ביום השואה הם באו לפה לעשות כאן על האש, בפארק שלנו ביום השואה. אתה מבין? באים לכאן אנשים ואומרים לנו 'אנחנו נשתלט על היישוב'. זה לא מקרי, הם נתמכים בידי גורמים בקריית ספר. זאת בעיה לא רק שלנו אלא של עוד מקומות".