עם הגשת כתב האישום נגד הנהג שהפיל טרקטור על חנה גאולה דוויק והדס לוי והרג אותן מתברר – הוא היה שיכור ומסומם בשעת המעשה • מימדי התאונה המזעזעת שהתרחשה ליד חשמונאים רק מתחילים להתגלות והמשפחות מתקשות להתמודד

זו היתה אחת מתאונות הדרכים הקשות והמזעזעות שהתרחשו באיזור מודיעין ולא במקרה נדרש למשטרה זמן רב לחקור אותה, בגלל מורכבות הפרטים. וכך, שנה וחצי אחרי התאונה שבה נהרגו האישה חנה גאולה דוויק והילדה הדס לוי – הגישה השבוע פרקליטות מחוז מרכז לבית המשפט כתב אישום נגד זכריה בראשי, בן 53 מירושלים, שגרם למותן. הוא מואשם בגרימת מוות לשני בני אדם בנהיגה רשלנית, "נהיגה בקלות ראש", "רשלנות בה נחבל אדם וניזוק רכוש" וכן "נהיגה בשכרות ותחת השפעת סמים".

ב-12 ביולי 2016  נהג בראשי במשאית אליה חובר נגרר נתמך ("טריילר") שעליו הועמס טרקטור קידוח כבד  במשקל 14 טון. לפי כתב האישום בראשי קשר את הטרקטור לטריילר בשרשרת ברזל קצרה בצדו הימני בלבד, במקום ובאופן שלא היה בהם כדי לעגן את הטרקטור לטריילר או למנוע את תזוזתו. כל זאת כאשר בדמו יש כמות אלכוהול גבוהה מהמותר וגם שרידי שימוש בקנאביס.

לאחר שבראשי לא איבטח כיאות את המטען הכבד שלו הוא עלה עם המשאית על כביש 446 והחלה לנסוע בו לכיוון דרום, כשמטרתו להתחבר לכביש 443 ומשם להמשיך לירושלים. הוא עבר את מחסום נעלין וכבר בשלב זה (עם או ללא ידיעתו) המטען הבלתי מאובטח החליק לצדו הימני של הטריילר ואיבד את המיקום במרכזו.

לאחר שחלפה על פני הכניסה למודיעין עילית המשיכה המשאית דרומה והגיעה לכיכר של היישוב חשמונאים. כאן, מעט אחרי השעה שבע בבוקר, אירעה התאונה הקטלנית: המשאית הסתובבה בכיכר ובשל הכוח הצנטרפוגלי הטרקטור הבלתי מאובטח המשיך להחליק מהטריילר ונפל ממנו, במלוא כובד משקלו, על המדרכה שעליה עמדו אנשים. איתרע מזלן הרע של חנה גאולה דוויק ושל הילדה הדס לוי (שתיהן ממודיעין עילית), והטרקטור העצום מחץ אותן ועוד הולכי רגל שנפצעו. חנה והדס חולצו על-ידי מכבי האש, הובהלו לבית החולים ושם נקבע מותן. לשתי הנשים האחרות ולתינוק שהיה במקום נגרמו חבלות.

חנה גאולה דוויק, בת 54 במותה, הניחה אחרי ילדים, נכדים ואת הבעל מאיר. השבוע, בשיחה עם "מודיעין News", סיפר על ההתמודדות המשפחתית עם הטרגדיה שפקדה אותם: "התחושות מאוד קשות. זה לא קל בכלל, כל המשפחה עדיין המומה. קשה לנו לעכל שהיא לא נמצאת. כל מי שהכיר אותה – בתוך רבע שעה כבר חיבב אותה. היא הייתה אישה משכמה ומעלה. מאוד יקרה. כל מי שהיה עובר בסביבה הייתה מגישה לו מהמטעמים שהכינה".

מה היא עשתה שם באותו בוקר?

"היא עבדה כעוזרת גננת, בכל פעם בגן אחר. באותו בוקר הערתי אותה מוקדם ונפרדתי ממנה לשלום כבר בשעה שש וחצי. היא יצאה מוקדם כי רצתה להגיע ראשונה לגן. מי תיאר לעצמו בכלל שחצי שעה אחר כך היא כבר לא תהיה איתנו יותר".

איך התמודדתם עם המקרה?

"קשה מאוד, לי ולכל המשפחה המורחבת. האחיות של גאולה הרוסות עד היום. אתה לא מבין איך רגע אחד היא בבית ושנייה אחר כך כבר לא נמצאת בעולם. יש לנו שבעה ילדים ו-12 נכדים וזה מאוד קשה לשמוע אותם שואלים כל הזמן 'איפה סבתא?'. זה כל הזמן עולה מחדש. גם המציאות הכלכלית מאוד קשה מאז. בעצם גאולה הייתה המפרנסת היחידה בבית ועד עכשיו עוד לא קיבלתי את הפיצויים שמגיעים לנו. עברה יותר משנה וחצי ואחרי שהייתי צריך לחתן את הילדים שלי נקלעתי לחובות של מאתיים אלף שקל. זה מאוד קשה".

יש גם תחושת כעס נוכח העובדה שהנהג שהתרשל גם היה שיכור ומסומם?

"יש כעס, בטח שיש. כמובן. אנחנו חרדים וקיבלנו את זה כגזירה משמיים, אבל יש פה רשלנות נוראית. איפה האחריות של הנהג על המטען שלו? שום אחריות. לא קשר כמו שצריך ועוד היה שיכור. מה אני אגיד לך – זה קשה".