בתקופה זו של השנה, כאשר עיני הטניס העולמי נישאות ליבשת המבודדת והרחוקה, טוב להיזכר בימים העתיקים שבהם שחר פאר שלנו היתה אימת הקנגורו והמדורגות ראשונות בעולם • לרגל חתונתה הקרובה של "המחבט ממכבים" – זו מתנת הכלולות שלנו
אליפות אוסטרליה מתרגשת בימים אלה על היבשת החמישית וחובבי הטניס המקומיים אחוזי תזזית (כפי שעולה מן התמונה המצורפת). כמובן שגם השוויצרים, הספרדים והסרבים עוקבים בעניין. וכן, מעריצי שראפובה, המהווים כ-3.7 מיליארד בני אדם. כלומר, המין הגברי.
חובה להודות, מרביתם, כ-3.5 מיליארד פלוס מינוס, יתקשו להבחין פורהנד מבקהנד. עבורם שראפובה היא כמו מתמודדת מוצלחת במיוחד במרוץ למיליון. הם עוקבים אחריה ברחבי העולם, נדרשת למשימות מוזרות כגון להידחס לחצאית מינימלית ולחבוט כדור מעבר לרשת בעזרת רקטה.
בכל מה שקשור לישראלים, מדובר בלא פחות מטרגדיה. היום הם צופים בטניס וזה נשמע כאילו הם יצאו לפנסיה ואף אחד לא בא לבקר.
"היא נראית ממש טוב, מיאמי". "זה טורניר דובאי". "אה, באמת? כבר הייתי בדובאי".
"מתי? איך? מה עשית בדובאי?". "סתם, נפגשתי שם עם איזה בחור, אל מבחוח משהו".
"תפסיק לדבר, בגללך פספסתי חמש עשרה נקודות".
אבל היו גם תקופות אחרות. שישראלים צפו בטניס בתשוקה ובהתלהבות של מוכי שיגעון. במיוחד כשמדובר באליפות אוסטרליה הפתוחה. לעזאזל שראפובה. אפילו פדרר נחשב למתאבן בלבד. דגלי המולדת התנופפו ברקע כאילו הפכה סידני לירושלים, מהיציעים עלו קריאות כגון "קדימה שחר! תראי לה מה זה!". ומחוץ לאצטדיון נערכו הפגנות פרו פלסטיניות שפוזרו באלימות. בהחלט, היו אלה ימים יפים.
באליפות אוסטרליה שחר פאר עלתה על המפה, ואנחנו עלינו עליה איתה. שוב ושוב היא חזרה אליה, כאילו הייתה בית קיט שהיא חוגגת בו פעם בכמה שנים. ואנחנו חגגנו איתה. ב-2004, וכשהיא בת 17 בלבד, גברה שחר בגמר טורניר הנערות על המדורגת שלישית בטורניר, ניקול וידיסובה הצ'כית, בשתי מערכות, 1:6, 4:6,כדי להניף את התואר היוקרתי ולהפוך לישראלית השנייה בלבד שזוכה בתחרות גרנד סלאם לנוער, אחרי שאנה סמאשנובה עשתה זאת 13 שנים קודם לכן, בפריז. "זאת הפתעה ולא הפתעה", היא הפגינה אז צניעות אופיינית. "כל מי שהיה לידי ידע שאני הולכת לזכות". לצד זאת, היא ידעה, כמו לאורך הקריירה שלה כולה, לתת לנו את מה שאנחנו מבקשים מאז שאברהם אבינו נשלח לארץ זבת חלב ודבש- הכרה. " אני גאה מאוד לזכות בזה בשביל ישראל, בשביל האנשים ובמיוחד עכשיו עם כל הדברים הרעים שקורים שם כרגע. אני מקווה שזה יגרום קצת אושר לאנשים בישראל" (בהתייחס לגל הטרור שפקד את ישראל באותה תקופה).
באליפות אוסטרליה 2007 גברה שחר על סבטלנה קוזניצובה, הרביעית בעולם, והעפילה לרבע הגמר, כדי להפוך לישראלית הראשונה מבין הנשים, והשלישית מישראל שמגיעה למעמד שכזה, לאחר עמוס מנסדורף ושלמה גליקשטיין. משחק רבע הגמר שלה, מול סרינה וויליאמס, הוא כנראה הזכור ביותר בקריירה שלה, והיא הפסידה בו לאחר שהייתה רחוקה משחקון אחד בלבד מעלייה לחצי הגמר.
באליפות אוסטרליה 2008 שחר אמנם נעצרה לפני שמינית הגמר, בגלל הפסד לילנה דמנטייבה בסיבוב השלישי. אבל בטורניר הזוגות, שבו היא שיתפה פעולה עם ויקטוריה אזרנקה הבלארוסית, שחר חקקה את שמה על הישג נוסף, כישראלית היחידה אי פעם להעפיל לגמר זוגות גראנד סלאם לנשים. ואמנם היא הפסידה, לאחיות קתרינה ואלונה בונדרנקו, אבל ברור שזה היה באשמת אזרנקה.
באליפות אוסטרליה 2011 שחר פאר אמנם הודחה שוב בסיבוב השלישי, אחרי שניצחה פעמיים, ונעצרה על ידי פלביה פנטה רגע לפני השמינית. אבל עם סיום האליפות ההיא, התברר שההישג הזה סידר לה את דירוג השיא שלה, ודירוג השיא של טניסאי או טניסאית ישראלים בהיסטוריה, מקום 11 בעולם.
אגב כך, גם יוליה גלושקו רשמה ציון דרך מרשים באליפות אוסטרליה 2011, כשהשתתפה לראשונה בקריירה שלה במוקדמות טורניר גראנד סלאם, וכן היא נכנסה, לראשונה בקריירה שלה, לרשימת 200 הטניסאיות הטובות בעולם.
אז אליפות אוסטרליה 2018 מתרגשת, אבל אנחנו הרבה פחות. עיניהם של רבים נשואים אל היבשת החמישית והישראלים מחפשים את עצמם בהודו. בלי שחר זה ממש לא אותו דבר. אין ספק, שיותר מהכל, אליפות אוסטרליה הייתה הדיסקוטק האהוב עליה ואנחנו נכנסנו כי צעקנו שאנחנו איתה.
אבל בזמן שאנחנו סובלים, היא שוב חוגגת כאילו דבר לא השתנה. הפעם בלעדינו. כלומר, אליפות אוסטרליה מתרגשת ושחר פאר נותנת את משחק חייה. אבל הרבה השתנה. את משחק חייה היא נותנת דווקא מחוץ למגרשים. כנראה שהחודש הזה, הטורניר הזה, שוב הוציא ממנה את המיטב. בזמן שהטובים ביותר, והיא נמנתה עליהם פעם, יצאו לדרך, שחר יצאה לדרך משלה. אירוסין. כן, יש חיים אחרי המשחק. גם אם לא עבורנו. ד"ר אילון רם, שכיכב בסדרה "המתמחים", הציע לה נישואין במהלך חופשה של השניים, והכוכבנית לשעבר ענתה בחיוב. אולי בכל זאת, קאמבק? אליפות אוסטרליה 2019 תיערך רק עוד שנה. עם כל הכבוד לשראפובה, מתוך 3.7 מיליארד, יש פה לפחות ארבעה מיליון שהיו מחליפים אותה בשנייה בשביל האחת הנכונה. כלומר, לא כולל ד"ר רם.
