בעוד מספר שבועות יפתח אחד האסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית מעטפה, עליה חתומים לא אחרים מאשר תלמידי תיכון עירוני ד' במודיעין. מדובר על תלמידי כיתת ט'4, שזכתה השבוע בגמר הארצי של תחרות "רמון ספייסלאב" ותשלח לחלל את הניסוי שתיכננה ושמו "תסיסה כוהלית במיקרו כבידה".
הגמר, שנערך בהשתתפותה של רונה רמון ובמסגרת שבוע החלל הישראלי, היווה את נקודת הסיום של תהליך למידה ארוך אשר התבצע בסביבה מאתגרת, בו התנסו התלמידים בחקר ופיתרון בעיות כשבדקו אילו השפעות יש למאפייני החלל על תופעות טבע המוכרות לנו על פני כדור הארץ. כיתת ט'4, שכל תלמידיה נרתמו להצלחת הניסוי, בחרה להתמקד בתהליך התסיסה של יין אדום במיקרו כבידה (כבידה כמעט אפסית), כפי שיש בחלל. מטרת הניסוי היא לבחון כיצד מיקרו כבידה משפיעה על תהליך התסיסה וההתיישנות של יין ובכך גם על טעם היין.
התלמידים, שעבדו רבות על הניסוי הן מבחינה מדעית הנדסית והן מבחינת דרך הצגתו בגמר, נבחרו להיות בין חמש הקבוצות הישראליות שישלחו בעוד כחודש את הפרויקט שלהן לתחנת החלל הבינלאומית, הנמצאת במרחק של 400 קילומטרים מכדור הארץ. הכיתה תשלח לחלל מיץ ענבים סחוט, כאשר בתנאי חוסר כבידה הוא ייחשף לשמרי יין ויחל בתהליך התסיסה. מטרת הניסוי היא לבחון את יעילות התסיסה ואת פליטת הגזים והאלכוהול בתנאי מיקרו כבידה. תוצאות הניסוי ישליכו על מספר רב של תחומים הרלוונטיים ליישוב חיים מחוץ לכדור הארץ.
* * *
פגשנו השבוע את תלמידי הכיתה המדעית-הנדסית העייפים אך נרגשים, ואת שי שיפריל – המורה שליווה אותם לאורך כל התהליך. שיפריל מבהיר: "במשך השנה וחצי האחרונות עבדנו על כמה פרויקטים מלבד הניסוי הזה, כאשר מה שהיה מרגש זה שהם עשו את כל התהליך בעצמם".
תחילת הסיפור בעבודה בכיתה בכמה קבוצות על כמה ניסויים במקביל, מהם נבחר כאמור האחד שנשלח לתחרות הארצית ובקרוב יגיע גם לחלל. בתוך קבוצות העבודה אומצו הנורמות ותרבות העבודה של סוכנות החלל האמריקאית ושל חיל האוויר הישראלי, בדמות חלוקת התפקידים המסורתית ל"מהנדס", "קצין יחסי ציבור", "מפקד המשימה" וכולי.
את הרעיונות לניסויים שביקשו לפתח הביאו התלמידים בעצמם. "זה מאוד קשה להביא את הרעיונות", מספר שיפריל. "הם היו צריכים גם לחשוב ולהמציא רעיונות וניסויים וגם שאלה יהיו קשורים לתנאי מיקרו כבידה. הם הביאו רעיונות מניסויים אליהם נחשפו ודברים שקראו וראו ובנוסף עשינו סיעור מוחות בין כמה קבוצות בהנחיית זהר ארליך, המנטור שהוצמד לנו מטעם התוכנית. היינו הכיתה הגדולה ביותר מכל אלו שהשתתפו בתחרות והיה מאוד מורכב לנהל ולתת את מלוא תשומת הלב לכל כך הרבה קבוצות".
* * *
כאמור – הניסוי שתיכננו התלמידים עוסק בתסיסה כוהלית ביין, אבל משליך ממנה גם לתהליכים אחרים המתרחשים בגוף האדם. גבריאלה בשון, שהייתה בקבוצה המקורית שחשבה על הניסוי הזוכה, מספרת: "אם נבין מה קורה בחלל נוכל לקשר את זה גם לתחומים אחרים".
שיפריל: "מה שיפה כאן הוא שהם התחילו מהרעיון של היין ועם הזמן, המחקר וההתעמקות, הבינו שיש כאן הרבה יותר מרק יין. היין זה רק גימיק".
למה בכלל חשוב לערוך דווקא את הניסוי הזה?
עידו אהרון: "זה חשוב מפני שהאנושות לא תישאר בכדור הארץ בעתיד. מהניסוי הזה נוכל להבין טוב יותר את תהליך הנשימה התאית. כשנתיישב בחלל חשוב שנדע איך יעבדו פעולות היום יום שאנחנו עושים כרגע בכדור הארץ. כך, במקום לייבא למושבה בחלל נוכל לייצר שם. אולי נגלה שמשתלם יותר גם לבצע פעולות נוספות דווקא בחלל ולא בכדור הארץ".
איך התחלתם בכלל לפתח את הניסוי?
שיפריל: "בהתחלה קבוצה מצומצמת עסקה בזה. גבריאלה דיברה עם היינן הראשי של כמה יקבים בצפון, שעזר לנו למצוא מידע והשראה. התלמידים נעזרו גם בעוד אנשים כמו חגית ברקאי המורה לביולוגיה ופרופסור לביולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון. את כל השיחות האלו התלמידים עשו בעצמם".
* * *
הניסוי אותו יבצעו בקרוב האסטרונאוטים בתחנת החלל, אחד משורה ארוכה של ניסויים הנשלחים אליהם מכל העולם, הוא למעשה מבחנה שהתלמידים פתחו דרך לחלק אותה לשלושה תאים. בתאים יהיו תמיסת גלוקוז ושמרים שיעורבבו יחד. בתוך מספר דקות יתחיל להיפלט פחמן דו חמצני, כאשר התלמידים מצאו את הפתרון לשאלה כיצד למדוד את כמותו דרך בדיקת רמת החומציות.
כאמור, השבוע הגיעו חלק מתלמידי הכיתה אל הגמר בו הוכרזו כאחד מחמשת הזוכים, כאשר בין השופטים היו אסטרונאוט אמריקאי, פרופסור מאוניברסיטת בן גוריון, המדען הראשי של WAZE ומנכ"ל סוכנות החלל הישראלית. מור שכטר מספרת על התחושה: "זאת הייתה הרגשה עילאית. כל כך שמחתי במשך כל היום הזה והראיתי לכולם זכינו".
ליאור גולן: "מה שעושה את זה לעוד יותר כיף זה בגלל שעבדנו כל כך קשה על הניסוי הזה לאורך כל התהליך".
על השאלה האם "שקשקו" כאשר היו צריכים להציג את הניסוי שלהם מול כל אותה גווארדיה מכובדת על הבמה, עונים התלמידים שמרוב הרצאות שהם עורכים בבית הספר עצמו, הם כבר רגילים לעמוד מול קהל ושופטים.
שיפריל: "הם מקבלים כאן את הכישורים המתאימים למאה ה-21. את היכולת לחפש מידע, לארגן ולנתח אותו ואחר כך גם להציגו. תוכנית החלל הזאת היא התשתית שעליה הם מקבלים את היכולות האלו. אני רואה כל אחד ואחד מהם כמישהו שיוכל בעתיד להקים כאן סטארט-אפ או מחקר כלשהו. הם יהיו בחזית המדע והטכנולוגיה בשנים הבאות וכל מה שנדרש מאיתנו המורים שלהם הוא לא לקלקל".
בתמונה: תלמידי המגמה השבוע. להתראות בגובה 400 ק"מ מעל פני האדמה . צילום אינגריד מולר
