השבוע ייחנך מרחב חדש בבית הספר היסודי מעוז המכבים, מרחב שהוא פרי יצירתם דווקא של הורי התלמידים ושמו "SMAKER". במרחב זה מתנסים הילדים בעשייה במגוון רחב של חומרים וטכנולוגיות.
"מייקרס" (מהמילה MAKE) היא תופעה עולמית הולכת וגדלה שמקורה מתנועת "עשה זאת בעצמך" ומהווה, על פי מובילי העולם הטכנולוגי, מסלול מרכזי בפיתוח חדשנות טכנולוגית בשנים הקרובות. דו"ח "הורייזן" סימן בשנת 2015 את גישת המייקרס כאחת ממגמות החדשנות שיעצבו את בתי הספר בשנים הקרובות בשל יכולתה לשלב מספר דרכי הוראה ולמידה, כדוגמת למידה מבוססת פרויקטים (PBL), למידה מתוך עשייה ויצירה ((Hands-On), למידה שיתופית, למידה אגבית, פדגוגיה משחקית ועוד.
במרחב מייקרים יש בדרך כלל מגוון של מכונות, כלים וחומרי גלם. המגוון הוא רחב ואינו מחייב. במרחבי המייקרים השונים בעולם תמצאו מכונת חיתוך לייזר, מדפסות תלת מימד, ערכות ארדאואינו, ערכות מייקי-מייקרי, מלחמים, וגם קוביות לגו, עיסות קרטון ונייר, חומרי מחזור, פלסטלינה, חיישנים, אקדחי דבק חם, עץ ופלסטיק ועוד מגוון רחב של חומרים.
* * *
המרחב שמוקם במעוז המכבים הוא כאמור פרי יוזמתם הורים בקהילה שנחשפו לתרבות המייקרים והחליטו לפעול להקמת מרחב כזה בבית הספר. "הרעיון עלה לפני כשנתיים", אומר רואי קידר, יו"ר הנהגת ההורים בבית הספר וממובילי המהלך. "ניהלתי חברה שעסקה בין השאר בהקמה של מרחבי חדשנות עם כלי ייצור מתקדמים, כמו מדפסות תלת ממד, מכשירי ייצור דיגיטלי, ארדואינו ועוד, והקמנו מרחבים כאלו בכל הארץ. יום אחד הגיעו להכשרה שלושה ילדים בגילאי 7-8 והתחילו בסיוע המדריך לשרטט על המחשב מודלים בתלת ממד של מכונית. לאחר שעתיים היה להם את המודל מודפס ביד לקחת הביתה. למחרת הם חזרו עם חברים מהכיתה, וכך היה בשבועות שאחרי. באותו רגע הבנתי שאין גיל מינימלי או מקסימלי להיות מייקר. כל אחד יכול".
איך תרגמתם את הרעיון למעשה?
"פגשתי את רונית הלוי והחלטנו לקדם את הרעיון בבית הספר של הילדים שלנו. הבנו מיד שזה משהו שצריך להתאים לגישה החינוכית של בית הספר ולייחודיות שלו. ברור, שככל שגיל הילדים צעיר יותר כך יש יותר דגשים לחומרים פשוטים ולמכשירים בטיחותיים. העיקרון בכל המרחבים שאני מכיר זהה: מתן חופש למייקרים בכל גיל לממש את הפרוייקטים שלהם באמצעות כלי יצירה. הכיתות הצעירות יהנו מסוג מסוים של פעילות שמתאים להם והגדולים יותר יהנו מפעילות אחרת. לשמחתנו מצאנו אוזן קשבת אצל המנהלת וצוות המורים".
לפני כשנה הוקם צוות היגוי למרחב שבו שותפים מנהלת בית הספר, מורים ואנשי מקצוע מתוך קהילת ההורים. הצוות גיבש חזון למרחב והתחיל לתכנן את הפעילות בבית הספר. רונית הלוי, אם לילדים בבית הספר העוסקת בחינוך טכנולוגי במסגרת מט"ח, מספרת: "בשלב הראשון החלטנו לבנות תכנית שצוות המורים ירגיש איתה נוח, ולכן מיקדנו את הפעילות בשכבות ד'-ו' ולקחנו על עצמנו יחד עם צוות ההוראה לפתח מספר יחידות הוראה שיהוו מקרה בוחן ומודל לפיתוחים עתידיים. את הפיילוט הראשון עשינו בשנה שעברה עוד לפני שהוקם המרחב בסדנת עיסות קרטון שהתלמידים התנסו בה. ראינו כבר אז את הפוטנציאל הגדול מבחינת הילדים".
* * *
לעיצוב חדר המייקרים נרתמה אם נוספת מבית הספר, רחלי כהן-קינן, מעצבת גרפית במקצועה שלצורך הפרויקט עשתה הסבה זמנית לעיצוב פנים. היא מסבירה: "היה פה אתגר שהדליק אותי כמעצבת – נדרש ממני לקחת כיתה רגילה ואפרורית למראה ולעשות לה מהפך כך שיווצר חלל מושך, מלהיב ומותאם לעבודת המייקרים. היה צורך לארגן את הריהוט בהתאם לאופי השימוש הצפוי בחלל, להגדיר צבעוניות ולעשות כל זאת באמצעות תקציב מינימלי. לשם כך השתמשנו בריהוט שנאסף מרחובות העיר או נתרם על ידי הקהילה. אני חושבת שבסופו של יום בעזרת שימוש חכם ויצירתי בצבע הצלחנו ליצור מראה ייחודי ואטרקטיבי לחלל".
כבר בימים הקרובים יושלם הרכש של ציוד והמרחב החדש יופעל לטובת התלמידים. "אנחנו בונים תוכנית מודלרית", אומרת יהל לוטן, מנהלת בית הספר. "יחד עם המורות למדעים ולמחשבים נתחיל להכניס כיתות מכלל השכבות לתוך המרחב על מנת שיחשפו לתכנים חדשים, ויחוו חוויה מעצימה של תחושת מסוגלות וחיבור לטכנולוגיה, יצירה ושימוש מושכל בחומרי גלם. חדר המייקרים הוא בבחינת נדבך משמעותי שאנו מוסיפים לתוכנית הייחודיות שלנו "נוף ילדות" שמקדמת מדע, בריאות וטבע בתוך הסביבה הטבעית בה גדלים הילדים".
בתמונה: מתחם המייקרים החדש. מישהו אמר "מדפסת תלת מימד"? (צילום: דובר העיריה)
