יום השנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, עמד – גם השנה – בסימן העימות המחריף והבלתי פוסקת בין מחנות הימין והשמאל בארץ. בין ראש הממשלה שהתעלם מהיום, יו"ר הקואליציה שטען כי לא היה זה רצח פוליטי ומחנה השמאל שניכס לעצמו את האירוע ואת הזיכרון, נדחק מעט לשוליים הכתם שהוטל בעקבות הרצח על הציונות הדתית-לאומית והחיכוך בין דתיים לחילוניים.
לא מכבר יצא לאור הספר "כאן חיים יחד" שכתב אלישיב רייכנר, עיתונאי ב"מקור ראשון". המחבר חקר קהילות בישראל המקיימות שילוב בין דתיים וחילוניים, וביניהן את רשת החינוך "מיתרים", שמפעילה בין היתר את בית הספר "יחד" במודיעין.
לרשת מיתרים קשר הדוק למודיעין. מי שניהל את העמותה עד לא מזמן היה סגן ראש העירייה מויש לוי, אותו החליפה בתפקיד רנית בודאי-היימן, תושבת העיר אף היא. את הרשת הקים חבר הכנסת לשעבר הרב מיכאל מלכיאור במטרה להוות אלטרנטיבה חינוכית ברוח היהדות, הן לדתיים והן לחילוניים. 12 שנים לאחר ההקמה מונה הרשת 70 מסגרות חינוכיות.
היימן (בת 41, נשואה ואם לארבעה) נולדה למשפחה דתית-ציונית וגדלה בגבעתיים במסגרות חינוכיות דתיות. החשיפה שלה לעולם החילוני ואל הדרך לשלב בין השניים הגיעה לאחר שחוותה דווקא את חוסר הסובלנות במחנה הביתי שלה: "השתתפתי בחוגי תיאטרון בגבעתיים ובסוף כיתה ח' כולם ניגשו למיונים לתיכון לאמנויות תלמה ילין. אני ידעתי שאין סיכוי שאלך ללמוד לשם, אבל רציתי לראות אם אני מוכשרת מספיק כדי להתקבל. הרבה באולפנה בה למדתי שמע שניגשתי למבחנים ומאותו יום היחס אלי השתנה מהקצה אל הקצה. הפכתי לפרסונה נון גרטה באולפנה".
בסופו של דבר התקבלה היימן ללימודים בתיכון היוקרתי, שם הייתה הדתייה היחידה. היא מספרת: "אחר כך הבנתי שיש לי פרספקטיבה שאין להרבה אנשים אחרים. גם הייתי דתיה וגם למדתי עם חברים מסגנון הבוהמה התל אביבית. היו לי חברים שידעו לדקלם את רש"י אבל לא היה להם מושג בשייקספיר וחברים אחרים שידעו שייקספיר ולא היה להם מושג בשמע ישראל".
לאחר התיכון שירתה היימן ביחידת דובר צה"ל והיתה היחידה מחברותיה הדתיות שהתגייסה לשירות רגיל. במבט לאחור היא אומרת: "סיימתי עכשיו את הדוקטורט שלי בנושא גיוס בנות דתיות לצה"ל ובהחלט יש שינוי בעשור האחרון בצורה מפעימה. הבנות מצביעות ברגליים וגם מערכות החינוך בחלקן מתחילות להתמודד עם זה במקום לטמון את הראש בחול".
מה מניע אותם?
מטרתה החינוכית של רשת החינוך מיתרים נגזרת ישירות משמה. היימן: "המטרה היא לאפשר סביבה חינוכית משותפת לכל רצף המיתרים, מחילוני ועד הדתי. כל מיתר הרי מפיק צליל, אבל רק כשפורטים על כל המיתרים נוצרת הרמוניה. אנחנו מפתחים תוכניות לימוד שמתאימות לחינוך משלב ומציב אלטרנטיבה גם לחינוך הממלכתי וגם לממלכתי-דתי".
ממרחק שנים שעברו מאז הקמת יחד מודיעין, עד כמה הפערים משמעותיים?
"אצל הילדים הפער לא ניכר. הם התיקון שלנו שמראה איך החברה יכולה להיות בלי השריטות שכולנו גדלנו עליהן. אם אתה שואל את הילדים איפה האתגר או הקושי העיקרי, הם בכלל לא יודעים על מה אתה מדבר. הם יגידו שאם בא אליהם חבר דתי אז הוא ישתה מכוס חד פעמית ובכלל אין בעיה. אם אתה שואל את ההורים אז אוהו… אתגרים וקשיים מפה ועד הודעה חדשה".
מה בעצם מניע הורים דתיים לרשום את הילדים לבית ספר מעורב?
"המניע של ההורים הדתיים הוא בעיקר חברתי. אלה הורים עם מודעות למרקם החברתי, שמרגישים שחייבים לפרוץ את הגיטאות שנוצרו ואת חומת ההפרדה בין דתיים לחילוניים. לפתח שותפות ערכית וזאת בהחלט מגמה שהולכת ומתעצמת. מתקשרים אלי הורים שיש להם חזון וחלום לשנות את המציאות ולהקים קהילות חדשות, מירוחם ועד אפרת. ראש המועצה באפרת רוצה לבנות 1,100 יח"ד חדשות ולפנות גם לחילוניים ולשם כך הוא מעוניין להקים גם מסגרת חינוכית שתתאים גם להם. מי שהיה מאמין שיקום מוסד חינוכי משלב באפרת ועוד בחסות המועצה?".
ומה מניע את ההורים החילוניים?
"אני חושבת שמה שמניע אותם זאת הידיעה שאם הם רוצים גם להיות אתאיסטים אבל עדיין לרצות להיות משכילים גם בתרבות היהודית, אז כדאי שיכירו את ארון הספרים היהודי. אם תרגיש שזה גם שלך זה לא אומר שתצטרך להיות מי שאתה לא. מה שמשותף לשתי הקבוצות הוא שכולם מדברים על כלל ישראל ואנחנו גם עושים את זה בפועל. המסר הוא שחילוני לא חייב להפוך לדתי אם יכיר את ארון הספרים היהודי ושדתי לא צריך לחשוש מריבוי דעות על היהדות".
יש עדיין נקודות התנגשות עיקריות בהן אתם נתקלים?
"ברור שהנקודות האלו קיימות. אני לא אצייר כאן איזשהו חלון ורוד. הרבה פעמים באים הורים עם חזון להקים בית ספר ובשלב היישום נתקלים בפער בין החלום למציאות. יש הרבה מאוד מהמורות, אבל אנחנו לומדים מהן ומתפתחים קדימה. פשוט מכילים את הלבטים והתסכולים יחד עם הסיפוק והשמחה. יש דילמות אפילו על צורת התפילה בבית הספר. מה ללמוד, מי ילמד הלכה וכולי. יש קולות שעולים כל הזמן ומלווים בתהליכים התפתחותיים. בעוד שבועיים למשל יש לנו ערב ביחד מודיעין בנושא התפילה, במטרה למצוא דרך לחיות יחד ולא להגיע לפיצוצים. אחת הדרכים בהן נקטנו עם הזמן היא שביחד מודיעין יש כיום תוכנית מניפה של ארבעה מסלולי לימוד ממסלול בשפה הלכתית, דרך מסלול יהדות כתרבות וכולי".
מחלוקת רצח רבין
רגע לפני הריאיון עם היימן היא עלתה השבוע לשידור בגלי צה"ל והתראיינה על ספרו של רייכנר וציון יום השנה לרצח רבין. היימן לא רואה טעם לפגם בקישור האוטומטי שמתקיים בתקשורת בין הרצח לציונות הדתית-לאומית. "רק מי שרוצה לעצום עיניים לא יתחבר לקישור הזה. רצח רבין זאת נקודה מאוד כואבת לחברה בישראל ואני מרגישה שיש היום שתי מגמות שנלחמות – הבדלנים שרוצים להקים חומות וגיטאות בין חלקי החברה השונים, ואפשר לראות את זה בדמות החרד"לים שרוצים לשרת בצה"ל ביחידות נפרדות או בית ספר שהפכו עם השנים לדתיים-תורניים. מולם יש את המגמה השנייה, שמנסה להכיל יהדות משלבת".
אתם מלמדים על רצח רבין בצורה שונה מהחינוך הממלכתי?
"אצלנו זה יותר מורכב מפני שיש יותר תלמידים והורים דתיים עם תפיסות פוליטיות שונות משל הורים אחרים. אנחנו מנסים להביא למצב של כן להביע את דעתך, אבל גם למצוא את הדרך איך לתעל את הדברים כדי להבריא את החברה. זה כמו בדוגמת הסלט, בו העגבניה נשארת עגבניה ולא הופכת למשהו אחר. המסגרות שלנו נותנות תיבת תהודה לכל אחת מהזהויות".
צילום דובר העיריה
