שנתיים לאחר מותו של חברו הטוב חן אגוז בתאונת אופנוע, נהרג השבוע עדן חדד בן ה-22 ממודיעין באותו אופן כמו חברו. ביום ראשון בבוקר נסע חדד, איש קבע ששירת כנגד משמעת בבסיס פיקוד מרכז, בכביש 431. בבקטע הכביש שבין מרכז עינב לתחנת הרכבת סטה ככל הנראה רכב פרטי ממסלולו ופגע בחדד, שהיה רכוב על קטנוע גדול. צוותי מד"א שהוזעקו למקום טיפלו בו והעבירו אותו במצב אנוש לבית החולים תל השומר, שם נקבע מותו. נסיבות התאונה עדיין נבדקות נכון לשעת סגירת הגליון.
להלווייתו של חדד בבית העלמין במודיעין הגיעו מאות רבות של משתתפים, ביניהם רבים מחבריו האופנוענים. הדר, אמו של עדן, ספדה לו: "מלך של אמא. ילד עם כבוד, אהבה ונתינה אינסופית. תמיד אמרת לי 'אמא, יהיה בסדר, תהיי חזקה'.
חדד נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין, לא רחוק מחברו הטוב חן, שנהרג כאמור לפני כשנתיים והיה מוכר בקהילת האופנוענים בארץ כפעלולן ורוכב מוכר במיוחד. חן ועדן הכירו במודיעין בגיל צעיר. חבר משותף לשניים סיפר השבוע: "הם היו החברים הכי טובים כבר מהילדות. בהתחלה הם רכבו יחד על אופניים, ואחרי שגדלו והוציאו רישיון זה הפך לאופנועים. כולם זיהו אותם כ'רוכבים של מודיעין'".
* * *
לפני כשנתיים, בהיותו בן 21, נהרג חן כשהאופנוע שעליו רכב התנגש באופנוע אחר. עדן היה עד לתאונה והיה בין אלה שניסו לבצע בחן החייאה ללא הצלחה. אחרי מותו של חן המשיך עדן לרכוב לבד ובמקביל פעל להנצחתו של חברו. הוא ארגן מסעות רכיבה לזכרו וקרא בכל הזדמנות לאופנוענים לרכוב בזהירות ולא להשתולל בכביש. איש לא חשב שזמן כה קצר אחר כך ימצא את מותו בדרך דומה.
בעמוד הפייסבוק שלו נהג חדד להעלות תמונות משותפות מרכיבות עם חברו הטוב שנהרג. לפני כשנה העלה תמונה על רקע המצבה שהונחה על קברו של אגוז וכתב: "לא מאמין שאני מצלם כזאת תמונה בפלאפון שלי. חן שלי, גם כשאני עומד כאן מעלייך, מבחינתי אתה תמיד תהיה מעל כולם !כמוך היה לי רק אחד !אתה בלבי תמיד, אוהב אותך אהבת עולמים ומתגעגע בלי סוף. אתה כ״כ חסר לי אין לי כבר מילים… אני לא יודע איך אני ממשיך ככה בלעדייך".
* * *
מיד לאחר הידיעה כי נקבע מותו של עדן החלו עשרות רבות מחבריו להעלות פוסטים בעמוד הפייסבוק שלו, בו סיפרו על ההיכרות עימו והספידו את חברם שנהרג בגיל צעיר כל כך. כך למשל כתבה חברתו שרון: "איך תמיד היית שם בשבילי ותמיד עם המילה הטובה ואיך הגעת ממודיעין עד חדרה בשביל לכבד אותי בחתונה שלי ועוד בסיום אזכרה של 30 למותו של חן. רק לבוא לחבק להגיד מזל טוב ועמדת לך שם בצד עם דמעות חונקות אבל הלבשת חיוך בכוח".
חברו אביב כתב: "אחי, זה לא הגיוני איך גם אתה הלכת ככה פתאום. רק לפני כמה ימים צחקנו ורקדנו ביחד. אין ילד בעיר הזאת שאהבתי יותר ממך. אוהב אותך ומתגעגע אח וחבר יקר"
החבר הדר כתב: "אז זה היה הגורל של שניכם בעצם? מי היה מאמין שנעבור את זה שוב בפעם השניה. אתה היית החלק השני של חן, החצי השני שלו שהיה אמור להישאר איתנו כאן למטה ! עדן החצי לב שנותר פה איתנו, הזיכרון שלנו מחן , הילד המלאך שלנו. איך מעכלים דבר לא הגיוני, דבר שמרגיש כמו סרט לא מוצלח? עכשיו הלכת לעולם שלא חוזרים משם. מקווה שטוב לך ושפגשת שם את חן ואתם שוב מאוחדים כמו שתמיד הייתם. שום דבר לא יכול להפריד ביניכם. הוא חיכה לך שם שתגיע".
* * *
מיכאל בן שטרית, שניהל את בית הספר התיכון 'ברנקו וייס' בו למד עדן, סיפר השבוע: "עדן היה אצלי מהשנה הראשונה שפתחנו את בית הספר. הוא היה נער טוב לב בצורה יוצאת דופן, כזה שתמיד היה שם כדי לגשר ולפתור ולהרגיע. נער שתמיד כיבד מבוגרים ממנו, בביה"ס ומחוץ לו. אהבתי אותו מאוד כאדם, אהבתי לראות את תהליך הצמיחה שלו. בית הספר שלנו הוא מיוחד ואני זוכר שבכיתה י"ב היה לו קצת קשה ללמוד. הוא איבד את המוטיבציה. לא הסכמתי לוותר לו על ההגעה לבית הספר ושאלתי אותו מה נוכל לעשות כדי לסייע לו. הוא ענה שהוא יודע לצייר וכך עשינו. הוא צייר וקישט את מסדרונות בית הספר ואפילו צייר את הכתובת בשער הכניסה. הוא באמת היה טוב לב. אני זוכר שיום אחד הוא אמר לי שהוא חייב ללכת הביתה כדי לטפל בבעלי החיים שגידל. הוא לא רצה להשאיר אותם לבד במזג האוויר הסוער וככה באמצע היום הוא חזר הביתה בגשם כדי לטפל בהם. תמיד אמרתי לתלמידים שלי שישמרו על עצמם, שלא יגיע היום ואצטרך להספיד אותם. לצערי זה קרה וזה באמת כואב. עדן היה עמוד התווך של המשפחה שלו, הוא היה אמיץ וגיבור והעוגן לכל מי שהיה סביבו".
* * *
השבוע הגיעו מאות מנחמים אל סוכת האבלים שהוקמה בחניית הבניין בו מתגוררת אמו של עדן, ברחוב כסלו. בין בני המשפחה והשכנים בלטו החברים הרבים והצעירים של עדן, שהעלו יחד זכרונות משותפים. אחד מהם סיפר לנו: "האופנועים זה היה בדם של עדן כבר מהתיכון. הוא חי ונשם אופנועים. כשהיה צעיר יותר הוא גם היה חזק בקטע של פעלולים יחד עם חן, אבל מאז שחן נהרג גם עדן הרגיע עם זה. זה לא נתפס שככה שניהם הלכו בגיל כל כך צעיר".
חבר נוסף של חדד סיפר אף הוא על הבחור הצעיר שתמיד היה שם בשביל כולם: "עדן בשבילי זה יותר מחבר. זה כאילו עוד אח. תמיד הוא היה שם לעזור לחבר שהיה צריך אותו וככה גם הוא היה אתי כשהיו לי בעיות בחיים והמצב לא היה כל כך טוב. תמיד יכולת לסמוך עליו שיתגייס אם מישהו צריך אותו".
אחד מקרובי משפחתו של חדד סיפר השבוע על החשש לביטחונו של עדן: "אותי האופנועים תמיד הפחידו, במיוחד אחרי שהחבר של עדן נהרג בתאונה שטותית. תמיד אמרתי לו שיזהר ולמה הוא צריך את זה, אבל עדן תמיד ידע להרגיע אותי ולהגיד שהוא נזהר ורוכב בצורה בטוחה. בסוף הוא הלך סתם, בנסיעה רגילה ולא בגלל שלקח סיכונים".
בתמונה עדן חדד ז"ל. צילום פרטי
